"נתחיל בהקדם ההרשמה להגרלות על דירות מחיר למשתכן"

מנכ"ל משרד השיכון, אשל ארמוני, מבטיח לעמוד ביעד של שיווק 25 אלף יח"ד עד סוף השנה ■ המכרזים הראשונים של מחיר למשתכן ייסגרו עוד השבוע; הזוכה הוא זה שיציע מחיר סופי למ"ר הנמוך ביותר

אשל ארמוני / צילום: איל יצהר
אשל ארמוני / צילום: איל יצהר

"המכרזים הראשונים של מחיר למשתכן ייסגרו ב-19 באוקטובר ואנחנו מאוד סקרנים לראות מה יהיה שם", אומר מנכ"ל משרד השיכון והבינוי, אשל ארמוני. נזכיר, כי מדובר במכרזים שבהם הקבלן הזוכה הוא זה שיציע מחיר סופי למ"ר הנמוך ביותר, ולא תחרות על מחיר מקסימלי לקרקע. עד כה פורסמו חוברות רק למכרזים בודדים של מחיר למשתכן, בין היתר בעפולה, לוד, וקרית מוצקין, ורבים מהמכרזים עדיין ממתינים למידע המלא. "עד סוף השנה אנחנו מתכננים לעמוד ביעד של שיווק 25 אלף דירות במסגרת מסלול מחיר למשתכן. עד כה יצאו כ-6,000 דירות ובעוד שבוע-שבועיים יעלה אתר אינטרנט מיוחד של מחיר למשתכן, שם יהיה אפשר לראות את כל השיווקים, לקרוא את החוברות ומידע ליזמים, לקבלנים ולזכאים.

"במקביל, אנחנו מתכננים בעוד חודש להתחיל את הליכי ההרשמה לפרויקטים. לא נמתין עד הרגע האחרון, הכל יתחיל עכשיו". ארמוני חושף עוד כי הליך קבלת הזכאות לקראת המכרזים ייעשה, בשונה מבעבר, באמצעות הבנקים למשכנתאות. עדיין לא הוכרע סופית האם הליך הזכאות ייעשה בהצהרה בלבד או בהליך מלא של הצגת המסמכים הנחוצים, כמו שהיה נהוג במכרזי מחיר למשתכן הישנים.

"אנחנו רוצים להתחיל בהקדם האפשרי בתהליך ההרשמה. הזכאות תהיה מול החברות שפועלות בתחום זה גם היום, עמידר, מגער ועוד, ואנחנו מתכוונים להרחיב את שעות הפעילות ולהוסיף כוח-אדם. אנחנו נוטים לחזור לשיטה הישנה של הוצאת הזכאות המלאה טרם ההגרלה, בניגוד למה שחשבנו תחילה, כדי למנוע מצב שבו כל עם ישראל נרשם להגרלות ורק אחר כך נסנן את מי שבאמת זכאי. אם נתחיל את התהליך מוקדם, אנשים יוכלו לעשות זאת ויהיה זמן. תהיה חברת בקרה וליווי משרד רו"ח וניהול סיכונים לנושא ההגרלות, והוא יהיה באחריות משרד הבינוי".

"בלי מו"מ נפרד מול כל רשות"

- לאחרונה חתמה הממשלה על הסכם גג מול עיריית באר שבע, השביעי במספר שנחתם מול רשות מקומית, והגדול ביותר מבחינת השקעה ומבחינת היקף יחידות דיור מכל אלו שנחתמו לפניו.

"הסכם הגג נחתם אחרי עבודה מאומצת שנמשכה כמה חודשים טובים, של כל הגורמים", אומר ארמוני. "זה הסכם טוב וחזק שיאפשר פיתוח ברמה גבוהה. ההסכם כולל בנייה של אלפי יחידות דיור חדשות, גם בבנייה רוויה וגם צמודת קרקע, והוא עתיד לתמוך גם במעבר צה"ל דרומה ובהפיכתה של באר שבע למרכז סייבר ולמטרופולין דרומי של ישראל.

"מבחינת ראש עיריית באר שבע, רוביק דנילוביץ, זה אירוע ענק כי הוא לוקח עיר ומגדיל אותה בערך בכ-40%. מדובר בכ-20 אלף יחידות דיור שמהוות תוספת של כ-80 אלף תושבים בחמש שנים. זה מאוד מורכב ולמדינה היה חשוב לתת לו את היכולות להפוך למטרופולין".

- עבר הרבה זמן עד חתימת ההסכם, למה?

"היו הרבה דברים על הפרק. דנילוביץ טען שלצד הפיתוח של השכונות החדשות צריך גם לדאוג לוותיקות. ובתור מנכ"ל עירייה לשעבר (ארמוני כיהן כמנכ"ל עיריית כפר סבא, א.ח) אני יכול להגיד שהוא צודק וזה חלק חשוב. בסופו של דבר הסכם הגג מתייחס לתשתיות ולמבני ציבור בהיקף רחב עם תקציב של כמיליארד וחצי שקל ועוד תקציב לישן מול חדש של כחצי מיליארד שקל. בתמורה העירייה התחייבה להוציא היתרי בנייה תוך 90 יום, כמו בכל הסכם גג, אבל ההיקף של יחידות הדיור בהסכם הגג הזה הופך את זה למשימה מורכבת יותר. במקביל, בפעם הראשונה החלטנו להקים מנהלת שתהיה אחראית על המעקב הבקרה והיישום של ההסכם והקצנו למטרה זו למעלה מ-30 תקנים".

- ההסכם המקורי התייחס לכמות קטנה יותר של יחידות דיור. מה השתנה?

"בעבר דיברו על כ-15 אלף דירות, אבל לתפיסתו של שר השיכון יואב גלנט, באר שבע צריכה להיות מטרופולין דרומי גדול. בביקור שערכנו שם לאחר שנכנסנו לתפקיד דיבר השר על הגדלה של העיר למיליון איש תוך דור. בטקס חתימת ההסכם ראש הממשלה דיבר על חצי מיליון איש תוך חצי מהזמן הזה. זה מצריך יותר יחידות דיור ובגלל זה החלטנו גם להרחיב את ההסכם וגם להוציא יותר מכרזים במסגרת מחיר למשתכן".

- בכל הסכם גג חדש מנסים ראשי ערים להשיג יותר ממה שהושג בהסכמי גג קודמים. זה יוצר לא מעט בעיות עם אלה שהיו הראשונים לחתום.

"קיבלנו עכשיו החלטה שלכל הסכמי הגג יהיה נוסח אחיד וקבוע, ובכל ההסכמים תוקם מינהלת עם נציגי רמ"י ומשרד השיכון. אחרי ההסכם עם באר שבע וההסכם שיהיה עם אשקלון עליו כבר עובדים, הדברים ישתנו והכל יהיה אחיד וברור מראש. לא יתנהל מו"מ נפרד מול כל רשות".