יש פוליטיקאים ופרשנים הסבורים כי אפשר ללחוץ על חברות הגז ללא גבול - הן תמיד תמשכנה בחיפושים ובפיתוח מאגרי הגז. הם בטוחים שההתראות מצדן של חברות הגז נועדו לסחיטה בלבד. "הן כבר השקיעו, ולכן לא יוותרו", הם אומרים. אולי הם צודקים ואכן הכל משחק - אך מה אם לא?
לפני שבוע הפסיקה חברת רויאל-דאץ'-של את פעילות חיפושי הנפט בים הארקטי, והוציאה את הדוברות שלה מאיזור שיש בו מרבצי הנפט המוערכים ב-4.3 מליארד חביות נפט. היא עשתה זאת לאחר שהשקיעה כבר 2 מיליארד דולר ברכישת הזיכיון לחיפושי הנפט ו-7 מיליארד דולר בחיפושים, ויש לה התחיבויות של למעלה ממיליארד דולר. הממצאים הדלים לא הצדיקו את המשך ההשקעה לנוכח מחירי הנפט הנמוכים והסיכון הכרוך באי הוודאות הרגולטורית הקשורה בהגנת הסביבה, שעלולה לגבות הוצאות נוספות.
חברות הגז עלולות לנהוג כך בארץ אם יכפו עליהן מחיר הגז נמוך מדי, ואם תהיה אי וודאות רגולטורית. הן יפסיקו לחפש או יאיטו את ההשקעות האדירות הדרושות בפיתוח. הממשלה תוכל אז להלאים את המאגרים ולהפיק גז בעצמה, אולם חברות ממשלתיות קיימות אינן דוגמא להצלחה. האם המודל יהיה חברת החשמל? או הנמלים? בנוסף, לאחר ההלאמה, חברות יברחו מישראל, או שידרשו פרמית סיכון גבוהה על השקעה כאן.
דרוש הסדר קבע
יש הדורשים לקבוע את מחיר הגז לפי עלות ההפקה בצירוף "רווח הוגן", למשל 15% על ההשקעה. זו דרישה חסרת היגיון. נניח שבמקום גז היו מוצאים נפט שמחירו 50 דולר לחבית. האם יאמרו לחברות: עלות ההפקה היא, נניח, 10 דולר לחבית, ה"רווח הוגן" הוא 5 דולר, ולכן עליכן למכור את הנפט למדינה ב-15 דולר? לא סביר. מה שהיה קורה: החברות היו מוכרות את הנפט במחיר השוק, וכמובן משלמות מסים ותמלוגים.
כך צריך לנהוג לגבי הגז. הבעיה היא שלגז אין מחיר שוק עולמי אחיד. בארה"ב מחירו כ-3 דולר ליחידת חום ובאירופה - כ-7 דולר. פתרון אפשרי הוא לקבוע ממוצע כלשהו בין שני השווקים. כעת הממוצע הפשוט הוא כ-5 דולר, דומה למחיר שסוכם בין הממשלה לשותפויות. אולם צריך הסדר של קבע למחיר בעתיד.
בשבוע שעבר (12 באוקטובר) פרסם האתר "גז טבעי אירופה" ראיון עם מתיו בריזה, לשעבר בכיר במחלקת המדינה האמריקאית העומד כיום בראש תוכנית האנרגיה במכון מדיניות אירופאי. בריזה מקדם פיתוח צינור לגז טבעי מישראל - ואולי גם מקפריסין וממצרים - לטורקיה ומשם לאירופה.
אם תוכנית כעין זו תתגשם, יש לדרוש מהחברות שמחיר הגז בארץ יוגבל למחיר שהן גובות עבורו באירופה או לממוצע המחיר בין אירופה וארה"ב. אזי לא יהיה צורך בחישובים, בדיונים ובסכסוכים. למעשה יהיה כאן כעין מחיר שוק, שהוא מחיר הגז בשווקים תחרותיים, יחסית. מה שחשוב - צריך הסדר שיוציא את מחיר הגז מידי הפוליטיקאים והעסקנים ויעביר אותו לזירת השוק.
* הכותב הוא פרופ' למימון באוניברסיטת ניו יורק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
