חיים גבריאלי עוזב את אי.די.בי לאחר 12 שנה

(עדכון) - גבריאלי הודיע היום לבעל השליטה ויו"ר אי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, על כוונתו לסיים את תפקידו ולפרוש לאחר 12 שנים בקבוצה ■ עוזרו של נוחי דנקנר, שהפך למנכ"ל אי.די.בי, מילא שורת תפקידים בקבוצה מראשית דרכה בעידן הנוכחי, ועמד בראשה בעת הקריסה הגדולה שבמהלכה הגיעה לחדלות פירעון והחליפה בעלים ■ צבר 20 מיליון שקל ב-8 שנים 

חיים גבריאלי / צילום: בן יוסטר
חיים גבריאלי / צילום: בן יוסטר

סוף עידן. שנה וחצי לאחר שמורו ורבו נוחי דנקנר איבד את השליטה בקבוצת אי.די.בי, עוזב גם חיים גבריאלי את תפקיד המנכ"ל. גבריאלי הודיע היום לבעל השליטה ויו"ר אי.די.בי, אדוארדו אלשטיין, על כוונתו לסיים את תפקידו ולפרוש לאחר 12 שנים בקבוצה. עם זאת, גבריאלי נענה לבקשת אלשטיין וימשיך לכהן בתפקיד עד מארס 2016, כדי לאפשר קיומו של הליך מסודר לאיתור ובחירה של מנכ"ל חדש, והעברה מסודרת של התפקיד.

גבריאלי הסביר כי משהוסדרה סופית סוגיית הבעלות, ולאחר שניהל ביחד עם הנהלת החברה והדירקטוריון את התהליך לחיזוק מצבה הפיננסי של אי.די.בי, בשלה העת לעזוב ולפנות לאתגרים חדשים. לפי שעה הוא ימשיך לכהן כדירקטור במספר חברות בקבוצה.

גבריאלי הפך בתחילת העשור הקודם לעוזרו ויועצו של איש העסקים נוחי דנקר, שהיה אז בתחילת דרכו העסקית העצמאית. לפני כן, כיהן גבריאלי (45) כיועץ לשר האוצר אברהם (בייגה) שוחט. במאי 2003 השלימו דנקנר ושותפיו, משפחות לבנת ומנור, את רכישת השליטה בקבוצת אי.די.בי מידי המשפחות רקנאטי וקרסו. דנקנר לקח על עצמו את תפקידי יו"ר ומנכ"ל אי.די.בי אחזקות (וכן את תפקידי היו"ר בחברות הבנות והנכדות), וגבריאלי, כיד ימינו, הצטרף גם הוא למטה הקבוצה.

בשנת 2005 מונה גבריאלי לסמנכ*ל וראש המטה, ושנה לאחר מכן גם למשנה למנכ*ל אי.די.בי פיתוח. בהמשך, ב-2009, לאחר חקיקת התיקון לחוק החברות המחייב מיו"ר המבקש לשמש גם כמנכ"ל (או להפך) לקבל לכך את אישור בעלי מניות המיעוט, בחר דנקנר שלא להמשיך ולהחזיק בכפל התפקידים, ומינה את גבריאלי למנכ"ל אי.די.בי אחזקות. ב-2011 קיבל גבריאלי מדנקר גם את תפקיד מנכ"ל אי.די.בי פתוח בעקבות פרישתו של קודמו בתפקיד, אליהו כהן.

בתקופתו של גבריאלי כמנכ"ל תחת שליטתו של דנקנר קרסה החברה האם של הקבוצה, אי.די.בי אחזקות, תחת נטל החובות העצום שגייסה לצורך תשלומי דיבידנדים, ואילו החברה הבת, אי.די.בי פתוח, הגיעה אף היא לסף חדלות פירעון ונדרשה בשנתיים האחרונות להזרמת הון של קרוב ל-2 מיליארד שקל (בעקבות הסדר חוב שנחתם עם נושי הקבוצה) כדי לעמוד בהתחייבויותיה לבעלי איגרות החוב ולבנקים.

יחד עם זאת, גבריאלי תרם לייצובו של הקונצרן בתקופה הסוערת של הסדר החוב באי.די.בי וגם לאחר שהשליטה בו עברה אשתקד לידיהם של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. השניים התקשו להסכים ביניהם על זהותו של מנכ"ל חדש לקבוצה, וכך הותירו את מלאכת הניהול בידיו.

התיישר עם דנקנר כמו יתר המנהלים

הקריירה באי.די.בי הפכה את גבריאלי לאיש אמיד, שגרף בשנותיו בקבוצה תגמולים בעלות מצטברת של כ-20 מיליון שקל (ראו מסגרת). אלא שתפקיד המנכ"ל תחת שליטתו של דנקנר גם העמיד אותו בחזית, והוא הפך באופן רשמי לאחראי לניהול המשותף של החברות, למרות שדנקנר המשיך להכתיב את המהלכים העסקיים העיקריים מכיסא היו"ר.

בין השנים 2009-2013, בימיו של גבריאלי כמנכ"ל אי.די.בי אחזקות, הפסידה החברה במצטבר כ-2.5 מיליארד שקל. היא הגיעה למצב של חדלות פירעון עם הון עצמי שלילי של כ-2.5 מיליארד שקל ועם חובות של כ-2.3 מיליארד שקל במאזנה, אותם לא יכלה לשלם בשל שחיקה דרמטית בשווי נכסיה. שחיקה, שכלל מנהלי החברה לא חזו ולא ציפו לה.

2011, השנה שבה נטל גבריאלי לידיו גם את מושכות אי.די.בי פתוח, הייתה השנה הקשה ביותר בתולדות הקבוצה וזו שהובילה לקריסתה. הרפורמות בענף הסלולר פגעו בסלקום הרבה מעבר לציפיות מנהליה דאז, ואילו רשת שופרסל נתפסה כבעלת אחריות למחירי המזון הגבוהים בישראל וספגה מכה תדמיתית קשה עם פרוץ מחאת האוהלים בקיץ באותה שנה. בנוסף, ההשקעה של הקונצרן בקרדיט סוויס צברה הפסדי עתק עקב התפרצות משבר החובות האירופי, דבר שלא מנע באותו זמן מדנקנר לרכוש את השליטה בעיתון מעריב - עסקה שתעלה לו תוך זמן קצר בהפסדים של מאות מיליוני שקלים.

באותה שנה הציגו שתי החברות תחת הנהגתו של גבריאלי הפסדי ענק, כשלראשונה מזה שנים עברה אי.די.בי אחזקות לגירעון של יותר ממיליארד שקל בהון עצמי. עם זאת, דנקנר התקשה להשלים עם ההרעה במצב הקבוצה, וכלל מנהליו התיישרו עמו בניסיון לפתור את המשבר מבלי להוביל להסדר חוב יזום עם הנושים.

בהמשך כבר הובילו גבריאלי וחבריו את המשא ומתן להסדר מול הנושים, באמצעות ביהמ"ש, אולם אלו העדיפו בתחילת 2014 לחסל את אי.די.בי אחזקות ולהעביר את אי.די.בי פתוח ושאר החברות בקבוצה לידי אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה. לבקשת בעלי השליטה החדשים, נשאר גבריאלי לנהל את החברה ובמהרה נדרש להתמודד עם מחלוקות שפרצו ביניהם והפכו למשבר קשה שהוביל לאחרונה לעזיבתו של בן משה את החברה.

בדוח שהגיש לביהמ"ש במאי אשתקד כתב נאמן הסדר החוב, אייל גבאי, "כי על אף מורכבות התקופה והאתגרים יוצאי הדופן עמה התמודדו חברות הקבוצה, ובכלל זה אתגרים הקשורים בהשלמת ההסדר, ניהול תזרים המזומנים, טיפול בעסקת כלל ביטוח, תיאומים מורכבים בין כל הגורמים ועבודה מול המערכת הבנקאית, השכיל גבריאלי לאורך התקופה לפעול באופן ענייני ובמקצועיות רבה, תוך הפגנת מסירות יוצאת דופן והבנה עמוקה של צרכיהן ופעילותן של חברות הקבוצה".

גבריאלי זכה לתגמולים של כ-20 מיליון ש' ב-8 השנים האחרונות

חיים גבריאלי, אחת מהדמויות המזוהות ביותר עם בעל השליטה הקודם בקבוצת אי.די.בי, נוחי דנקנר, היה גם אחד מהמנהלים המתוגמלים ביותר בקבוצה. בשמונה השנים האחרונות (2008-2015) עלות העסקתו מצטברת לסכום מרשים שעובר את רף 20 מיליון השקלים.

גבריאלי היה אחד מהמנהלים הבודדים ששרדו את הסדר החוב שהושלם אשתקד באי.די.בי ואת העברת השליטה בקבוצה לידיהם של אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה (שעזב באחרונה). החלטתו לעזוב את אי.די.בי צפויה לזכות אותו במצנח זהב מכובד בגובה שש משכורות (כ-720 אלף שקל), שאישרו לו אשתקד בעלי המניות.

בעלי המניות גם החליטו לאשר לגבריאלי מענק מיוחד של שלוש משכורות (כ-380 אלף שקל) בגין תיפקודו בשנת 2014, אולם בסופו של דבר, בצל החששות שעלו במהלך השנה לגבי יציבותה של הקבוצה, וצניחה של עשרות אחוזים בערכה תוך זמן קצר, החליט גבריאלי לוותר על מענק זה.

את מענק הפרישה לו יזכה נימקו באי.די.בי, בין היתר, ב"מאמציו החריגים ומסירותו יוצאת הדופן של גבריאלי לאורך כל תקופת כהונתו בחברה". עלות שכרו של גבריאלי אשתקד הצטברה ל-2 מיליון שקל, ובנוסף הפרישה החברה כמיליון שקל נוספים עבור עלות מענק הפרישה שלו, כך שסך עלות העסקתו ב-2014 הגיעה ל-3 מיליון שקל.

תוצאות איי.די.בי
 תוצאות איי.די.בי