סינדרלה: איך הפכה ישראל למעצמת המים הגדולה בעולם?

איך הפכה ישראל הקטנה, בעלת האקלים המדברי, לבעלת "מערכת ניהול המים הטובה והמתוחכמת בעולם" ■ "כשחושבים על הסיפור הישראלי, אי-אפשר שלא להתפעל. ישראל היא המדינה היחידה שלא תיקלע למשבר"

"הבצורת בקליפורניה היא רק ההתחלה של משבר מים עולמי חמור מאין כמוהו. כבר אי-אפשר לשבת בחוסר מעש" - זה המסר של סת' סיגל, איש עסקים יהודי אמריקאי שהחליט להרים את הכפפה ולחקור את הנושא. בספר שפרסם לאחרונה בשם 'Let There Be Water: Israel's Solution for a Water-Starved World', מתאר סיגל את הסיבות למחסור במים ואת ההשלכות שלו. עוד הוא מתאר בפירוט כיצד הצליחה ישראל, מדינה קטנה וחדשה עם אקלים מדברי, להיות מה שמכנים היום מומחים "מעצמת המים הגדולה בעולם".

נפגשנו איתו לקראת תערוכת Watec 2015, אחת מתערוכות המים המובילות בעולם שהתקיימה בשבוע שעבר בישראל, כדי לדבר על הסיבות שהובילו למשבר המים העולמי, על החלק שלקחו המתיישבים הציונים בגיבוש תוכנית אסטרטגית למשק המים (אולי אחרי הכול צריך להודות לבריטים?), על ההזדמנויות שנפתחו בפני ישראל (ולא בפני ארה"ב) בזכות הידע שלה בתחום המים, ועל החלק המשמעותי שלקחה ישראל במשק המים של איראן. סיגל אף ממליץ על מספר חברות סטארט-אפ ישראליות ששווה לעקוב אחריהן.

- לרוב כשמדברים על משבר המים מתכוונים לאזורים בעלי אקלים צחיח כמו קליפורניה. האם יש ראיות לכך שהמשבר יכול להתפשט?

"המשבר כבר התפשט. הבצורת של קליפורניה תוקפת את כל מדינות מערב ארה"ב, וגם המדינות במרכז כבר חשות בו. מאגרי אקוויפר שלקח להם עשרות אלפי שנים להתמלא - ריקים לחלוטין או בדרך להתרוקן בגלל שאיבת יתר. זה מה שקורה באזורים כמו קליפורניה, נברסקה וטקסס, במדינות המזרח התיכון ביניהן טורקיה וסוריה, וגם במדינות אוסטרליה וברזיל.

- איך הגענו למצב של מחסור במים?

"אנשים נוהגים לייחס את המשבר לשינויי אקלים, אך האמת היא שיש סיבות רבות נוספות, ביניהן גם הגידול באוכלוסייה והגידול במעמד הביניים. מעמד זה צורך כמויות גדולות של מים, וכך גם של מזון וחשמל, שכדי לגדל ולייצר אותו יש צורך בכמויות גדולות של מים. סיבה נוספת היא שאנחנו מזהמים את המאגרים שיש לנו. סיבה שלישית היא תשתיות המים שהן לרוב ישנות, רעועות ומנוהלות בצורה גרועה. כמות המים שהולכת לאיבוד בגלל דליפות היא קשה לעיכול: בארה"ב המספר מגיע ל-30%, בדבלין אירלנד ל-40%, ובהודו אנחנו מדברים על כמויות גדולות בהרבה.

"הבעיה רק מחריפה כל שנה משום שאנו מתייחסים למים כאל משאב שאינו נגמר וכך אנחנו לא מרגישים שום צורך לבצע שינוי. שאבנו בצורה לא מבוקרת מהאקוויפר, היינו שאננים בתיקון התשתיות, לא הכנסנו חידושים טכנולוגיים שעוזרים לחסוך במים במגזר החקלאות וכדומה. מנהיגי המדינות והערים לא השכילו להקריב מעט בטווח הקצר על מנת להציל אותנו מסבל גדול בשלבים מאוחרים יותר".

- מדוע הם לא עשו זאת?

"משום שמים זה לא תחום סקסי שמגיע לכותרות. אף ראש ממשלה או ראש עירייה לא שם בראש סדר העדיפויות שלו את נושא המים, אלא אם כן יש בצורת במדינה, או שהרחוב הראשי בעיר הוצף והסיפור הגיע לחדשות. אין לרשויות שום תמריץ להתחיל פרויקט מים ארוך ויקר כאשר ברור שהוא יסתיים בקדנציה של הנבחר הבא".

- מה הפתרון שאתה מציע?

"להפסיק להיות שאננים. מחסור חמור במים יורגש בכל העולם כבר בעוד 10 שנים, 20 שנה מקסימום. אם מישהו היה טוען לפני 5 שנים שמשק המים של קליפורניה יהיה במצב חירום - היו חושבים שהוא משוגע. עד לא מזמן היה שפע של מים בסאו פאולו, העיר הגדולה בברזיל, ועכשיו יש לא מעט 'פליטי מים' שעוזבים אותה בחיפוש אחר מאגרי מים זמינים ונקיים. שיקגו יושבת על אגם מישיגן ולכן אולי חווה מחסור במים, אך כל שנה היא מאבדת 35% מהמים שלה עקב דליפות בתשתיות. המסר שלי הוא שלשבת רגל על רגל ולהמתין למשבר מים חמור יותר הוא מעשה חסר אחריות ויקר".

- מספר בכירים בתעשיית המים העולמית הצהירו לאחרונה כי הם מעוניינים ללמוד מישראל על מודל ניהול משק המים שלה. לטענתם הוא מהטובים בעולם.

"זה נכון. לישראל יש את מערכת ניהול המים הטובה והמתוחכמת בעולם, והיא עבדה קשה להגיע למצב הזה. היא ממחזרת מים, מתפילה מי ים ומים מליחים, מנצלת את מי השיטפונות, מחנכת את האוכלוסייה על צריכה נכונה, מייעלת את השימוש במים בתעשייה ובחקלאות, משקיעה באיתור דליפות והקטנת פחת המים בצנרת ההולכה בעיר ומחוצה לה וכדומה.

"ישראלים נוהגים להאשים את ההנהגה שלהם בכל דבר כמעט, אך במקרה הזה צריך לתת לה קרדיט. כשחושבים על הסיפור הישראלי, אי-אפשר שלא להתפעל. מקום המדינה האוכלוסייה בישראל צמחה פי 10, התוצר המקומי הגולמי (GDP) גדל פי 70 וכמות המשקעים צנחה ב-50%. למרות אלו, יש לישראל היום יותר מים ממה שהיה לה בשנת 1948. ישראל היא המדינה היחידה שלא תיקלע למשבר".

- איך אתה מסביר את זה שדווקא ישראל הקטנה, ש-60% מהשטח שלה הוא מדברי, הצליחה להגיע למצב כזה?

"ההתמקדות של ישראל בתחום המים וההבנה כי יש לדאוג לביטחון באספקת מים קיימים עוד משנות ה-30' של המאה הקודמת, מתקופת המנדט הבריטי. הבריטים, ששלטו אז באזור, מנעו את כניסתם של יהודים שביקשו לברוח משלטונו של היטלר, בתירוץ שאין במדינה מספיק מים לגדל מזון לטובת האוכלוסייה שכבר קיימת באזור. הציונים המיושבים היו חדורי מוטיבציה להוכיח לבריטים שהם טועים, ובנו תוכנית לאומית לניהול משק המים. הם אמנם לא הצליחו לשכנע את הבריטים, אך מאז הפך תחום המים לחלק מהתוכנית האסטרטגית של ישראל. מאז נחשבים המים למשאב מדיני".

- וביתר המדינות זה לא כך?

"לא. בעולם רואים במים משאב אזורי או עירוני. כל עיר או שכונה פועלת לפי איך שנראה לה ולא חושבת על הבאר בעיר הסמוכה, או רואה את עתיד המדינה לנגד עיניה. רשות המים בישראל מתכננת היום את התוכנית האסטרטגית למשק המים לשנת 2050. תכנון קדימה ל-30 שנה זה משהו שלא קיים באף מדינה". נציין, כי רק בשבוע שעבר טענה שרת החקלאות והמים של קליפורניה הגברת קארן רוס בשיחה עם "גלובס", כי המדינה גיבשה לראשונה תוכנית אסטרטגית למשק המים. התוכנית היא 5 שנתית.

ישראל אמנם משקיעה הרבה בהתפלת מים וייעול התשתיות, אך הדבר גם מגולם במחיר המים. לא מעט מתלוננים על כך שמחיר המים בישראל הוא גבוה ביחס לעולם.

"לכל דבר יש מחיר. מחיר המים בישראל מגלם את איכותו, זמינותו 24/7 ואת הטכנולוגיות שמוטמעות בו שמטרתן לייעל את המשק. אם התושבים מעדיפים מים לא נקיים, או מוכנים לוותר על הזמינות - אני לא חושב שתהיה בעיה להוריד את המחיר. מעבר לזה, מודל תמחור המים בישראל נחשב למודל נכון. תעריף המים שהישראלים משלמים חוזר חזרה לייעול משק המים, זאת בשונה ממדינות אחרות שבהן הכסף מחשבונות המים מגיע לסקטורים שאינם בהכרח מים. ולבסוף, ההשקעה הגבוהה של ישראל בתחום המים חוזרת אליה בדרכים אחרות באמצעות 'הידרו-דיפלומטיה'".

- מה זה "הידרו-דיפלומטיה"?

"שימוש במים כמנוף ליחסים דיפלומטים. ישראל הצליחה לנצל את הידע שלה בתחום המים על מנת לפתוח דלתות במדינות רבות, בעיקר במדינות העולם השלישי. בזמן שארה"ב מנסה בדרכים שונות ומגוונות לקיים יחסים דיפלומטיים עם סין, ישראל הצליחה לעשות זאת על ידי שיתוף הידע שלה בתחום המים", אומר סיגל. נספר, כי בשבוע שעבר הכריז מנהל המטה לקידום השקעות ותוכנית Israel NewTech במשרד הכלכלה עודד דיסטל, כי ישראל נבחרה לשדרג את כל תשתיות המים של עיר בסין המונה מעל ל-1 מיליון תושבים, זאת במסגרת פרויקט בשם 'עיר המים'.

"גם מדינות שלא מנהלות יחסים דיפלומטיים עם ישראל, שאת שמן אני לא יכול לציין, מזמינות בכירים וחברות ישראליות למדינתן בחשאי על מנת שאלה יעזרו להן בפרויקטים שקשורים למים", אומר סיגל.

- כבר היום ישראל מספקת מים לירדן ולרשות הפלסטינית. מה עוד היא יכולה לעשות כדי לחזק את הקשרים עם המדינות השכנות?

"מים הוא מוצר בסיסי ומהותי, ולכן שיתוף ידע בנושא אולי לא יוביל לשלום מיידי, אך הוא בהחלט מהווה בסיס רחב לשיתוף פעולה עתידי. לא הרבה יודעים זאת, אבל תחום המים היה אחד הנושאים המרכזיים סביבו ניהלו ישראל ואיראן שיתוף פעולה. עד המהפכה האסלאמית ב-1979, לקחה ישראל חלק משמעותי בניהול משק המים של איראן. מהנדסים ישראלים רבים עבדו שם. הבדיחה על האייתוללה היא שמאז המהפכה משק המים האיראני הידרדר להיות המשק שמנוהל בצורה הגרועה בעולם. לרוב האזורים לא מגיע מים, וגם אלו שמגיע אליהם - מזוהמים".

לפי נתוני משרד הכלכלה ומכון התקנים, בעשור האחרון התפתחו בישראל לא פחות מ-200 סטארט-אפים שקשורים לטכנולוגיות של מים. ייצוא הטכנולוגיות גדל ב-8 השנים האחרונות ביותר מ-20%, ומגיע היום לכ-2.2 מיליארד דולר בשנה. בשנת 2006 התקבלה החלטת ממשלה להגדיל את היקף היצוא ל-10 מיליארד דולר עד שנת 2020.

- מה היית מציע לישראל לעשות על מנת להגיע ליעד?

להקצות יותר כוח אדם ותקציב לטובת שיווק הטכנולוגיות. כשרק נוסד הניו טק (התוכנית הממשלתית לקידום טכנולוגיות מים ואנרגיה במשרד הכלכלה, ה"כ), עמד היקף היצוא הישראלי בתחום המים על 700 מיליון דולר. היום ההיקף הוא משולש. יש לישראל מוצר טוב, ורק צריך לדעת איך לשווק אותו".

הסטארט-אפים הישראלים בתחום ששווה לשים לב אליהם

כאשר שואלים את סיגל האם יש סטארט-אפים שהיה ממליץ עליהם, הוא מונה כמה שנמצאים בשלבים מוקדמים יחסית. חברה אחת היא atlantium. החברה פיתחה טכנולוגיה לטיהור מים באמצעות כמות נמוכה מאוד של אנרגיה. מאחר שהעלות העיקרית בטיהור מים היא אנרגיה - כל הוזלה בעלות החשמל מתבטאת ישירות בעלות המים.

חברה שנייה היא Emefcy שפיתחה מערכת ייצור חשמל ירוק תוך כדי טיהור שפכים. השפכים מטוהרים בהליך אקולוגי במהלכו מוזרקים חיידקים זעירים שנמצאים בביו-ריאקטור אלקטרוגני (Electrogenic Bioreactor). החיידקים מטפלים בשפכים ותוך כדי מייצרים חשמל.

חברה נוספת היא Applied Clean Tech שהופכת את שפכי הביוב לחומרי גלם איכותיים שניתן להשתמש בהם בתעשיות הפלסטיק והנייר. מעבר לעובדה שהטכנולוגיה מורידה את הזיהום לסביבה, היא גם מורידה את העומס על מכוני טיהור שפכים.

החברה האחרונה שבה מביע סיגל עניין היא HydroSpin. הטכנולוגיה שפיתחה החברה פונה אל שוק ספקי המים שהיכולת שלהם לדעת מה קורה בצנרות המים היא מוגבלת. החברה פיתחה דרך יצירתית לעשות זאת: בצינורות המים מותקנות טורבינות זעירות, שהמים שזורם בצנרת מסובב אותן וכך נוצר חשמל. החשמל מאפשר הפעלת חיישנים שמספקים תמונת מצב על הצנרת - החל בדליפות וכלה ברמת הכלור.

 

גוגל ומשקיעים ישראלים משיקים מיזם חדש בתחום המים

ישראל וקליפורניה משתפות פעולה בתחום המים. קבוצה של כ-001 אנשי עסקים מישראל ומעמק הסיליקון ישיקו השבוע מיזם משותף בשם Green-Tech. מטרת המיזם היא שיתוף פעולה בפיתוח טכנולוגיות ירוקות בין ישראל לקליפורניה.

בין המשקיעים הישראלים במיזם ניתן למנות את קרן טרה ונצ'ר פרטנרס, קרן ההשקעות קפיטל נייצ'ר, קרן ICV והחממה הטכנולוגית כינרות. מהצד האמריקאי ניתן למנות את גוגל ואת מכון מילקן.

"שותפות Green-Tech נוצרה כיוון שישראל וקליפורניה הן חממות לסטארט-אפים בתחום הקלינטק", טוען הרולד וינר שותף בקרן טרה ונצ'ר פרטנרס, "שיתוף הפעולה יאפשר לקהילות העסקיות משני האזורים לפעול לפיתוח משותף של טכנולוגיות שייתנו מענה להתמודדות עם הבצורת שפוקדת את קליפורניה, וכן יחזק את הקשרים העסקיים, ההשקעות, היזמות, הטכנולוגיה והקשרים המסחריים בין קהילות הטכנולוגיה הירוקה של קליפורניה וישראל".

משבר המים בקליפורניה, נציין, כבר סווג כ"מצב חירום". מושל קליפורניה ג'רי בראון וראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, חתמו ב-2014 על מזכר הבנות לקידום שותפות בתחום המים והטכנולוגיה הירוקה. לוס אנג'לס ובוורלי הילס פנו גם הן לאחרונה לישראל לקבלת סיוע במשבר המים.

מחיר המים
 מחיר המים