עלות מפציצי החמקן מזנקת, אך ישראל מתעקשת: רוצים עוד

להחלטה הצפויה של הממשלה הנכנסת בקנדה לבטל רכישת 65 מטוסי אף-35 (המפציצים החמקניים), כנראה בתוך ימים ספורים לאחר השבעתה ב-4 בנובמבר, תהיה השפעה ישירה על ישראל ועל לקוחות נוספים של חברת לוקהיד מרטין, יצרנית המטוסים: הסתלקות קנדה מהעסקה תגדיל את עלות הרכישה של כל יחידה בכמיליון דולר ללקוחות אחרים. ככל הידוע, ישראל לא נבהלת והיא מתכננת לרכוש מפציצים נוספים.

עסקת המטוסים היתה סלע מחלוקת במערכת הבחירות בקנדה והבטחה לבטל אותה היתה אחד מעמודי התווך במצע המפלגה הליברלית, בראשות ג'סטין טרודו, שיהיה ראש הממשלה החדש, בעקבות נצחון מפלגתו. זינוק דרמטי בעלויות הרכש של המפציצים החמקניים היה המניע העיקרי ביזמת טרודו לנטוש את העסקה: ממחיר ראשוני של 15 מיליארד דולר לכל החבילה, לכ-45 מיליארד דולר. מעצבי המדיניות של המפלגה הליברלית טענו, כי קנדה פשוט לא תוכל לשאת בנטל כבד כל כך וכי הרכש והאחזקה של מטוסי אף-35 יבלעו נתח משמעותי מתקציב הביטחון הלאומי.

מאז לידתו של הפרוייקט, גייס משרד ההגנה האמריקאי שמונה מדינות שהסכימו להיות שותפות במיזם ולהשקיע בו, וקנדה בכללן. "אם שותף כלשהו... יוצא, מחיר המטוסים יעלה; אנו מעריכים שהעליה במחיר תהיה בערך 0.7% עד 1%, כלומר כמיליון דולר ליחידה", אמר גנרל כריסטופר בוגדן, ראש תכנית המפציצים החמקניים בפנטגון, בראיון ל"דיפנס ניוז" בשבוע שעבר.

ישראל לא נמנתה עם שמונה השותפות הראשוניות, בין היתר בגלל העלויות הגדולות שהיו כרוכות בהחלטה כזו, אך היא החליטה לרכוש 19 מפציצים חמקניים, שידועים כמטוסי הדור החמישי, בעלות (מקורית) של 2.75 מיליארד דולר. בנובמבר אשתקד, היא הזמינה 14 מטוסים נוספים עם אופציה לעוד 17. בסך הכל, אפוא, רשומים 33 מפציצים חמקניים בלוג ההזמנות של ישראל בלוקהיד מרטין. שר הביטחון, משה יעלון, שמגיע היום (ב') לוושינגטון לשיחות עם שר ההגנה האמריקאי, אשטון קרטר, ובכירים בפנטגון, צפוי לדון, בין היתר, גם בעסקה לרכישת מפציצים חמקניים נוספים.

לדברי מקור צבאי ישראלי, שמצוטט ב"דיפנס ניוז", "טייסות נוספות של מטוסי אף-35, וסיוע אמריקאי למימון רכישתן, נמצאות במקום גבוה באג'נדה של יעלון". לפי הערכות, יממש יעלון בביקור זה את האופציה לרכישת 17 מטוסים נוספים ואולי יבקש אופציה לעוד מטוסים. על פי "דיפנס ניוז", שואפת ישראל לצייד את חיל האוויר ב-75 מפציצים חמקניים בסך הכל. המטוס הראשון (מאלה שכבר הוזמנו) מתוכנן להימסר לישראל  בדצמבר 2016  ותוקנה לו יכולת מבצעית ראשונית בסוף 2017.

המקור הצבאי הישראלי אמר, כי הוא "בהחלט אינו מאושר" מהסיכוי לעליית המחיר של המפציץ החמקני בעקבות ההחלטה הצפויה של קנדה לנטוש את העסקה, אך הוא הדגיש, כי גם תרחיש של עליית מחירים לא ישפיע על העניין שיש לישראל בהזמנת מטוסים נוספים כאלה מלוקהיד מרטין.

נחישות ההחלטה של צה"ל לרכוש מפציצים חמקניים נוספים אינה משקפת בהכרח את דעתם של מקבלי החלטות במגזר האזרחי. ההחלטה שהתקבלה בנובמבר אשתקד להזמין 14 מטוסי אף-35 עם אופציה ל-17 נוספים היתה בעצם פשרה שנועדה לגשר בין דרישת חיל האוויר לחתום מיד על רכישת 31 מפציצים חמקניים, לבין התנגדות של קבוצת שרים, בהובלת מי שהיה אז השר לנושאים אסטרטגיים וענייני מודיעין, יובל שטייניץ (עתה שר האנרגיה והתשתיות). שטייניץ ואחרים תומכים במדיניות הצטיידות ששמה דגש במל"טים ומפחיתה את ההישענות על מטוסים מאוישים.

ההתעלמות לכאורה של צה"ל מאילוצים תקציבים אינה מאפיינת את הלוך הרוח במדינות גדולות ועשירות בהרבה מישראל. מנהל בחברה ליצור מטוסי קרב בבריטניה, שדרש לא לנקוב בשמו, אמר ל"דיפנס ניוז", כי הבעיות של המפציצים החמקניים עמוקות יותר מאשר העלאת המחירים שתבוא בעקבות פרישת קנדה מהמיזם.

"לו הבעיה היחידה של מטוסי אף 35 היתה שהם ייתייקרו  במיליון דולר בגלל הסתלקות קנדה, ניחא - זו לה היתה בעיה", אמר המנהל. "הבעיה של המטוס הזה היא, שכל יחידה ממנו עולה עשרות מיליוני דולר יותר מאשר ההערכות המקוריות שנמסרו לקונים, וזה רק מחיר הרכישה עצמה. עלויות התחזוקה השוטפות של המטוס הזה ימוטטו חילות אוויר".

על פי הערכות, ברור שההתעלמות של חיל האוויר הישראלי מעלויות הרכש העצומות של המפציצים החמקניים נובעת מהעובדה שהסיוע הצבאי השנתי האמריקאי יכסה את העלויות האלה. בכל אופן, הפניה מסיבית של משאבי הסיוע לחיל-האוויר בוודאי באה על חשבון פרויקטים של הצטיידות לחילות אחרים.

במקביל, פרוייקט המפציצים החמקניים היה נגוע בכשלים טכניים. רק באחרונה דווח על בעיות בכיסא המפלט של המטוס, שעלול לקטול טייסים בעלי משקל נמוך אם הוא יופעל. ומאמר באתר החדשות האמריקאי "דיילי ביסט", מדצמבר אשתקד, מטיל ספק בטענות שלמטוסים אלה תהיה עליונות על מטוסי קרב אחרים. "מטוסי אף-35 יפגרו ב-10 שנים אחרי מטוסי הקרב שנמצאים עתה בשירות", אמר גורם בחיל האוויר האמריקאי שמצוטט במאמר. "כאשר מטוסים אלה יגיעו לשלב היכולת המבצעית הראשונית, הם יהיו משוללי יכולות הנשק והחיישנים שחיוניות לתמיכה הדוקה בכוחות הקרקע. מטוסי קרב רב-משימתיים עכשוויים נהנים מיכולות אלה כבר מאמצע שנות ה-2000".