מנכ"ל בנק ישראל: מאגר נתוני האשראי יהיה מוכן ביוני 2018

מאגר נתוני האשראי יהיה ככל הנראה מוכן ביוני 2018 - כך העריך היום (ד') מנכ"ל בנק ישראל חזי כאלו בדיון שנערך בוועדת הכלכלה בנושא חוק נתוני האשראי.

כאלו אמר כי בנק ישראל יעשה הכל כדי להגן על הפרטיות של הציבור ועל המידע ואבטחתו, והוסיף כי חשוב לאשר את הצעת החוק תוך זמן קצר, על מנת שהבנק יוכל לצאת למכרז לבחירת הגוף המפעיל. לדבריו, המכרז צריך לצאת לכל המאוחר בפברואר 2016 ולהסתיים ביוני 2016, כאשר שנתיים לאחר מכן, ביוני 2018 צריך לקום המאגר.

מדובר, כזכור, במאגר שירכז את כל נתוני האשראי המצויים היום בידי הבנקים ואמור לשפר את התחרות בשוק האשראי למשקי בית ועסקים קטנים. ועדת הכלכלה, בראשות ח"כ איתן כבל שכינה את הצעת החוק "מהפכנית", החלה היום להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית בכנסת. "יחד עם זאת", הוסיף כבל, "צריך לדאוג לשמירה על זכויות הפרט ולמצוא את הדרך לא לפגוע במודרי האשראי. הרפורמה חשובה מאוד ונעביר אותה תוך זמן קצר, ועם זאת נעשה את כל הנדרש כדי להוציא תחת ידנו את החוק הטוב ביותר".

המשנה לנגידת בנק ישראל, נדין בודו-טרכטנברג, אמרה כי ההצעה תתרום לא רק לתחרות אלא גם ליציבות המערכת הפיננסית, שתדע להעריך סיכונים בצורה טובה יותר. מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד אמר כי הצעת החוק היא הבסיס ליצירת תחרות בין הגופים הפיננסיים והבנקים על האשראי למשקי הבית והעסקים הקטנים והבינוניים, אך הוסיף כי בנושא החשש מפגיעה בפרטיות, לדעתו דווקא הקמת המאגר תאפשר לעזור לאוכלוסיות המודרות היום משוק האשראי: "שקיפות לא תגרום לפסילה מיידית אלא להפך - היא תאפשר לתמחר את הסיכון במידה נכונה כך שניתן יהיה לתת אשראי".

באיגוד הבנקים הביעו תמיכה עקרונית בחוק, אך ציינו כי "במתכונת הקיימת החוק מגדיל את הסיכונים של צרכנים שיבקשו לקבל אשראי. העובדה שגופים חוץ-בנקאיים אינם מחויבים בדיווח למאגר המידע על הלקוחות שלהם יוצרת כשל חמור במידע הקיים אצל כל הגופים שמספקים אשראי. מצב כזה ימנע קבלת מידע על היכולות הפיננסיות האמיתיות של הצרכנים ויסכן את יכולת ההחזר שלהם. יש לשנות את החוק, כך שהוא יחייב את כל הגופים הפיננסיים להזרים מידע למאגר, ובכך להגביר את השקיפות".

סגן ראש המועצה הלאומית לכלכלה מוריס דורפמן הוסיף כי היום הלקוח הוא שבוי של הבנק בו מתנהל חשבונו, וברגע ששחקנים נוספים ידעו מה מצבו של אותו לקוח הם ידעו להציע לו אשראי תחרותי. "שיתוף המידע ישפר את מצבם של החלשים", אמר דורפמן. סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד העיר כי זה "בולשיט", וח"כ עיסאווי פריג' (מרצ) אמר כי הוא רק יקטין את הסיכון של הבנקים ואת ההפרשות שלהם לחובות מסופקים. עם זאת דורפמן הוסיף כי המטרה היא להנגיש אשראי ליותר ויותר אנשים, כדי למנוע מהם ללכת לשוק האפור.

ח"כ מיכל רוזין (מרצ) אמרה כי לצד היתרונות יש סכנות בהשפעת המידע על תחומים אחרים, כמו שוק הדיור ואפילו שוק הפנויים-פנויות, כמו שכבר קורה בארה"ב. היא הוסיפה כי סכסוך קטן עם חברת החשמל יכול להשפיע על דירוג אשראי גם את אותו לקוח הוא לקוח טוב. ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) הוסיפה כי צריך להתייחס גם לאגורות האשראי הקטנות ולאפשר גם להן ליהנות מהנתונים. סמנכ"ל עמותת ידיד רן מלמד טען כי בחוק יש כשלים גדולים, בהם העובדה שהחוק לא חל על הגופים המוסדיים שיוכלו לקבל נתונים אבל לא יחויבו למסור נתונים. הוא הוסיף כי בעבר הייתה הסכמה של האוצר ובנק ישראל לבצע צעדים משלימים, בהם הקמת קרן למודרי אשראי, אבל הדבר מוסמס.

יו"ר ועדת הגנת הפרטיות של לשכת עורכי הדין, עו"ד דן חי, אמר כי אותו מטרידה הפגיעה העצומה בפרטיות שההצעה מאפשרת: "החוק יוצר מאגר מפלצתי ומאגרים סופם להיפרץ. הוא מקים מפלצת שכולנו נצטער עליה".

מנגד טען עו"ד ניב סבר, אשר ייצג את דן אנד ברדסטריט בדיון, כי "ההצעה מבצעת איזון נדיר בין הגברת התחרות לחששות ומאזנת בין הזכות לפרטיות לזכות לרווחה".