איך קורה שהבנקים ירוויחו גם מהשינוי המבני בבורסה?

1. בינו צדיק, בעל השליטה בתאגידי הבינלאומי, ייהנה מיותר מ-100 מיליון שקל במהלך השינוי המבני בבורסה והפיכתה לחברה פרטית למטרות רווח; תאגידי הפועלים שבשליטת שרי אריסון ובניהולם של ציון קינן ויאיר סרוסי, יאמצו לחיק הבנק מעל ל-70 מיליון שקל; לאומי חסר בעלי שליטה המנוהל על ידי רקפת רוסק עמינח ודוד ברודט, יוסיף לקופתו כ-50 מיליון שקל.

חלוקת שלל זו היא תמצית המשמעות הכספית המיידית של התוכנית הגדולה שאותה מוביל יו"ר רשות ניירות ערך שמואל האוזר בעזרת יו"ר הבורסה אמנון נויבך. זאת בהנחה, המוטלת בספק גדול המתחזק מיום ליום, ששר האוצר משה כחלון יסכים למהלך ויוביל לכנסת את התיקון לחוק בהתאם להצעת רשות ניירות ערך, כשהוא כבר יודע שיצטרך לעמוד קודם כול מול מתקפה של חברי הקואליציה, ולאחר מכן גם מצד חברי הכנסת מהאופוזיציה, שישאלו: איך קורה פתאום שהבנקים, שנהנו כל השנים משפע הבורסה הבעייתית הזו, מצליחים להרוויח אפילו מהשינוי המבני הזה? ואיך זה שאתה, כשר אוצר, מוכן במחי יד לוותר על הזכות שחוק ניירות ערך נתן לך לקבל את כל ההחלטות הנוגעות לנכסים שצברה הבורסה?

2. בחוק ניירות ערך, פרק ח' "הבורסה" 45 (2), כתוב כך: "תקנות ההתאגדות שלה מבטיחות כי רווחיה ישמשו רק למטרותיה ולא יחולקו בין חבריה, וכי בפירוקה תשמש יתרת נכסיה למטרות שיקבע שר האוצר...".

זה אומר כך: א. חוק ני"ע קובע כי רווחי הבורסה לא יחולקו בין חברי הבורסה, ומכאן שאינם - לא היו ולא יהוו הנכסים והתענוגות של חברי הבורסה. יצוין, כי על פי ההבנות שהתגבשו בין חברי הבורסה, הנהלתה ורשות ניירות ערך, בהסתמך בעיקר על היקפי הפעילות והמסחר בעשור האחרון, נקבעה החלוקה הבאה: 69.7% מחברי הבורסה הם בנקים, כאשר חמשת הגדולים מחזיקים 58.6%, בראשם הבינלאומי עם אחזקה כוללת של 21.6%. חלקם של חברי בורסה שאינם בנקים מהווה 27.6%, תאגידים זרים מחזיקים 2.3% מכלל החברות (ראו טבלה מפורטת).

ב. רווחי הבורסה הם של הבורסה, למטרות הבורסה בלבד.

ג. במצב של פירוק, יעברו כל נכסיה של הבורסה לשיקול דעתו של שר האוצר.

ראוי להוסיף ולציין שעל פי תקנון ההתאגדות, כדי להיות חבר בורסה אין צורך בתשלום עבור ההצטרפות, למרות שהתאגיד מחזיק בצבר נכסים. זהו מהלך הגיוני וסביר נוכח העובדה שהחברים לא נחשבו ואינם נחשבים לבעלים של הבורסה ונכסיה, וגם מנועים, על פי חוק, מליהנות מרווחיה. מאז שנות ה-2000 נדרשים החברים לשלם אגרת חברות שעומדת היום על כ-500 אלף שקל.

והנה עכשיו, בלהט הרצון העז לשינוי מבנה הבורסה, בתקווה שהמהלך הזה יעורר את החולשה- הדעיכה המתמשכת שלה, הופכים לפתע - באיזושהי דרך עקלקלה ועל פי חוות דעת לא גלויות לציבור - חברי הבורסה, שרובם הבנקים בישראל, לבעלים של הבורסה, וגם מחלקים ביניהם את הנכסים שנובעים/שנרכשו מכספי רווחים מצטברים שלה - רווחים שהחוק אסר עליהם לחלק ביניהם.

פרופ' מאיר חת מכיר את שוק ההון הישראלי מלפני ולפנים, מבחוץ ומבפנים, כמנהל, חבר בורסה ולקוח. בין שלל תפקידיו היה גם מפקח על הבנקים, יו"ר הבורסה, יו"ר בנק לאומי, יו"ר טבע, יו"ר פסגות אופק (לאחרונה הוציא ספר עב כרס "הבנקאות בישראל במסגרת הזמן. 1965-2012"). חת הוא איש הציבור היחיד שנענה לפניה והיה מוכן להביע עמדה גלויה ברורה ובהירה: "קודם כול אני לא מבין מה רוצים להשיג במהלך הזה. יושב ראש הרשות חושב שזה חשוב, ראשי הבורסה חושבים שזה חשוב, אבל אני עוד לא מבין איך זה בדיוק יביא למפנה המצופה. בכל מקרה, היה אם יבוצע המהלך הזה, ברור וחד-משמעי הוא שנכסי הבורסה הם נכסי המדינה. אין זה ראוי שחברי הבורסה ייהנו מזכויות קנייניות שחוק ניירות ערך לא נתן להם, והעובדה הזו הרי הייתה ברורה להם ולכל מי שעסק בעניין זה מקדמת דנא.

"המהלך הנכון הוא שנכסי הבורסה ישמשו את המוסד החדש שיקום ואת חברי הבורסה שירצו להיכנס למבנה החדש שלה, אם יקום, שכמובן יצטרכו לשלם עבור כניסתם ולמעשה לשלם עבור הנכסים, נכסי הבורסה. נכון שהבורסה בנתה את נכסיה - אולם היא עשתה זאת מכספי הציבור, מכספי העמלות שהציבור משלם, באמצעות חברי הבורסה. אין בכלל ספק למי שייכים נכסי הבורסה - הם שייכים לציבור, באמצעות שר האוצר - וזה כתוב חד וחלק בחוק. אלה בוודאי ובוודאי לא נכסי חברי הבורסה לחלוקה ביניהם".

3. כמה שווים 'נכסי הבורסה' שאותם מתכננים למסור לידי החברים, שכאמור רובם בנקים? הערכת שווי של הבורסה על בסיס ההון של החברה מדברת על שווי הבניין החדש במרכז תל אביב שעומד על 370 מיליון שקל; עוד 150 מיליון שקל בקופת הבורסה (דרישות יציבות ונזילות); מוניטין 30 מילון שקל. כאשר החישוב נעשה על פי הרווחים, כ-15-20 מיליון שקל לשנה, הרי במכפיל 15 מדובר ב-300 מיליון שקל, ולפי מכפיל 20 ב-400 מיליון שקל.

בהערכת שווי שביצעה פירמת ארנסט אנד יאנג לבקשת הבורסה נכתב כי שוויה של פעילות הבורסה לני"ע עומד על 400-420 מיליון שקל, כאשר פוטנציאל השווי, כך טענו אנשי הפירמה, עשוי לנסוק בצורה חדה ל-1.7-2.1 מיליארד שקל, אם רק תצליח הבורסה להביא ל"הצפת ערך כתוצאה מהעלאת תעריפי העמלות שלה ונרמול שיעורי הרווח לרמה המקובלת בעולם". עם זאת, גם מקורבים למהלך מתייחסים לשווי של מיליארד שקלים כדבר לא ריאלי, שתלוי בהתממשותם של תרחישים סופר-אופטימיים רבים.

האם למסלקת הבורסה אין שווי כספי? בהערכות השווי לא מוצמד שווי נפרד למסלקת הבורסה, הגם שהיא חלק מרכזי מפעילותה - ומכאן גם משוויה. יש אומרים, באוצר וגם מי שמכירים את הפעילות מבפנים, שאחד הנכסים הכי גדולים של הבורסה היא המסלקה שלה. זה הגורם שמרוויח כסף, זה הגורם שהבנקים משלמים לו בגין סליקת ניירות הערך.

אתר הבורסה כותב כך: "מסלקת הבורסה הוקמה ב-1966 וסולקת את כל העסקאות בניירות ערך שהתבצעו בבורסה ומחוצה לה. בנוסף מספקת המסלקה שירותים הקשורים ביצירה ובפדיון של יחידות קרנות הנאמנות ומשמורת ניירות ערך בשיתוף עם החברות לרישומים. כמו כן מבצעת המסלקה תשלומי חברות, דיבידנד, ריבית, הטבה, מימוש המירים, מימוש זכויות וכו'... מסלקת הבורסה חברה ב-DTCC בארה"ב שהיא המסלקה הגדולה בעולם, ומספקת באמצעותה שירותי סליקה למניות דואליות". לצידה פועלת "מסלקת מעו"ף" שעליה כותב אתר הבורסה כי "הוקמה בשנת 1993 עם השקת שוק הנגזרים בבורסה. מסלקה זו אחראית לסליקת האופציות והחוזים העתידיים הנסחרים בבורסה".

יו"ר הבורסה אמנון נויבך נשאל והשיב כי "המסלקה היא חלק אינטגרלי מהבורסה, ברור שהיא נשארת בבורסה". והשאלה היא: אז מה? זה אכן חלק אינטגרלי מהבורסה ופעילותה, אבל זה נכס. נכס שהוקם בכספי הציבור באמצעות הבורסה. מי שייכנס לבורסה, אחרי השינוי המבני, כבעלים, שותפים, חברים - לא חייב לשלם עבור זה? האם החברים דהיום, שיחזיקו אחרי השינוי ב-5% מהבעלות ויתרת האחזקות שלהם נשלחות ל"תרדמת" בציפייה שיימכרו, לא ייחשבו את המחיר ולא יקבלו כסף גם בגין שווי המסלקה?

4. נכון להיום הרפורמה הגדולה של האוזר תקועה עמוק במסדרונות משרד האוצר ולשכת השר שמינה את המנכ"ל שי באב"ד לרכז את הנושא. גורם בכיר באוצר אומר: בכל מקרה אנחנו לא כל כך מהר מוותרים על כל כך הרבה כסף ומוסרים אותו לידי הבנקים. הרי החוק קובע חד וברור שבמצב של פירוק נכסי הבורסה עוברים לשיקול דעתו של שר האוצר.העובדה שלא קוראים לזה בשם המפורש "פירוק" וגם לא בשם הפרטה אלא בשמות כמו שינויים, מהלך, מתווה - לא משנה את העובדה הקיימת שהבורסה במתכונתה מתפרקת והופכת למשהו אחר. מה שאומר שההתייחסות לנכסי הבורסה היא כקבוע בחוק - כספי ציבור הם לשיקול דעת שר האוצר.

5. יו"ר הרשות האוזר מודע לעמדה הלא תומכת, במילים עדינות, המנשבת מלשכת שר האוצר כנגד המהלך בכלל וחלוקת הנכסים בפרט, ויש הרואים בכך את הסיבה להשתלחותו בשבוע שעבר כנגד הבנקים בכנס שהתקיים בבורסה: "הבורסה נכה משום שהבנקים דומיננטיים בה. הם מחזיקים ברוב הזכויות בה... שליטה בבורסה טבועה בניגודי עניינים בין הבורסה לבין הבנקים. כך לדוגמה, במשך השנים היינו עדים לעתים להתנגדות הבנקים לפיתוח מוצרים מתחרים עם הבנקים". עוד הוסיף: "הבורסה נכה משום שאין הפרדה בין בעלות על הבורסה לבין חברות על הבורסה...".

האוזר פירט: הבנקים גובים עמלות מסחר בכ-2.5 מיליארד שקל ומשלמים לבורסה רק 130 מיליון שקל. "גילה"-"חשף" מה שהיה כמובן ידוע לו משכבר הימים (היה הכלכלן הראשי ברשות ניירות ערך בין השנים 1989-2005, ומשמש יו"ר הרשות מאז מאי 2011). עוד אמר, כי עודף הגבייה של הבנקים מלקוחותיהם בעבור מסחר בניירות ערך הוא "דיבידנד שמן וסמוי", כשהכל מכוון לאמירה ששינוי הבעלות בבורסה מיועדת וכמובן תשנה את המצב הזה, במיוחד על רקע כך שלבנקים, לתפיסתו, אינטרס שנוגד לא אחת את פיתוח וקידום הבורסה.

יש הרואים בדבריו של האוזר רצון לשכנע כי עדיף להגיע להסדר עם הבנקים, גם אם הוא עולה כסף באמצעות חלוקת נכסי הבורסה, העיקר שיסכימו, ייצאו מהתמונה ויאפשרו את השינוי המבני והתאוששות הבורסה. מצד שני, ההערכה היא שכל עוד האוזר לא יצליח להוכיח לכחלון וצוותו, ובדרך לכנסת, כי קיים תאגיד בינלאומי גדול כמו הנאסד"ק, דאו ג'ונס, רשת יורונקסט וכדומה, שרוצה להיכנס כבעל שליטה בחברת הבורסה החדשה - קשה יהיה לקדם ולזרז את המהלך.

בכל מקרה, העובדה שהתוכנית המוצעת מעניקה הון לבנקים היא בהחלט גורם שמעכב את הבנת התוכנית, נחיצותה ואישורה, כשלשכת השר רואה לנגד עיניה את התגובות העתידיות בנוסח: כחלון מחלק מתנות לבנקאים.

6. כמה ממובילי המהלך המוצע בבורסה מתהדרים בקיומן של 4 חוות דעת משפטיות הקובעות, לדבריהם, כי בכל הנוגע לנכסי הבורסה החברים הם הבעלים והבעלים הם החברים - לכן חלוקת הנכסים בין החברים דהיום מגובה משפטית.

בדיקת המקורות לחוות הדעת המשפטיות ובקשה לקבל אותן ולפרסם את תוכנן לידיעת הציבור מעלה את התמונה הבאה: ממשרד המשפטים נמסר בתגובה כי "חוות הדעת בעניין לא נכתבו על ידינו ואין לנו חוות דעת כתובה בעניין. אנחנו נדרשנו להיבט אחר במהלך". ממשרד האוצר נמסר כי "התבקשה אולם טרם הוכנה חוות דעת משפטית". רשות ניירות ערך כתבה כי "הרשות בחנה היבטים רבים הנוגעים למהלך השינוי המבני. כיוון שהנושא נמצא עדיין בדיונים בינמשרדיים בממשלה, איננו מוצאים לנכון להעביר ניירות פנימיים שנערכו בנושא". מהבורסה נמסר: "איננו יכולים להפיץ את חוות הדעת הלאה... במידה שאתם רוצים, אתם מוזמנים לפנות למשרד עורכי הדין שכתב אותן ולדבר איתם...".

תגובות: "לא מדובר במהלך המנוגד לחוק"

משרד האוצר מסר כי "על פי הנחייתו של שר האוצר, צוות בראשות מנכ"ל משרד האוצר שי באב"ד בשילוב הרשות לני"ע, בוחנים את האפשרות לשנות את המבנה הבורסאי על מנת להגדיל השקעות ופעילות, להביא חברות לישראל ולשפר את תנועות ההון. באוצר לומדים את הסוגיה המורכבת על משמעויותיה הרחבות. טרם התקבלה החלטה לגבי השינוי המוצע והאם הוא יביא ליישום מטרות אלה".

מהבורסה נמסר כי "הבורסה היא חברה בעלת תכלית עסקית למטרות רווח שאיננה יכולה לחלק דיבידנדים, אלא צריכה להשקיע את רווחיה בפעילותה. לא מדובר בפירוק החברה, אלא בהסדר בין חברי הבורסה לשינוי מבני ואופן חלוקת הזכויות בהון ביניהם, בהתאם לסעיף 350 לחוק החברות. הון הבורסה אינו מחולק, אלא יש הקצאת מניות בהתאם לתרומתם להון. הון הבורסה נשאר בבורסה גם אחר תהליך הקצאת המניות".

מרשות ניירות ערך נמסר כי "מהלך השינוי המבני נעשה בשני מסלולים: האחד תיקון חוק ני"ע במסגרתו יקבע כי הבורסה תוכל לפעול למטרות רווח לצד מגבלות על החזקות בעלים, כולל הרדמה מעבר ל-5%, הסדרי פיקוח ועוד. השני, הקצאת הזכויות בהון על ידי הבעלים, בהתאם להסכמות ביניהם.

"המהלך אינו כולל חלוקת רווחים, אלא שינוי של החוק כך שהמגבלות על הזכויות ההוניות של בעלי המניות יוסרו, והבורסה תהא רשאית הין היתר לחלק רווחים בעתיד. לא מדובר במהלך המנוגד לחוק, אלא שינוי של החוק. השינוי המבני אינו מהווה פירוק של הבורסה, אלא כולל הסדרים חדשים לגבי תכלית פעילות הבורסה והפיקוח עליה. לכן אין קשר להוראה הקיימת בחוק הנוגעת לייעוד הנכסים בפירוק".

 חברת הבורסה