הפועלים מפרסם דוח רשמי: רווח של 802 מיליון שקל ברבעון

הנתונים תואמים לטיוטה שפורסמה בטעות ביום חמישי ■  על רקע התוצאות הטובות הבנק יחלק דיבידנד בהיקף של כ-160 מיליון שקל

ציון קינן / צילום: תמר מצפי
ציון קינן / צילום: תמר מצפי

במערכת הבנקאית ובשוק ההון רגילים לכך שמדי רבעון בנק מזרחי טפחות הוא הראשון מבין הבנקים הגדולים לפרסם את הדוחות הכספיים. אלא שהפעם משהו השתבש: בליל חמישי פרסם בנק הפועלים, כתוצאה מטעות אנוש שגרמה לדליפת התוצאות, טיוטה של הדוח הרבעוני שלו. הבוקר פרסם הבנק את הדוח המלא, במקום ביום חמישי הקרוב, וגם חברת כרטיסי האשראי שבבעלותו, ישראכרט, הקדימה את פרסום הדוחות להיום.

מהדוח עולה כי הבנק הרוויח 802 מיליון שקל ברבעון השלישי, עלייה של 12% מהרבעון המקביל אשתקד. הבנק יחלק 20% מהסכום הזה (160 מיליון שקל) כדיבידנד לבעלי המניות, ב-9 בדצמבר (היום הקובע - 30 בנובמבר). במקביל הודיע הבנק כי ירכוש למנהליו הבכירים מניות ב-900 אלף שקל כדי לתגמל אותם. לא מדובר במניות רדומות, אלא במניות נסחרות שהבנק ירכוש במשך 45 ימי מסחר.

הרווח הנקי של הפועלים, בניהולו של ציון קינן, משקף תשואה להון של 10.4%, לעומת 9.8% ברבעון המקביל. הרווח המימוני עלה ב-7.7% ל-2.1 מיליארד שקל, בעוד שההפרשות בגין הפסדי אשראי נפלו ב-31% ל-55 מיליון שקל, נתון המשקף שיעור הפרשה של 0.5%.

ברבעון השלישי הצליח הפועלים להקטין את הוצאות השכר שלו ב-6.4% ל-1.2 מיליארד שקל, בעוד שההכנסות מעמלות עלו ב-3.8% ל-1.35 מיליארד שקל. יחס היעילות התפעולית של הבנק (ההוצאות התפעוליות לעומת סך ההכנסות התפעוליות) ירד ל-61.8% מ-63.3%, מה שמשקף עלייה ביעילות הבנק. יחס הלימות ההון הראשוני של הבנק עמד בסוף הרבעון השלישי על 9.5%, בהשוואה ל-9.3% ברבעון המקביל.

בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים של השנה רשם בנק הפועלים רווח נקי של 2.5 מיליארד שקל (גידול של 12%), תשואה להון של 10.6% (לעומת 10.2% בתקופה המקבילה אשתקד), הכנסות מריבית של 5.9 מיליארד שקל (עלייה של 0.9%) והכנסות מעמלות של 4.1 מיליארד שקל (עלייה של 4.6%). באותה תקופה רשם הבנק ירידה של 3.3% בהוצאות התפעוליות ל-6.4 מיליארד שקל, ויחס היעילות שלו ירד ל-59.4% מ-63.1%.

"הדוח טוב", אומר אלון גלזר, סמנכ"ל השקעות בלידר שוקי הון, שמחזיק בהמלצת "קנייה" על מניית הפועלים עם מחיר יעד של 23.5 שקל (17.5% מעל מחיר השוק). "שני דברים בלטו לחיוב בדוח: הנושא של ההפרשות הנמוכות להפסדי אשראי, שנראה שהפכו לנורמה כל עוד לא נראה הרעה במצב האבטלה או בשוק הדיור; וכן הנושא של הירידה בהוצאות השכר. יכול להיות שלא הכל קבוע בירידה בהוצאות השכר, אבל המהלכים שהבנק נקט בשנים האחרונות באים לידי ביטוי ונראה שהוא מקדים את שאר הבנקים בנושא הזה".

ישראכרט: ירידה בהכנסות מסליקה

כאמור, גם קבוצת כרטיסי האשראי ישראכרט הקדימה את פרסום הדוח שלה. ישראכרט הציגה ירידה של 1.3% ברווח הנקי שעמד על 78 מיליון שקל ברבעון השלישי, על אף גידול של 6.4% בהכנסות ל-501 מיליון שקל. ההכנסות מעסקאות בכרטיסי אשראי היוו 91% מסך ההכנסות - 457 מיליון שקל (עלייה של 7.2%), בעוד שההכנסות מריבית אשראי עלו ל-45 מיליון שקל, לעומת 36 מיליון שקל ברבעון המקביל. סך מחזור העסקאות בכרטיסי אשראי עלה ב-10% ל-33 מיליארד שקל.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה רשמה ישראכרט, בניהולו של רונן שטיין, ירידה של 9% ברווח הנקי ל-232 מיליון שקל, למרות עלייה של 2% בהכנסות ל-1.43 מיליארד שקל. מחזור העסקאות באותה תקופה עלה ב-7% ל-93.6 מיליארד שקל, וההכנסות מריבית עלו ב-20% ל-125 מיליון שקל.

כשברקע עומלת ועדת שטרום על מסקנותיה, ובראשן פיצול כרטיסי האשראי מהבנקים, ניתן לראות כי תרומת ישראכרט לרווחי בנק הפועלים עמדה על כ-10% ברבעון השלישי. אחת השאלות הבוערות בוועדת שטרום היא האם לאפשר לבנקים להנפיק כרטיסי האשראי ולהתחרות בחברות כרטיסי האשראי אחרי הפיצול. מהדוח של ישראכרט היום עולה, כי פעילות ההנפקות המשיכה לצמוח וההכנסות בה עלו ב-9% ל-344 מיליון שקל, בעוד שההכנסות מסליקה ירדו בכ-6% ל-113 מיליון שקל.

אלון גלזר מלידר שוקי הון מעריך שהירידה בהכנסות מסליקה עלולה לפגוע במחיר שבנק הפועלים יקבל על ישראכרט, אחרי שתתקבל ההחלטה על פיצול חברות כרטיסי האשראי מהבנקים: "קשה להעריך כמה הירידה בסליקה תפגע במחיר שהפועלים יוכל לקבל על ישראכרט, אבל צריך לזכור גם ששליש מההכנסות מעמלות של הפועלים זה בכרטיסי אשראי. אז נכון שחלק מזה יישאר, אבל הבנק יאבד חלק מהסקטור הצומח שלו בהכנסות".