דחייה חלקית לטענות רשות ני"ע לגבי מיזוג של ג'רוסלם השקעות

ועדת האכיפה המינהלית דחתה חלק מטענות רשות ני"ע, וזאת בשל אכיפה בררנית ■ על החברה הוטל קנס בסך 400 אלף שקל, על שמואל הכהן - קנס בסך 150 אלף שקל, ועל ד"ר צביקה בן-פורת - קנס בסך 100 אלף שקל

צביקה בן פורת / צלם: איל יצהר
צביקה בן פורת / צלם: איל יצהר

ועדת האכיפה המינהלית, בראשות השופטת בדימוס ברכה אופיר-תום, החליטה לדחות חלק מהטענות של רשות ניירות ערך בדבר דיווחים מטעים במהלך עסקת מיזוג, נגד החברה הציבורית ג'רוסלם השקעות בטכנולוגיות; מנכ"ל החברה, שמואל הכהן; וד"ר צביקה בן-פורת, שכיהן כיו"ר הדירקטוריון; וזאת בנימוק של אכיפה בררנית.

עם זאת, הוועדה קיבלה את טענת הרשות לגבי הכללת פרט מטעה בדיווח משלים של הכהן, בן-פורת וג'רוסלם השקעות בנוגע לעסקה.

לאור האמור, על החברה הוטל קנס בסך 400 אלף שקל, על הכהן הוטל קנס בסך 150 אלף שקל, ועל בן-פורת הוטל קנס בסך 100 אלף שקל.

בכל הנוגע לדיווח הראשון והמרכזי, רשות ניירות ערך סברה כי החברה ומנהליה לשעבר הכלילו פרטים מטעים בדיווח לציבור על עסקת מיזוג שביצעה החברה ביוני 2013 עם שלד בורסאי שנקרא דניאל ב.ש. אחזקות, שהיה קודם לכן בשליטת גלי ליברמן ורועי גיל.

ואולם, ועדת האכיפה המינהלית ביטלה את הטענה, בנימוק שהרשות נקטה אכיפה בררנית, הואיל והעלתה את הטענות נגד הכהן ובן-פורת ולא נגד ליברמן וגיל.

הוועדה סברה כי יש לפטור מאחריות את בעלי השליטה החדשים (הכהן ובן-פורת), וזאת משני טעמים משולבים: האחד - הוועדה סברה כי קשה לראותם כמי ש"כללו" פרט מטעה ברשלנות (כמצוין בהפרה המינהלית) על אף מעורבותם בהכנת הדוח על ההקצאה, כיוון שלא חתמו על הדיווחים המיידיים ולא כיהנו כנושאי משרה באורח רשמי בעת הגשת הדיווחים, ולא הוכח לטעמה של הוועדה כי כיהנו כנושאי משרה בפועל.

הטעם השני הוא שהוועדה סברה כי נפל פגם בהתנהגות בעלי השליטה הקודמים שאישרו בחתימתם את נכונות הדיווחים, וזאת מבלי לבדוק את המידע שקבלו מהכהן ומבן-פורת, ומבלי לנקוט בכל האמצעי הסבירים להבטיח מהימנותו.

לדברי הוועדה, היה על בעלי השליטה הקודמים, גיל וליברמן, שחתמו על הדיווחים במסגרת תפקידם כנושאי משרה, לחקור במידע שהונח בפניהם, כדי להשתכנע כי אמנם הדוח שהגישו לא כלל פרט מטעה או חסר שהיה חשוב לציבור המשקיעים.

לאור זאת, המותב קבע כי היה על הרשות לבחון גם את מידת האחריות של בעלי השליטה הקודמים בהפרות, שכן הנסיבות בתיק הזה הצדיקו ניהול הליכים כנגד בעלי השליטה הקודמים, באותה מידה שהצדיקו ניהולם כנגד בעלי השליטה החדשים.

בענייננו, היו שתי קבוצות של גורמים שהיו אחראיות לדווח על השלמת המיזוג, ואי-השוויון שנוצר מניהול ההליך רק כנגד בעלי השליטה החדשים בנסיבות התיק אינו ניתן לריפוי, ולכן יש לפטור אותם מאחריות בנוגע לדיווח זה, מטעמי אכיפה בררנית.

לדברי עו"ד אמיר שרף, שמייצג את החברה ומנהליה, "החלטה זו של הוועדה היא תקדימית וחריגה על רקע כל החלטות ועדת האכיפה המינהלית והסדרי האכיפה שהושגו מאז החלה הרשות בהליכי האכיפה המינהלית לפני למעלה מ-3 שנים (למעלה מ-20 החלטות והסדרים)".

לדבריו, "ועדת האכיפה קבעה בצורה ברורה ונוקבת כי על הרשות היה לנקוט הליכים כנגד בעלי השליטה הקודמים בחברה שכיהנו כמנהליה, רועי גיל וגלי ליברמן, וכי בנקיטת הליכים כנגד הכהן ובן-פורת יש "כדי להעלות תחושה קשה של פגיעה בצדק ובהגינות המשפטית". עו"ד שרף הוא שותף במשרד תדמור ושות פרופ יובל לוי ושות'.

שרף מציין כי "זהו אות כבוד לוועדת האכיפה המינהלית, שהפגינה עצמאות ואומץ-לב מקצועיים והחליטה לבטל לראשונה הליך מינהלי כנגד עמדת רשות ניירות ערך ולטובת מנהלי החברה הציבורית. מדובר בהחלטה תקדימית ופורצת דרך, ואנו מאוד גאים על כך".

מדובר בהליך מינהלי מורכב ביותר שהתייחס להפרות דיווח, לטענת הרשות, בקשר לעסקה מיוני 2013 להעברת שליטה בחברה ציבורית אגב מיזוג לתוך שלד בורסאי (דניאל ב.ש. החזקות בע"מ), הקצאת מניות, יציאה מרשימת השימור והעברת חברות פורטפוליו קיימות לתוך השלד.

התיק כלל שתי הפרות להן טענה הרשות - האחת, העיקרית, ביחס לשני דיווחים מטעים במועד השלמת העסקה והיציאה מרשימת השימור (כיוון שלא הושלמה לטענת הרשות העברת כל חברות הפורטפוליו באותו מועד); והשנייה, משנית, לפיה דיווח מעדכן לאחר כחודש כלל פרט מטעה ביחס לאחת מהחברות שהעברתה טרם הושלמה.

כאמור, באשר להפרה הראשית החליטה ועדת האכיפה המינהלית לדחות את עמדת הרשות ולבטל את ההליך המינהלי כנגד ג'רוסלם ומנהליה. באשר להפרה המשנית, הוועדה קבעה את אחריותם לדיווח המשלים המטעה שבוצע כחודש לאחר העברת השליטה, והטילה עליהם עיצומים כספיים בלבד. זאת, על אף בקשת הרשות להטיל עליהם עונשים של הגבלת כהונה בפועל כנושאי משרה בתאגידים מדווחים.

לדברי עו"ד שרף, "גם החלטה זו חריגה, שכן בכל תיקי האכיפה המינהלית עד כה, בהם נקבעה אחריות אישית של מנהלים בחברות הציבוריות, והרשות ביקשה להטיל על מנהלים אלה גם עונשים של הגבלת כהונה בפועל בתאגידים מדווחים, הוטלו על כל או חלק מהמנהלים הגבלות כהונה בפועל לתקופות שבין חצי שנה ועד שנתיים. כאמור, במקרה זה לא הטילה הוועדה על המנהלים כל סנקציה של הגבלת כהונה בפועל".