לחפש כיוון: איך להתמודד עם השינויים בשוק העבודה

זה לא באמת חשוב אם אנחנו אוהבים את השינויים שמתרחשים, אבל זה חשוב מאוד מה אנחנו עושים ביחס אליהם ■ במישור החברתי - מה אנחנו עושים כדי לשנות את מה שאנחנו לא אוהבים, ובמישור התעסוקתי - מה אנחנו עושים כדי להבין איך השינויים האלה ישפיעו עלינו ומה אנחנו עומדים לעשות בנידון

קריירה / צילום: Shutterstock
קריירה / צילום: Shutterstock

הטור הזה התחיל בשיחה על אופטימיות עם אדם שקורא את טוריי בקביעות לפני פרסומם ושואל שאלות נוקבות עליהם. אותו אדם טען בפניי שהנימה ביחס לעתיד העבודה והקריירה היא תמיד אופטימית מאוד, ואיך זה מסתדר עם הקושי והתסכולים שכולנו מכירים. אז חזרנו להתחלה: הטור הזה, ובכלל הדברים שאני כותבת זה שנים, מטרתם לשרטט כיוונים בעולם העבודה ולגרום לנו לחשוב, אולי גם לפעול, כך שהארגון שלנו והקריירה האישית שלנו יתאימו את עצמם ויתפתחו לאורך שנים.

קיראו עוד ב"גלובס"


זה לא באמת חשוב אם אנחנו אוהבים את השינויים שמתרחשים, אבל זה חשוב מאוד מה אנחנו עושים ביחס אליהם. במישור החברתי - מה אנחנו עושים כדי לשנות את מה שאנחנו לא אוהבים, ובמישור התעסוקתי - מה אנחנו עושים כדי להבין איך השינויים האלה ישפיעו עלינו ומה אנחנו עומדים לעשות בנידון.

כולנו חווים בעבודותינו קשיים ותסכולים. וכולנו חווים שם שינויים. זו לא שאלה של אם, רק של מתי. אני לא יודעת אם מדובר באופטימיות, אני דווקא הייתי מגדירה את זה חוסר מוכנות להיות הקורבן, לשבת ללא מעש, לקטר ולחכות שמשהו יקרה, שמישהו אחר יפתור את הבעיה.

נזכרתי בכל הסיפורים שהגיעו אליי השנה על מחפשי עבודה שעשו מעשה, והטור היום מוקדש להם. לחמישה אנשים שחיפשו עבודה ולא אהבו את תהליך החיפוש. הם עשו מה שמאפיין יזמים: הפכו את הבעיה להזדמנות, שהפכה לסטארט-אפ מעניין.

Getjob: למחפשי עבודה זמנית

מכירים את המודעות האלה שמדביקים על חלון הראווה של חנות, במסעדות ואפילו על אופנועי שליחים? "דרושים מלצרים/שליחים/מוכרים". בשוק העבודות הזמניות, הסטודנטיאליות, אין תשתיות. לוחות הדרושים אינם מפנים להן מקום והמפגש בין מחפש העבודה לחברה שמחפשת עובדים מצטמצם למודעה הזאת שעל החלון. את הבעיה הזאת ביקש לפתור שגיא ויצמן, אחד משלושה שותפים ב-Getjob, אפליקציה מבוססת מיקום המחברת בין עבודות מזדמנות במלצרות, בשליחויות וכד' לבין מחפשי עבודה.

האפליקציה מציגה את האפשרויות על מפה או ברשימה לפי מרחק ממיקום המחפש ומקשרת ישירות לצ'אט עם העסק המחפש, בלי צורך בקורות חיים. הרעיון של היזם, ליים פלקסר, עלה כשחיפש עבודה, לאחר שהחברה שעבד בה נמכרה. "תלכי תראי מה קורה בקומה החדשה של קניון איילון", אומר ויצמן. שם על כל חנות יש שלט, כי אין דרך אחרת להגיע לעובדים מהסוג הזה. ואם אתה סטודנט או מטייל שמחפש עבודה לתקופה קצרה, אין מקום אחד שאפשר למצוא בו עבודה זמנית. והמודל העסקי? כיום האפליקציה היא חינמית למחפשי העבודה ולבתי העסק. בעתיד, מקווים השותפים, העלות תושת על עסקים שירצו שיקדמו אותם.

Jobibon: משרות לפי מיקום

עוז כץ הקים את Jobibon, אתר ואפליקציה לפרסום משרות וחיפוש עבודה על בסיס מיקום ומקצועות. הוא הקים את הסטארט-אפ לאחר שעבד בחברה משפחתית גדולה וזיהה שגיוס העובדים בה הוא עקב אכילס של הארגון. תחילה, האפליקציה נועדה לגיוס של עובדים כגון נהגים, עובדי לוגיסטיקה, אנשי שירות לקוחות, תפעול ומפעילי ציוד וכיום היא התפתחה לתחומי רבים נוספים כגון אדריכלות והיי-טק. כמו כן היא מציגה יועצים המספקים שירותים שונים לדורשי העבודה ועוזרים לו להכשיר את עצמו למשרות שהוא מחפש. למה אפליקציה על בסיס מיקום, שאלתי את כץ, והוא שלח אותי לפייסבוק. שם, הוא אומר, יש קבוצות חיפוש עבודה לפי ערים או לפי מקצועות ותעשיות, אבל מה שמחפש העבודה זה את החתך ביניהם. אז Jobibon מאפשרת למחפש העבודה להגדיר רדיוס ולראות אילו משרות יש בסביבה או למקד את החיפוש לפי מקצוע.

Jobimix: בלי משרות אנונימיות

ארז דורי חיפש לפני כמה שנים עבודה, וכמו רוב המחפשים הוא סרק את אתרי הלוחות הגדולים ברשת. לדבריו, חוויית השימוש בלוחות הייתה מתסכלת משום שברוב האתרים צריך לבחור מתוך תפריטים, ואם חיפשתם עבודה אתם מכירים את התחושה שאתם לא באמת יודעים מה ההבדל בין "תוכנה", "מערכות מידע" או "אינטרנט". דורי שאל את עצמו למה הוא לא יכול פשוט להכניס את מה שהוא מחפש לחלון חיפוש ולקבל תוצאות. הוא נתקל בקושי נוסף: רבות מהעבודות המפורסמות בלוחות הן בעצם מודעות "יד שנייה", כלומר מודעות שנוצרו אצל המעסיקים אבל מסתירות את שם המעסיק - דבר בעייתי במיוחד למועמדים המעוניינים בחיפוש דיסקרטי וחוששים לפנות למקום אנונימי. יותר מכך, מאחר שאין בפרסום די פרטים מזהים, המועמד אינו יכול להשקיע בקורות החיים ובמכתב הפנייה ולתפור אותם לארגון המסוים.

בתסכולו פנה דורי לחפש בדפי הדרושים באתרי החברות עצמן, שהרי זהו המקור להצעות עבודה, אך קשה לעקוב אחרי עשרות אתרים שונים. כך נולד Jobimix, מנוע חיפוש עבודה הסורק בכל יום את דפי הקריירה והדרושים של אתרי האינטרנט של מאות חברות מכל המגזרים, ושולף את הצעות העבודה המפורסמות בהן ומאפשר חיפוש חכם במאגר שנבנה. המנוע מעדכן כל הזמן הצעות עבודה חדשות ומוחק כאלה שהוסרו, וכן, גם המנוע הזה הוא חינם.

Workey: ספר לי מי חבריך ואמצא להם משרה

את בן ראובני פגשתי בתחילת דרכו היזמית. הוא סיפר לי אז איך מצא את עצמו מנהל רישום של מי עובד היכן כדי שיוכל לחבר חברים ובעת הצורך גם לעזור לעצמו למצוא עבודה. מהר מאוד הבין שהקשרים ומעגל החברים של המועמד משחקים תפקיד חשוב בגיוסים מוצלחים, הן מצד הארגונים והן מצד המועמדים. אפילו בארגון שבו עבד שימש האקסל שלו כלי למציאת המועמדים שהארגון חיפש.

כך הבין ראובני שהאקסל שלו צריך לצמוח והקים את Workey - פלטפורמה שיודעת מה אתה מחפש ומוצאת לך משרות מתאימות בעזרת הקשרים שלך, משהו בסגנון "ספר לי מי חבריך ואדע מי אתה". האלגוריתם מנסה לחפש סוגי משרות ותפקידים רלוונטיים על סמך השוואה של פרופיל הקריירה שלכם למיליוני פרופילים אחרים. עם הצגת המשרות המתאימות, המערכת תציג לכם גם מי ברשת הקשרים שלכם עובד בחברה כדי שתוכלו לפנות ישירות דרכו, בשיטת "חבר מביא חבר". באישורכם, היא תציג את פרטיך באופן אנונימי לחברות המגייסות ותאפשר לך להחליט למי לחשוף את הפרטים המזהים. זה מצד מחפשי העבודה. ומה עם מחפשי העובדים? המערכת מאפשרת לעובדים בארגונים להפנות את חבריהם למשרות בחברה והיא מנתחת מי יכול להתאים לאיזו משרה. מבחינת מחלקת משאבי האנוש, המערכת מאפשרת גישה למועמדים הנמצאים במעגלים של העובדים שלהם.

Jobvoyage: לילעל את החיפוש

כשניר סביצקי חיפש עבודה הוא גילה מהר מאוד שהוא מאבד שליטה על התהליך. הוא עשה מה שצריך לעשות, יזם פניות באופן אקטיבי ובאמצעות מקורות שונים התאים את קורות החיים שלו למשרה שאליה פנה. אבל כשחזרו אליו, לפעמים תקופה ארוכה אחרי ששלח קורות חיים, הוא מצא את עצמו משוטט בין המיילים שלו מחפש מתי שלח ולמי, באיזו משרה מדובר, מה היו הדרישות, איזה גרסה של קורות חיים שלח. כך נולד JobVoyage, אתר שנועד לייעל את שלבי החיפוש ומאפשר ליצור בין היתר רשימת אנשי קשר וחברות שהייתם איתם בקשר, רשימת המשרות שאליהן פניתם, כולל הגדרות המשרה וקורות החיים ששלחתם, לוח שנה לפגישות וראיונות ותזכורות למייל. כמו כן מאפשר האתר לגבש תוכנית חיפוש עבודה, במטרה להניע את המחפש להיות אקטיבי, להפעיל את רשת הקשרים שלו ולשים לעצמו מטרות בתהליך. ולא פחות חשוב - האתר מונע ממחפש העבודה לשלוח קורות חיים פעמיים לאותה משרה, שפורסמה במקומות שונים.

כל הסטארט-אפים הללו נולדו מחוויה אישית של היזמים והם כולם מציגים קו חד וברור: אנחנו מאמינים שמחפש העבודה צריך למצוא עבודה בחינם.

הכותבת היא דירקטור משאבי אנוש באינטל מרחב אירופה ובעלת הבלוג "על עבודה וקריירה באמצע החיים", www.niritcohen.com