אושרה הפשרה בנגזרת נגד נוחי דנקנר ו-אי.די.בי בגין עסקת ישראייר: ישלמו פיצוי של 2.85 מ' ד'

בתביעה הנגזרת נטען כי העסקה בה רכשה את ישראייר, חשפה את אי.די.בי פיתוח לסיכונים משמעותיים וגרמה לה נזקים המוערכים בהיקף של 360-480 מיליון ש' f בהסדר הפשרה סוכם כי הוא סוגר את כל הטענות בפרשה נגד כל הנתבעים, בהם גם בעלי המניות המרכזיים בחברה הפרטית "גנדן הולדינגס", המחזיקה במניות אי.די.בי /

סוף לתביעות בעקבות עסקת אי.די.בי-ישראייר. בית המשפט המחוזי בת"א אישר היום (ה') הסדר פשרה סופי ומלא, המביא לסיומם של ההליכים שהוגשו נגד בעל השליטה לשעבר בקונצרן אי.די.בי, נוחי דנקנר, נגד אי.די.בי אחזקות, אי.די.בי פיתוח ובעלי המניות המרכזיים בחברה הפרטית "גנדן הולדינגס", המחזיקה במניות אי.די.בי. זאת, במסגרת התביעה הנגזרת שהוגשה, בשם חברת אי.די.בי פיתוח, בעניין עסקת ישראייר, במסגרתה רכשה החברה את מניות חברת "גנדן תיירות", המחזיקה בחברת התעופה ישראייר.

לפי ההסדר, חברת הביטוח כלל שצורפה להליך, דנקנר וכל בעלי השליטה בחברות ישלמו סכום של 2.85 מיליון דולר לחברת אי.די.בי פיתוח, כאשר מתוך סכום זה יופחת גמולו של מגיש התביעה הנגזרת בסך 3.5% מסכום הפשרה - סך של כ-100 אלף דולר; וכן שכר טרחתו של בא-כוחו, עו"ד סיני אליאס, שהועמד על 21.5% מסכום הפשרה, בצירוף מע"מ - כ-717 אלף דולר. נקבע כי תשלום הפיצוי מהווה הטבה מלאה ופיצוי של כל נזק מכל מין וסוג שנגרם ל"אי.די.בי פיתוח" במישרין או בעקיפין.

הסדר הפשרה החדש מבטל הסדר קודם וחלקי שהושג בתיק במאי, בו סוכם כי הנתבעים ישלמו סך כ-6.1 מיליון שקל לחברת אי.די.בי פיתוח כפיצוי בגין הנזקים שנגרמו לבעלי המניות בחברה במסרגת עסקת ישראייר. אז נקבע, כי ההסכם לא חל על טענות התביעה נגד דנקנר וקבוצת גנדן בכובעם כבעלי שליטה, ואולם, כעת סוכם כי הסכם הפשרה החדש, שאושר היום בבית המשפט, סוגר את כל הטענות בפרשה נגד כל הנתבעים.

עניין אישי

הבקשה להגיש את התביעה הנגזרת הוגשה בספטמבר 2012 למחלקה הכלכלית במחוזי בת"א, בטענה כי עסקת ישראייר - במסגרתה רכשה אי.די.בי פיתוח ב-2009 את חברת גנדן תיירות, המחזיקה בישראייר - חשפה את אי.די.בי לסיכונים משמעותיים וגרמה לחברה נזקים המוערכים בהיקף של 360-480 מיליון שקל.

בעת העסקה היו בעלי השליטה בגנדן תיירות, דנקנר (47%, בין היתר באמצעות חברת גנדן הולדינגס); אבי פישר (33%); משפחת שימל (15%); וצורי דבוש (5%). גנדן הולדינגס החזיקה במועדים הרלבנטיים לעסקה, בכ-55.26% מהון המניות ומזכויות ההצבעה באי.די.בי אחזקות. בעלי המניות המרכזיים בחברת גנדן הולדינגס היו נוחי דנקנר (כ-57%); אחותו, שלי ברגמן (כ-12.5%); אבי פישר (9.23%); רפי ביסקר (כ-3%); וליאור חנס (החזיק באופציות). דנקנר, ביסקר ושמול כיהנו ומכהנים כדירקטורים בחברות בקבוצת אי.די.בי. הם, ובעלי עניין נוספים בקבוצת גנדן, צורפו כנתבעים לתביעה.

לטענת התובע, רו"ח ישראל בן יורם, מבעלי מניות המיעוט בחברת אי.די.בי אחזקות, במסגרת עסקת ישראייר השתחררו בעלי השליטה בגנדן תיירות מערבויות בסכום של כ-43 מיליון דולר (עם חשיפה ל-2 מיליון דולר נוספים), שניתנו על-ידם להבטחת חובות החברה, ואלו הועברו אל חברת אי.די.בי אחזקות. לדברי התובע, בעלי השליטה שוחררו למעשה מהצורך להמשיך ולממן את פעילות חברת גנדן תיירות על-ידי הלוואות בעלים נוספות שהיו נדרשות לצורך המשך פעילותה.

מהתביעה עלה עוד, כי במסגרת העסקה היה לחברת גנדן תיירות גירעון בהון העצמי בסך של כ-32.4 מיליון דולר, וזאת תחת הנחת המרה של מלוא הלוואות הבעלים במסגרת השלמת העסקה. במסגרת עסקת הרכישה נקבע כי גנדן תיירות תפעל על-מנת שהמוכרים - דנקנר, פישר ואחרים - ישוחררו מהערבויות שהעמידו לטובת הבנקים בשל חובותיה. עוד נטען בתביעה כי מצבה של חברת גנדן תיירות טרם העסקה היה עגום ולא יכול היה להצדיק את עריכת העסקה.

התובע טען גם כי לדנקנר, פישר, יסקר, ברגמן, זהבה דנקנר (אמם של דנקנר וברגמן) ודירקטורים אחרים בחברת אי.די.בי אחזקות ופיתוח, היה עניין אישי וניגוד עניינים בעסקה. בנוסף נטען, כי גם למשרד רו"ח פרופ' סוארי, שנתן הערכת שווי לפיה נקבע מחיר העסקה, היה אינטרס לקדם את העסקה, כיוון שבין קבוצת גנדן לבין קרן סקיי, שהקיםע פרופ' סוארי, התנהלו קשרים עסקיים ענפים ומהותיים.

יצוין, כי במועד כריתת ההסכם לרכישת גנדן תיירות, נחשפה ב"גלובס" המלצת חברת פועלים סהר בנוגע לעסקה, במסגרתה נאמר כי "נראה כי עיתוי עסקת גנדן תיירות-אי.די.בי הינו בעייתי, לאור מצבה הנוכחי של גנדן ומצב ענף התיירות, הסובל מפגיעה קשה ברווחיות עקב תחרות והמצב הכלכלי העולמי". עם זאת, האנליסטים של פועלים סהר הוסיפו ש"חשיפת קבוצת אי.די.בי לפעילות גנדן אינה מהותית, והמהלך המוצע טומן בחובו אפסייד לא מבוטל לאי.די.בי".

באפריל השנה נחתם בין הצדדים הסכם פשרה חלקי, במסגרתו נקבע פיצוי בסך כ-6 מיליון שקלים ל-אי.די.בי פיתוח. במסגרת הפשרה צוין כי הדירקטורים בחברה פעלו בתום לב בעת אישור העסקה ולא צמחה להם תועלת או טובת הנאה מהעסקה. ואולם, ההליכים נגד בעלי השליטה נמשכו, ובמקביל נוהל מו"מ בין הצדדים להביא לסילוק סופי של התביעה. בספטמבר השנה הגישו הצדדים לביהמ"ש את ההסדר הסופי, לפיו יוחזר לקופתה של אי.די.בי פיתוח סך של 2.85 מיליון דולר לצורך סיום התביעה, וכיום, כאמור, אושר ההסדר.

סכום הגיוני וראוי

סגן הנשיאה בדימוס, השופט עודד מודריק (שפרש לאחרונה מכס השיפוט, ומסיים בחודשים הקרובים את כתיבת פסקי הדין האחרונים בתיקים בהם דן), התייחס בפסק הדין, לפער בין סכום התביעה המקורי שהעומד על מאות מיליוני שקלים לבין סכום הפשרה המוצע בסך 2.85 מיליון דולר, השופט ציין כי לפי הפסיקה בחינת סכום התביעה אל מול סכום הפשרה איננו הדגש, שכן סבירות הפשרה מושפעת בראש ובראשונה מסיכויי התביעה. לדבריו, במקרה זה מדובר בתביעה לא פשוטה כלל ועיקר, שספק אם הייתה מתקבלת ככתבה וכלשונה. לדבריו מודריק, בנסיבות, סכום הפשרה הגיוני וראוי.

עוד ציין השופט כי נוכח חילופי הגברי בחברת אי.די.בי פיתוח (השליטה בקונצרן אי.די.בי הופקעה מידיו של דנקנר), נתונה בספק התועלת שתצמח לחברה מניהול הליך ארוך, מורכב ויקר שסיכויי הצלחתו אינם ודאיים.

לדבריו, יש להניח כי העובדה שהחברה תומכת בהסדר הפשרה מלמדת על כך שהחברה, במשטרה החדש, סבורה כי באיזון בין ההוצאות שהיתה נדרשת להוציא במסגרת ההליך, סיכויי ההליך, ויכולתה בסופו של יום להיפרע מהנתבעים - הפשרה מיטיבה עימה.