מניית חלל התרסקה 35% לאחר הדיווח על הלוויין עמוס

המהניה צללה 35% וגם אג"ח החברה הגיבו בירידות חדות של עד 13% לאובדן הקשר עם הלוויין ■ צבר ההזמנות מעמוס 5 עמד על 136 מיליון דולר, כ-20% מהצבר של כלל לווייני עמוס

דיווח שהועבר לבורסה במוצאי שבת חשף דרמה בחברת חלל תקשורת, והוביל היום לצניחה במניית החברה שבשליטת שאול אלוביץ'. חלל   איבדה במהלך המסחר כ-35% משווי השוק שלה ואולי גם את הסיכוי להימכר בעסקה שעומדת על הפרק מזה זמן. ירידות חדות של עד 13% נרשמו באג"ח של החברה.

חלל, המספקת שירותי תקשורת לוויינית באמצעות לווייני "עמוס", הודיעה כי אתמול (שבת) בשעה 06:45 בבוקר ניתק הקשר עם הלוויין עמוס 5 ופסקו השירותים המסופקים על ידו ללקוחות. "בשלב זה, אין בידי החברה מידע על מהות התקלה שגרמה לאובדן הקשר", דיווחה חלל, וציינה כי עד כה לא הצליחה לחדש את הקשר עם הלוויין. ככל שחולף הזמן מאובדן הקשר, הסיכוי לחדשו הולך ופוחת.

הלוויין מבוטח ב-158 מיליון דולר

עמוס 5 ששוגר לחלל בדצמבר 2011 משמש את החברה לאספקת שירותי תקשורת לוויינית בעיקר באפריקה. בחברה ציינו כי הלוויין מבוטח בסכום כיסוי כולל של 158 מיליון דולר. "החברה מבקשת להבהיר, בהתאם לבחינות מקדמיות אשר בוצעו על ידה, כי ככל שיתרחש כשל מוחלט (total loss) של הלוויין, תהיה לכך השפעה זניחה על ההון העצמי של החברה", כתבה חלל בדיווח לבורסה. מבטחי הלוויין הם ככל הנראה קונסורציום של חברות בינלאומיות, ובחברה כבר יצרו קשר עם המבטחים וההערכות הן שלא צפויה בעיה בקבלת הסכום. במקרה שאכן מדובר בטוטאל לוס, מדובר על פי הערכות בשבועות ספורים עד לקבלת הכסף.

הסיבה לכך שהפגיעה בהון העצמי מוגדרת כזניחה על ידי החברה היא שהלוויין רשום בספרי חלל בשווי שמתקרב ל-153 מיליון דולר, כך שהביטוח (במקרה של טוטאל לוס) מכסה זאת ואף יותר מכך. עם זאת, לאובדו הלוויין ישנן גם משמעותיות הנוגעות למחזיקי איגרות החוב של חלל. סדרה י"ב מובטחת בין היתר בשעבוד ראשון על נכסי עמוס 5 ומערכותיו לרבות תקבולי הביטוח של הלוויין, והיקפה הנוכחי של היתרה הבלתי מסולקת לפי דיווח החברה היא כ-140 מיליון דולר. עם קבלת תקבולי הביטוח, יבוצע פירעון כפוי ומואץ של הסדרה, והיתרה של תקבולי הביטוח תשולם למחזיקי סדרות י"ג ו-י"ד, שלהם שיעבוד שני על עמוס 5 (ושיעבוד ראשון על עמוס 6).

מבחינת לקוחות הלוויין, ההערכה היא שלא צפויות תביעות לפיצויים על הפסקת השירות, הן בשל אופי החוזה שנחתם מולם והן בשל העובדה שמדובר במעין "כוח עליון". עם זאת, הוצאות אפשריות בתחום זה יכולות להגיע מהחלטה אפשרית של חלל לרכוש לוויין ישן או לחבור לחברה שמפעילה לוויין שכבר שוגר, על מנת לספק חלופה ללקוחות שנפגעו.

תגובת יתר של השוק?

כאמור, מניית חלל צנחה היום בחדות ואיבדה כשליש משווי של 1.1 מיליארד שקל, שלפיו נסחרה עד הבוקר. הנפגעת העיקרית היא בעלת השליטה יורוקום, שבבעלות שאול אלוביץ', שהפסידה במהלך היום מעל 235 מיליון שקל "על הנייר". לפי דוחות חלל, צבר ההזמנות מעמוס 5 (שאורך חייו היה אמור להיות עד שנת 2027) עמד בסוף המחצית הראשונה של השנה על 136 מיליון דולר, כ-20.1% מהצבר של כלל לווייני עמוס.

ערן יעקובי, מנכ"ל רוסאריו ייעוץ ומחקר, העריך היום את ה-EBITDA (רווח בנטרול ריבית, מס, פחת והפחתות) של הלוויין ב-35 מיליון דולר בשנה. לדבריו, היוון תזרימי ה-EBITDA עד סוף חיי הלוויין מייצר שווי של כ-250 מיליון דולר לעמוס 5, ובהפחתת הוצאות מסוימות, הוא מגיע לשווי של 200-210 מיליון דולר.

יעקובי מציין את תקבולי הביטוח שמגיעים לחברה ומעריך שהפגיעה בשוויה היום אמורה הייתה להגיע ל-40-50 מיליון דולר בלבד, כך ששווי החברה היה אמור לרדת לכ-900 מיליון שקל (בפועל, כאמור, השווי נחתך בהיקף גדול בהרבה). לאור זאת מציין יעקובי כי ייתכן שתגובת השוק היום מהווה "תגובת יתר של מחזיקי המניות של החברה".

מאיר סלייטר, מנהל המחקר בירושלים ברוקראז', כתב היום כי למרות אובדן השווי המשמעותי הצפוי במניה, "בעלי האג"ח צפויים לקבל את כספם, גם אם רק בשווי הפארי ולא בשוויים גבוהים יותר שבהם נסחרו הבוקר". הוא ציין כי "צריך לקחת בחשבון שהסיכון של כל פעילות החברה גדל".

כאמור, אובדן עמוס 5 מעמיד מכשול גבוה בפני מכירתה של חלל שעומדת על הפרק מזה זמן. לפני כחודשיים וחצי דיווחה חלל לבורסה כי מספר גורמים הביעו עניין בבדיקת היתכנות לעסקת מיזוג או רכישה אפשרית שלה. על רקע הליך מכירת החברה, אישרו בעלי המניות של חלל באסיפה הכללית שהתקיימה באוקטובר את הגדלת המענקים לבכירי החברה אם וכאשר תושלם עסקת מכירת החברה. ככל הידוע, בשלב זה אין שינוי בתהליך, אם כי צניחת שווי החברה בוודאי תהפוך אותו למסובך יותר.

הוא לא ישוב (כנראה)

יותר מיממה אחרי שאבד הקשר עם לוויין התקשורת עמוס 5 העריכו היום מומחים שהסיכויים שיחזור וישדר אותות אל תחנת הקרקע שבמרכז הארץ קלושים. סדרת לווייני התקשורת עמוס מבוססת ברובה על אלה שיוצרו במפעל חלל של התעשייה האווירית. עמוס 5 הוא היחיד בסדרה שיוצר בידי התאגיד הרוסי NPO-PM. הוא שוגר בסוף 2011 והיה אמור לספק שירותים לחלל תקשורת במשך כ-15 שנה.

"לוויין כזה לא אמור לחדול מפעילות אחרי פחות מארבע שנים", אמר היום גורם ישראלי בכיר המעורה בתעשיית הלוויינים. "חלל העדיפה לרכוש את הלוויין מהרוסים כי באותו המקרה הם שמו על השולחן הצעה כספית אטרקטיבית מזו של התעשייה האווירית".

שיגורו של עמוס 5 לחלל סבל מעיכוב, לאחר שבדיקה מקדימה שנעשתה לו חשפה תקלה באחת מיחידותיו. גם בהמשך חלל לא רוותה נחת מהלוויין ושורה של תקלות שחווה בחייו הקצרים מרטו שוב ושב את עצביהם של ראשי החברה. במקרה אחד הקשר איתו ניתק למשך 4 שעות, במקרה אחר התגלתה תקלה באחד מספקי הכח שלו, ששיבשה את ההפעלה של חלק ממנועיו, ובמקרה נוסף נפגעה היכולת של הלוויין להעביר מתח חשמלי למנועיו.

"ייתכן שלעולם לא נדע מה קרה"

התקלה שאירעה אתמול היא כמובן החמורה ביותר. "זו תקלה טכנית", אמר היום ל"גלובס" יו"ר סוכנות החלל הישראלית, הפרופ' יצחק בן ישראל: "הוא נעלם כבר מעל 24 שעות, שהן זמן הקפה אחת של כדור הארץ והסיכוי שיחזור לשדר הוא קלוש". לדבריו, "תעשיית הלוויינים הרוסית הייתה בעבר תעשייה מפוארת ומתקדמת אך דעכה מאוד במשך השנים בגלל בעיות כלכליות. כיום היא כבר לא מהמתקדמות בעולם".

רשימת הסיבות שעשויות להוביל לשיתוק או לאובדן הקשר עם לוויינים היא ארוכה. אחד האיומים היא החשיפה שלהם להתנגשות עם פסולת חלל, כמו שברים של טילים או לוויינים ששבקו ועדיין משייטים בחלל. טל ענבר, ראש מכון פישר למחקר אסטרטגי אוויר וחלל, מציין גם כי "רכיבים שנמצאים בלוויין - כמו תאים סולאריים, מערכות שמוליכות חשמל, מערכות הינע ועוד יכולים להיכשל". לדבריו, "ייתכן גם מצב של פגיעה מכוונת", למרות שהוא מדגיש כי הוא אינו "רואה סיבה שמישהו ירצה לפגוע דווקא בלוויין הזה. ייתכן שנדע מה קרה, אך ייתכן מאוד שגם לא נדע".