יו"ר ועדת חוקה, חוק ומשפט, ח"כ ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), מתנגד לקביעת תקרת ריבית של כ-20% בתיקון 3 לחוק להסדרת האשראי החוץ-בנקאי. בדיון שנערך היום (ד') בוועדה על תיקון 3 אמר סלומינסקי כי "אני חושב שצריך להגביל בצורה מסוימת את הריבית אבל בטח שלא להגבילה ב-20% כפי שמוצע עכשיו".
כידוע, התיקון יקבע בין השאר תקרת ריבית מרבית שיוכלו לגבות כל נותני האשראי: בנקים, חברות כרטיסי האשראי וגופים חוץ-בנקאיים, ולפיו מתן הלוואה שעלותה גבוהה מהתקרה המותרת ייחשב עבירה פלילית שהעונש עליה שלוש שנות מאסר. אלא שתקרת הריבית שקובעת הצעת החוק, הנתמכת על ידי משרד המשפטים, האוצר ובנק ישראל, גבוהה במיוחד - יותר מ-20%.
"אני בטוח שכוונת הממשלה היא לאפשר מתן אשראי ולאפשר ולפתוח את השוק ליותר גופים מלווים וללווים", אמר סלומינסקי. "אנחנו כוועדת חוקה רוצים לאפשר רציונל זה, אך זה לא מובן איך זה יקרה מהצעת החוק שמונחת לפנינו. נשמע לי מאוד לא סביר שעל מנת להוריד את יוקר המחיה רוצים להעלות את הריבית להלוואות. אם אין תקרה לריבית יכול להיות שתהיה תחרות בין נותני ההלוואה אך אם הממשלה שמה תקרה של ריבית זה מקל על נותני ההלוואות פוטנציאלים לתאם ביניהם". כאמור, סלומינסקי הביע תמיכה בקביעת תקרת ריבית, אך לא 20% כפי שמוצע היום.
"20% זו ריבית נשך" - הזדעק ח"כ אלי כהן (כולנו) בדיון. לדברי כהן, העומד גם בראש ועדת הרפורמות, "עובדה שהיום הבנקים לא נותנים אשראי ברמות של 16%, 17%, 18% - כי הם לא יכולים. אם יתנו להם יכולת, הם יעשו את זה. צריך להגדיל את מספר השחקנים בענף ולתת להם יותר מקורות, אבל תחרות אמורה להוריד ריבית ואי אפשר להשתמש בה כדי להגדיל את הריבית. אנחנו ניתן לגופי האשראי הכשר לכשל שוק שקיים שהיום. הרי המרווח בבנקים בכרטיסי האשראי עומד על 9% והם גובים גם עמלת סליקה ועמלת מט"ח. למי נותנים בד"כ הלוואה ב-18% ריבית? למסורבי אשראי. הרי שיעור הדיפולט שם יגדל ואלה אנשים שיסתובבו במסדרונות בתי משפט ויהיו מודרי אשראי ודאיים. זה גם יוביל למצב בו ידחפו לאנשים אשראי גם בשביל דברים שהם לא צריכים - ובריבית גבוהה. חייבים לטפל בזה. לא לטמון לאנשים מלכודת דבש".
לדיון הוזמנו נציגים מאיגוד הבנקים, איגוד חברות הביטוח, איגוד לשכות המסחר, בנק ישראל, המועצה הישראלית לצרכנות, משרד האוצר, משרד המשפטים, המשרד לביטחון פנים, לשכת עורכי הדין ועוד.
סלומינסקי הוסיף כי "יש כאן מחלוקת בתפיסת עולם. אני בטוח שהכוונה היא באמת לאפשר יותר מתן אשראי ולפתוח את השוק הזה ליותר אנשים שזקוקים לאשראי ואנחנו רוצים את אותה מטרה, אבל לא מצליחים לתפוס איך עושים את זה. אתה מעלה ריבית ורוצה ללכת לטובת אלה שמקבלים אשראי? אתה מכניס אנשים לבוץ יותר גדול. נשארנו במחלוקת". סלומיאנסקי פנה לנציגי גופי האשראי ואמר להם: "אנחנו טוענים שאם אתה מעלה את הריבית אולי תפתח יותר אפשרויות לאשראי אבל אתה מסכן אנשים שלא לצורך, ואתם חושבים אחרת. נראה איך מסדרים את זה. נגיע בסוף להבנות סבירות".
מנכ"ל איגוד הבנקים, משה פרל, הזהיר כי אם יוחלט לקבוע לבנקים תקרת ריבית נמוכה יותר מאשר לחברות האשראי החוץ-בנקאי, אזי דווקא התוצאה תהיה פגיעה באוכלוסיות חלשות שלא יוכלו לקבל הלוואות מבנקים. "אין היגיון לבוא ללקוחות שכושר הפירעון שלהם נמוך יותר, כי פעם היה להם פיגור בתשלומים או חזר להם צ'ק, ולומר להם למעשה: אתם לא תוכלו לקבל הצעת מבנק, אלא רק מחברות שוק אפור", אמר פרל.
הוא הבהיר שהריבית נגזרת מהסיכון של הלווה כך שיש לגבות ריבית גבוהה יותר ככל שרמת הסיכון עולה: "מצב שבו תיקבע לבנקים תקרת ריבית נמוכה יותר מאשר לחברות חוץ-בנקאיות, יוביל בהכרח למצב שבו לקוחות עם יכולת פירעון נמוכה יותר, שנקבעה להם ריבית גבוהה מהממוצע, יודרו מהמערכת הבנקאית. לקוחות אלה יאבדו את יכולת הבחירה בין אשראי בנקאי לבין אשראי חוץ-בנקאי, וזאת בניגוד לרפורמות שמובילה הממשלה בעצמה, רפורמות שאמורות להנגיש את האשראי החוץ-בנקאי למשקי הבית".
סגנית המפקחת על הבנקים עודדה פרץ ציינה כי "אם נקבע בהצעת החוק תקרת ריבית נמוכה, תהיה אכיפה פלילית על מי שייתן הלוואה בריבית בינונית, נניח 11%. אם הלווה בסיכון, הוא לא יקבל הלוואה מהמערכת הרגילה ולכן הוא ילך לשוק האפור ושם הוא ישלם מחיר גבוה. אנחנו רוצים להגן על האוכלוסייה הזו. גובה הריבית שנקבע בחוק צריך להיות מספיק גבוה כדי לאפשר לשוק החוץ-בנקאי לפעול ומאידך מספיק נמוכה כדי לא לגרום לאנשים ללכת לגופים שגופים ריבית נשך".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
