מיוחד: 6 הסיבות להפיכתה של באר-שבע לאימפריית היי-טק

הרחק מהאזור הומה הסטארט-אפים של ת"א, קמה בשנתיים האחרונות סצנת היי-טק באר-שבעית ■  "גלובס" ממפה את הסיבות שמייצרות את האקו-סיסטם הטכנולוגי של בירת הנגב ■ "בעוד עשור יהיו כאן 25 אלף עובדי היי-טק"

פארק ההיי טק של באר שבע / צילום: דני מכליס
פארק ההיי טק של באר שבע / צילום: דני מכליס

יותר מדי טקסי הנחת אבן פינה נערכו בבאר שבע בשני העשורים האחרונים כדי להאמין שהנס אכן קרה ולפני כשנתיים וחצי אוכלס הבניין הראשון מתוך 23 בניינים מתוכננים בפארק ההיי-טק של באר שבע. בינתיים פועלים שם שני בניינים, צמודים לתחנת הרכבת של אוניברסיטת בן גוריון, שדחפה במרוצת השנים יחד עם עיריית באר שבע להקמת הפארק המיוחל. הרחק מהאזור הומה הסטארט-אפים של תל אביב, קמה בשנתיים האחרונות סצנת היי-טק באר שבעית.

היא עדיין ממוקמת על אזור גיאוגרפי קטן יחסית ולא חדרה לליבה של העיר הדרומית, אך היא מונה כמעט את כל הגורמים הדורשים להצלחת אקו סיסטם טכנולוגי: אקדמיה מפותחת, מדיניות ממשלתית ותמיכה עירונית שכוללת הטבות והנחות ארנונה, חברות בינלאומיות, אגפי המודיעין והתקשוב של צה"ל, חממות ואקסלרטורים, קהילה מקומית שדוחפת, מתחמי עבודה משותפים ולא פחות חשוב - תחנת רכבת צמודה. אפילו אקזיט ראשון כבר נרשם בתחילת השנה, שהביא סטארט-אפ בן שנתיים להפוך למרכז הסייבר העולמי של ענקית התשלומים המקוונים פייפאל. עם זאת, באגף המשקיעים - מלבד קרן JVP - עדיין חסר גופים וגורמים פיננסיים שיוכלו להשקיע ולהאיץ את החדשנות והיזמות בעיר.

"גלובס" ממפה את ששת הגורמים המרכזיים שמייצרים את האקו סיסטם הטכנולוגי של באר שבע.

CyActive - האקזיט הראשון 

כל אקוסיסטם שרוצה להצליח, חייב את סיפור ההצלחה שלו, זה שידרבן ויעודד את הדורות הבאים של היזמים להקמת סטארט-אפ משלהם בסביבה הקרובה ולחלום על ההצלחה שבאופק. בבאר שבע אין ספק שמדובר בחברת CyActive, שנולדה בתוך חממת הסייבר של JVP, גייסה 2 מיליון דולר, וכעבור שנתיים בלבד נמכרה לענקית התשלומים המקוונים פייפאל תמורת 60 מיליון דולר.

קיראו עוד ב"גלובס"


מעבר לאקזיט המהיר אך המוצלח, פייפאל הפתיעה והחליטה להשאיר את החברה בבאר שבע ולהקים על בסיסה את מרכז הסייבר של החברה, שמשרת מעל ל-170 מיליון לקוחות ברחבי העולם.
"חשבנו שיש פה מערכת שמאפשרת צמיחה. זה לא שבאנו לבאר שבע כדי להפריח את השממה - מקסימום כדי להשיק אותה", אומרים שלומי בוטנרו ולירון טנקמן, שהקימו יחד את החברה, שמעיסקה 25 עובדים - 70% מהם מבאר שבע והסביבה. על השאלה כיצד השפיע האקזיט הראשון של באר שבע עליהם ועל הסביבה, אומר טנקמן כי "אנשים בפארק ההיי-טק הרגישו שזו הצלחה של כולם ולא רק שלנו. אחרי האקזיט, יזמים פנו אלינו בשאלות ובעזרה".

 

שלומי בוטנרו ולירן טנקמן / צילום: איל יצהר
 שלומי בוטנרו ולירן טנקמן / צילום: איל יצהר

EMC - החברה הראשונה

הרבה לפני שהסתיימה העבודה על הבניין הראשון בפארק ההיי-טק של באר שבע, חברת EMC כבר החליטה על כיוון דרום והעתיקה את קבוצת פתרונות הסייבר שלה לעיר. "המטרה הייתה להביא פעילויות טכנולוגיות משמעותיות ל-EMC ברמה הגלובלית ולייצר אימפקט. לא להיות עוד שלוחה של החברה", מסבירה מאיה הופמן-לוי, מנהלת המרכז בבאר שבע.

ענקית אחסון המידע, שנמכרה לפני כחודשיים לחברת דל ב-67 מיליארד דולר, מפעילה מבאר שבע את פתרונות הסייבר של החברה ברחבי העולם. "התנאים פה הם כמו התנאים של מרכזים אחרים שלנו בארץ. אנחנו מעסיקים כ-150 עובדים, שזו ההתחייבות שלנו לממשלה במסגרת תוכנית תמריצים אבל אנחנו לא מתייחסים למספר הזה כמשהו שאנחנו הולכים לעצור בו", מסבירה הופמן-לוי. "יותר מ-80% מהעובדים הם תושבי הנגב ויותר מ-60% הם בוגרי האוניברסיטה. אנחנו רוצים לייצר סביבה שהיא יותר אטרקטיבית לבוגרים כדי להישאר בעיר".

באשר לשאלה מדוע החליטה EMC לפתוח פעילות דווקא בבאר שבע, ממהרת הופמן-לוי, בעצמה תושבת הדרום, להסביר. "לא עשינו את זה מתוך מצוינות אלא בגלל ההזדמנות. יש פה את החיבור לאקדמיה שהוא בר קיימא ומוכיח את עצמו כי כבר עשר שנים יש בבן גוריון מומחיות בסייבר", היא אומרת.

מאיה הופמן לוי/ צילום: אלון רון
 מאיה הופמן לוי/ צילום: אלון רון

קרן JVP - המשקיעה

הקרן הירושלמית הפכה לאחת מאבני היסוד של האקוסיסטם הטכנולוגי בירושלים והחליטה להעתיק את המודל המצליח, עם התאמה לתחום הסייבר המתפתח, דרומה אל באר שבע אחרי שבחנה חלופות ברחבי העולם. ההחלטה להתמקם בבאר שבע נולדה בשל מאמצי הקרן להשקעות בתחום הסייבר. "האמנו שהולך לקרות פה משהו משמעותי מבחינת הזדמנויות - אוניברסיטה שהיא מספר אחת בייצור מהנדסים בארץ עם תוכנית ללימוד מוסמך בסייבר ויחידות צבאיות שהיו אמורות לעבור דרומה כבר ב-2016/7", אומר יואב צרויה, שותף ומנכ"ל JVP Cyber Labs, שבה פועל גם השותף בקרן נמרוד קוזלובסקי.

לדברי קוזלובסקי, "היתרון היחסי של באר שבע בתחום הסייבר בא לידי ביטוי בסמיכות לאוניברסיטה שמספקת הזדמנויות מחקר שהופכות לסטארט-אפים ובתזרים של טאלנטים לטובת החברות הפועלות בפארק". לדבריו, "אני מסתובב בעולם עם מצגת על האקו סיסטם בבאר שבע והרבה מתלהבים מהרעיון שיש במקום אחד את כל הפיסות ביחד - אקדמיה, טאלנטים, משקיעים ומדינה. פתאום, בעולם הסייבר, בהאב אחד, נוצר מקום אחד שיש לו פוטנציאל להפוך לאקו סיסטם מאוד ייחודי. הסיפור הזה הוא מגנט לחברות בינלאומיות שבוחנות את באר שבע כפוטנציאל להקמת מרכז פיתוח".

נמרוד קוזלובסקי  גדי תירוש ויואב צרויה / צילום: איל יצהר
 נמרוד קוזלובסקי גדי תירוש ויואב צרויה / צילום: איל יצהר

Tech7 - מייצרי האקו סיסטם

שיתוף הפעולה בין החברות הבינלאומיות והמקומיות הפועלות בפארק ההיי-טק, לצד אוניברסיטת בן גוריון ועיריית באר שבע, בהחלט יכול להספיק כדי להחזיק אקו סיסטם טכנולוגי אבל החיבור לקרקע, לצעירים וליזמים חייב להגיע ממי שמדבר באותו גובה עיניים ואפילו באותה שכבת גיל. כך, בקיץ 2014 התאחדו ארבעה צעירים מקומיים - איתי קולס, יותם צוקר, אביב אביטל ודני ענבר - כדי להקים את Tech7, שתומכת בקהילה הטכנולוגית שהולכת ורוקמת עור וגידים בעיר הדרומית. "לפני שנתיים הרגשנו כתושבי באר שבע שאין אווירה של הרצאות, יזמות, האקתונים ו-meetup בעיר", נזכר קולס.

"הרעיון היה ליצור אירועים שחושפים את הקהל לטכנולוגיה מתוך מטרה להכיר את השפה הזו שמדברים אותה בכל מקום ושהשאירה את באר שבע קצת מאחור". בינתיים כבר הספיקו להתארח כמה שמות בולטים בתעשייה המקומית כמו אורי לוין משקיע סדרתי וממייסדי Waze, משה חוגג שעומד מאחורי קרן סינגולריטים ותושב העיר ואת ניר זוהר שמכהן כנשיא חברת Wix שלה פעילות בבאר שבע.

יותם צוקר אביב אביטל  דני ענבר ואיתי קולס/ צילום: איל יצהר
 יותם צוקר אביב אביטל דני ענבר ואיתי קולס/ צילום: איל יצהר

אוניברסיטת בן גוריון - הצד האקדמי

פארק ההיי-טק בבאר שבע אמנם הושק לפני שנתיים, אך כבר לפני יותר מ-15 שנה היה בגדר חזון של ראשי אוניברסיטת בן גוריון שבנגב, שכיום היא אחת השותפות בפארק ההיי-טק, לצד עיריית באר שבע, חברת גב ים שהקימה את הפארק וחברת KUD האמריקאית-יפנית. "המצב הזה מאפשר לאוניברסיטה להיות מעורבת בתהליך הייזום של הפארק וכמובן ביצירת האקו סיסטם וקידומו", מסביר נטע כהן, מנכ"ל חברת המסחור של האוניברסיטה BGN Technologies.

"צריך להסתכל על החזון היותר רחוק ולהסתכל על ההון האנושי שיהיה פה. תוך עשור במרחק 5 ק"מ מהאוניברסיטה יהיו כאן יחידות ההיי-טק והמודיעין של הצבא. תוסיף לזה את העובדה שכבר היום באר שבע היא יצרנית המהנדסים הגדולה בארץ עם האוניברסיטה ועם מכללת סמי שמעון ותמצא יכולות אנושיות ברמה גבוהה במיוחד", אומר כהן. "אנחנו מדברים על 25 אלף אנשי מקצוע שיהיו פה עוד עשור".

כהן מסביר כי התפקיד של האוניברסיטה הוא לא רק להכשיר סטודנטים אלא מסביר כי "האג'נדה שלנו היא פיתוח אזורי. האוניברסיטה מעודדת סטודנטים להישאר בעיר. זה אספקט חשוב ולצידו יצירת מקומות עבודה נוספים".

נטע כהן / צילום: איל יצהר
 נטע כהן / צילום: איל יצהר

Inno-Negev - האקסלרטור

באוקטובר השנה הושק האקסלטור הבאר שבעי הראשון תחת השם Inno-Negev בהובלת מרכז היזמות בנג'יס של אוניברסיטת בן גוריון ולמעשה נותן במה ראשונה וחשובה ליזמים ומיזמים מקומיים בתחילת הדרך באמצעות שיתופי פעולה עם חברת המסחור של האוניברסיטה, לוקהיד מרטין, דלויט, לוצאטו, Plus Ventures ואחרים.

"אחרי שיזמנו מגוון פעילויות דרך מרכז בנג'יס - האקתונים, אירועי חדשנות, מפגשי יזמות על הבר ועוד - האקסלרטור היה מבחינתנו השלב הטבעי הבא והוא בא לתת מענה לקהילה, לסטודנטים ולאנשי הסגל של בן גוריון שמתחילים להתעניין ביזמות", מסביר יוסי שביט, מנהל האקסלרטור ומנהל פרויקטים ויועץ עסקי של בנג'יס. לדברי שביט, למחזור הראשון של האקסלרטור נרשמו 130 צוותים, כשלבסוף נבחרו 12 צוותים - כשהיזמים של 65% מהם מגיעים מאזור באר שבע והסביבה.

"היו הרבה סטארט-אפים שהתחילו להבשיל בבאר שבע אבל הבינו שאין מערך תמיכה וסיוע - ידע, קשרים וכסף - והחליטו לוותר או לעבור מפה", מסביר שביט ומקווה שדרך האקסלרטור ושאר גורמי האקוסיסטם הנטישה תיעצר.

יוסי שביט / צילום: איל יצהר
 יוסי שביט / צילום: איל יצהר