זכוכית שבורה

חברת הזכוכית, "שבירו גלאס 55", נוסדה בשנות ה-50 על-ידי רחמים שבירו וכבר 30 שנה היא מנוהלת על-ידי הדור השני של המשפחה, בהנהגתו של עופר שבירו. לפי האמור באתר החברה באינטרנט, בזכות האיכות הגבוהה של מוצריה, השירות האישי והמקצועי, והמקצועיות של אנשיה בפרויקטים גדולים ומורכבים, הפכה החברה לשם דבר בענף הזכוכית. מגוון תחומי הפעילות של "שבירו גלאס 55" הינו רחב: חיפוי זכוכית, מקלחונים ואמבטיונים, מעקות, מדרגות ומדרכי זכוכית, ריהוט משלים, חיפוי קיר, מסגרות לתמונות, ומוצרי פירזול מתקדמים.

ואולם, בעת האחרונה משהו מהאידיליה ב"שבירו גלאס" שפועלת מהרצליה, כנראה נסדק. ל"גלובס" נודע כי בין החברה לבין מנהלת הכספים שלה התגלע עימות קשה שכולל האשמות הדדיות קשות, והוא התגלגל לפיתחו של בית המשפט. עד כה הוטל איסור פרסום על פרטי הפרשה, אך איסור הפרסום פג שלשום (ג'). במרכז הפרשה והתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, עומדת טענת החברה, כי מנהלת הכספים שלה, דורית סננס, הוציאה מהחברה במרמה מעל 8 מיליון שקל. המנהלת עצמה מכחישה את הדברים ומעלה טענות נגד בעלי החברה ומנהליה.

"אישורים מזויפים"

בכתב התביעה שהגישה החברה - באמצעות עוה"ד טל בננסון, דניאל סלע וחיים אייש ממשרד בננסון ושות' - נגד מנהלת החשבונות, נטען כי המנהלת יזמה והוציאה לפועל במשך שנים תוכנית מעילה ורמייה, שבמסגרתה גנבה 8.1 מיליון שקל, אותם שלשלה לכיסה הפרטי ולכיסיהם של בני משפחתה - בעלה, ילדיה, אחיה וכן לחברה שבבעלות בנה.

לפי הטענה, מנהלת הכספים פעלה באופן שיטתי ומכוון, תוך ניצול האמון הרב שנתנו בה מנהלי החברה. המנהלת, נכתב בתביעה, פיתחה לעצמה שיטה להסוואת הגניבות בכך שהעבירה בהעברה בנקאית כספים מחשבונה של "שבירו גלאס" לחשבונה הפרטי או לחשבונות בעלה וילדיה, ובספרי הנהלת החשבונות של החברה רשמה כאילו מדובר בתשלום לספק או לעמיל מכס וכדומה. יתרה מכך, לפי הנטען, מנהלת הכספים לא הסתפקה בכך ואף זייפה אישורי הפקדה של כספים שנגבו בחנויות החברה, אותם הייתה אמורה להפקיד בחשבון הבנק של החברה, וכן זייפה החזר הלוואות שנטלה מהחברה.

לאור חומרת המעשים לכאורה, פעלו עורכי הדין במהירות על מנת לעצור מיידית את המעילה וזאת באמצעות בקשת הוצאת צווי מניעה, צווי עיקול על חשבונות בנקים וצווים לתפיסת רכוש ומחשבים. בית המשפט אישר את הצווים המבוקשים ואת מינויו של עו"ד בננסון כתופס נכסים לצורך תפיסת המחשבים האישיים של המנהלת ובני משפחתה. צו איסור הפרסום הוטל עד לאחר השלמת תפיסת המסמכים והמחשבים - דבר שהתבצע ביום שישי האחרון בפשיטה על משרדי חברה שבבעלות בנה של המנהלת, דורית סננס, ועל ביתה הפרטי. נוכח חומרת המעשים לכאורה, הגישה החברה גם תלונה במחלקת ההונאה במשטרה נגד מנהלת הכספים.

"ניסיון סחיטה"

מנהלת הכספים מצדה, מכחישה מכל וכל את הנטען נגדה. בבקשה לאסור את פרסום שמה, טענה סננס כי כל הנטען בכתב התביעה נגדה "הינו רחוק מהמציאות כמרחק מזרח ממערב. וזאת בלשון המעטה". המנהלת אף מעלה, באמצעות עו"ד קטי ברדה, טענות קשות ביותר נגד החברה ובעליה. לטענתה, התביעה נגדה "הינה משום ניסיון סחיטה טהור של החברה על מנהלת הכספים, ושימוש אף במשפחתה, וזאת כגיבוי וכתשובה על מיליוני השקלים אותם הבריחו החברה ובעליה והמנכ"לים מחברת 'שבירו גלאס' ומרשויות המס".

עוד כתבה מנהלת הכספים כי למען הסר ספק, היא לא קיבלה ולא לקחה מנהלת הכספים או מי מבני משפחתה ולו שקל אחד מהחברה. "נהפוכו, מנהלת הכספים התבקשה להעביר כספים ולהחזירם במזומן לידי החברה, בעליה, ושני המנכ"לים, עופר ויאיר שבירו", צוין בבקשתה של מנהלת הכספים להאריך את צו האיסור על פרסום שמה - בקשה אותה דחה ביהמ"ש היום.

בנוסף, מסרה עו"ד ברדה, בשם מנהלת הכספים הנתבעת, כי: "כתב התביעה שהוגש הינו ניסיון נואל ומקומם להלבין את מעשיהם החמורים של הבעלים והבעלים הסמויים של חברת 'גלאס 55 בע*מ'". לטענתה, "הבעלים השתמשו בעובדת חברה, תמת לב, והפכו אותה לכלי ביד היוצר לכיסוי והסתרת מעשיהם החמורים. כתב התביעה הינו ניסיון סחיטה באיומים נגד העובדת ובני משפחתה, שכידוע *לאנשי הצללים* של חברת 'גלאס 55 בע*מ', אינם קשורים בשום צורה ואופן ואינם יודעים דבר על הנטען". מנהלת הכספים מבהירה כי טענותיה יועלו בפני הגופים המתאימים ברשויות החוק והמשפט".