תו תקן חדש אמור להבטיח שיווק בשר ועוף ללא אנטיביוטיקה

מדובר בתו פרטי וולונטרי ששמו "חי בריא", שניתן למוצרי בשר מקומי ומתייחס גם לשיווק תוצרת נטולת אנטיביוטיקה מניעתית או הורמונים, וגם לשמירה על רווחת בעלי החיים במהלך הגידול עצמו

תו תקן חי בריא /צילום: יחצ
תו תקן חי בריא /צילום: יחצ

לא מעט תחקירים לגבי איכות בשר ירודה זעזעו בעבר את אמות הספים, למשך דקה ורבע לפחות. יוזמה חדשה בשם "חי בריא" מבקשת לספק מעין "תעודת כשרות" קבועה ופרטית לגידולי בשר מקומי, כזו המתייחסת גם לשיווק תוצרת נטולת אנטיביוטיקה מניעתית או הורמונים, וגם לשמירה על רווחת בעלי החיים במהלך הגידול עצמו. תו התקן הוולונטרי יפוקח על ידי חברת תקנים פרטית תוך מחויבות לשמירה על תקנים בינלאומיים (המפורטים באריכות באתר "חי בריא" - haibari.co.il), כולל מעקב גנטי אחר המזון. המשקים שקיבלו על עצמם את התקן, ועמדו בכל הדרישות המחמירות הקבועות בו, יתבקשו לשלם סכום שנתי קבוע עבור הבקרה למפעילי התקן כשהפיקוח בפועל, כאמור, נעשה על ידי גופי בקרה חיצוניים - נכון לעכשיו חברת התקינה "אגריאור".

בשר מגידול מקומי הוא נתח קטן מן הבשר הנמכר כיום בישראל - שרובו מיובא קפוא או לשחיטה בארץ. בדומה לשוק המזון האורגני, למשל, שבו את החסך בהליכי פיקוח ותקינה רשמיים של המדינה ממלאים גופי פיקוח פרטיים, גם כאן מדובר ביוזמה פרטית לכל דבר. מאחורי היוזמה עומדת לימור אברבוך, המייסדת והמנכ"לית.

"תקני חי בריא הם תקנים וולונטריים מהמחמירים ביותר", היא מדגישה, "הם מקיפים וכוללים עשרות דרישות שמטרתן להבטיח כי גידול חיות המשק נעשה באופן שתורם לבריאות ולרווחת בעלי החיים ולבריאות הציבור, מבוססים על תקינה בינלאומית ועברו את ההתאמות הנדרשות למציאות המקומית בשיתוף פעולה עם מדענים, חוקרים, וטרינרים ומגדלים. התקנים מתייחסים לכל ההיבטים במחזור החיים של כל מין של בעל חיים: מהמלטה עד שחיטה, כולל איסור שימוש באנטיביוטיקה ברמה המניעתית, תזונה נאותה שאינה כוללת חלבון מהחי (כדוגמת זבל עופות), איסור על החזקת בעלי החיים בבידוד, קביעת גיל גמילה מינימלי, הגבלת זמן ההובלה של בעלי חיים למקסימום של 4 שעות, חיוב התקנת טלוויזיה במעגל סגור בבית המטבחיים ועוד".

בכלל זה, כאמור, גם מערך גנומי במשקי בקר לבשר וצאן לבשר על מנת לאפשר עקיבות של כל נתח בשר, המאפשרת לזהות זיופים ומוצרים שאינם תוצרת "חי בריא" באופן ברור ומיידי. על אף הדרישה ההכרחית לגבות תשלום מן המגדלים עבור הליך הפיקוח, מבהירה אברבוך, המטרה היא לא לעשות זאת האופן מידתי וסביר ולא להביא לייקור של מוצרי הבשר.

בימים האחרונים יצאו מוצרי "חי בריא" לשוק והם כבר נמכרים באטליזים, במעדניות ובמסעדות עם סימון "חי בריא". את הרשימה המלאה של החברות, המשקים, נקודות המכירה וכל השותפים לתו ניתן למצוא באתר "חי בריא".

קיראו עוד ב"גלובס"


מה עמדת משרד החקלאות?

במשרד החקלאות לא מכירים את היוזמה. במשרד, אגב, הודיעו רק השבוע על השקת דירוג חדש למוצרי עוף ובשר שיאפשר לצרכנים להעדיף מוצרי בשר ממשחטות ומבתי מטבחיים שעמדו בקריטריונים ביחס לבעלי החיים בתהליך הייצור. הציון יפורסם באתר משרד החקלאות, ואם חקיקה עתידית תאפשר זאת - גם על גבי המוצרים בהמשך.

לשאלת הפיקוח הקיים מטעם המשרד על גידולי בקר מקומיים, נמסר: "משרד החקלאות אמון על פיקוח של כלל הגורמים בשרשרת ייצור מזון, עד הגעתו לנקודות השיווק. מפקחי המשרד מבצעים ביקורות רבות מדי יום, החל מבדיקת מזון הפרות, פיקוח על אופן הגידול במשק וכלה בזמן ביצוע השחיטה, לרבות פיקוח על שאריות כימיות בבשר (תרופות וכו').

"הפיקוח נעשה בהיבטי שמירה על בריאות הציבור (תנאים וטרינריים-סניטריים), לצד שמירה על רווחת תנאיהם של בעלי החיים עד לשחיטה עצמה".