המבקר בודק: השליטה במאגרי הגז הועברה לנובל בקפריסין?

המבקר יבדוק איך קרה שישראל חשופה לתביעת ענק מצד חברה של נובל בקפריסין ■ מבדיקת "גלובס" עולה כי קיימות גרסאות שונות לגבי ההליכים: האם נובל ביקשה אישור כנדרש, ואם כן, האם משרד האנרגיה אישר זאת

מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס

מבקר המדינה יבדוק את השתלשלות האירועים שהובילה לכך שישראל חשופה לתביעת ענק מצד חברת נובל הפועלת בקפריסין - כך נודע ל"גלובס". בין היתר יבדוק המבקר אם עברה הבעלות על מאגרי הגז בישראל לידיה של חברה קפריסאית, האם נובל ביקשה אישור להעברת בעלות, כנדרש ממנה, ואם ביקשה, האם משרד האנרגיה אישר זאת.

מבדיקת "גלובס" עולה כי קיימות גרסאות שונות לגבי האישורים וההליכים הנדרשים.

איום תמידי

לפני 3 חודשים איים נשיא ומנכ"ל נובל אנרג'י העולמית, דיויד סטובר, כי "נובל מוכנה היטב לביצוע הפעולות הנחוצות לה כדי להגן על נכסיה". ונובל אכן מוכנה היטב.

כפי שסיפר המשנה ליועמ"ש, עו"ד אבי ליכט, בדיון בוועדת הכלכלה לפני שבועיים, נובל הקימה חברה-בת בקפריסין שמאפשרת לה לתבוע את ישראל אם מתווה הגז לא יאושר, בהתאם לאמנה דו-צדדית להגנה על משקיעים. החברה בקפריסין הוקמה ככל הנראה לאחר סיום עבודתה של ועדת ששינסקי, שהעלתה את שיעור המיסוי על הגז בעשרות אחוזים.

"מה שקורה הוא שאחת החברות בשרשור של נובל היא חברה קפריסאית, ולכן היא עושה שימוש בהסכם הסחר שלנו מול קפריסין. הם טוענים שיש להם עילה, שזה לא על בסיס חוקי מדינת ישראל אלא על הסכמי סחר בינלאומיים - ושם אנחנו חשופים", הסביר ליכט.

 

במילים אחרות, אף שהזכויות ברישיונות הנפט של נובל רשומות על שמה של Noble energy Mediterranean הרשומה באיי קיימן, עשויה נובל לפתוח בהליך משפטי נגד ישראל באמצעות החברה הקפריסאית, בהתאם לאמנה שנכנסה לתוקף בשנת 2003.

נובל ככל הנראה תתבע את ישראל בבוררות בינלאומית אם מתווה הגז לא יאושר, אך הסיפור לא נגמר בזה. גם אם המתווה יאושר, תמיד ירחף מעל ישראל האיום של תביעה כזאת.

על-פי סעיף היציבות שהוכנס למתווה הגז, למשל, לא תוכל ישראל לשנות את הרגולציה במשק הגז במשך 15 השנים הקרובות, ואם תעשה זאת, תהיה חשופה לתביעה בינלאומית שתימשך שנים.

כעת עולות שתי שאלות: האם נדרשה נובל לקבל אישור מהגורמים הרלוונטיים בישראל לצורך ההכרה בזכויות החברה הקפריסאית? ואם אכן נדרשה, האם ניתנו האישורים כדין?

הצורך בקבלת אישור מהמדינה לשינויים במבנה הבעלות על זכויות נדרש בין היתר כדי שלא יקרה מצב שבו עוברות זכויות הנפט של חברה לידיה של חברה עוינת. כך, למשל, ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר לאחרונה לחברת הכנסת סתיו שפיר כי לא תיתכן העברת בעלות כזאת בלי הסכמה של שר האנרגיה.

על-פי הבהרות לסעיף 76 לחוק הנפט, שפורסמו באוקטובר 2010, "שינוי בשליטה בתאגיד המחזיק בזכויות האמורות, בין במישרין ובין בעקיפין, או מתן טובת הנאה ביחס לשליטה, טעונים אישור הממונה לאחר התייעצות עם המועצה כאמור. טובת הנאה בהקשר זה היא כל טובת הנאה כלכלית הצומחת מן הזכות, לרבות בדרך של אחזקות במישרין או בעקיפין, תמלוגים, מידע, שיעבודים וכו'".

"גלובס" פנה לנובל ולמשרד האנרגיה כדי להבין אם התקבל אישור להעברת הבעלות, וקיבל גרסאות שונות. מנובל אנרג'י נמסר כי היא "פועלת בישראל משנת 1998 ותמיד נהגה בהתאם להוראות הדין וקיבלה את כל האישורים הדרושים על-פי הדין לכל פעילויותיה". ממשרד האנרגיה נמסר כי "במשרד לא התקבלה, ועל כן גם לא אושרה, כל בקשה להעברת זכויות".

במשרד המשפטים סירבו להגיב והפנו את השאלה חזרה למשרד האנרגיה. שגרירות קפריסין בישראל לא ידעה להשיב על השאלה.

מעיון בנסח החברה של נובל מדטרניאן בניסיון להתחקות אחר זהות הבעלים של החברה, עולה כי הנסח מציין רק שבסיס החברה בחו"ל, ואין לה דירקטורים או בעלי מניות.

חיפוש אחר החברה-הבת בקפריסין שמחזיקה בבעלות על החברה בישראל העלה חרס גם הוא. לנובל יש כמה חברות-בנות הפועלות באי, על-פי סוכנות הידיעות בלומברג. נציין כי נובל אנרג'י אינטרנשיונל היא גם בעלת הזכויות במאגר אפרודיטה שבקפריסין.

"מישהו חייב לתת את הדין על כך שנפתחה חברה בקפריסין שיכולה לתבוע את ישראל. אם משרד האנרגיה אישר לנובל להעביר את זכויותיה לחברה קפריסאית - מדובר במחדל חמור, אך אם יתברר כי נובל העבירה את הבעלות בלי לקבל אישור כזה - מדובר במחדל חמור עוד יותר, מחדל אסטרונומי", אומר אמנון פורטוגלי, חוקר במרכז חזן של מכון ון ליר. לדבריו, "הרי החברה-הבת בקפריסין נפתחה ממש אחרי ועדת ששינסקי במטרה אחת ברורה, והיא לתבוע את ישראל בשעת הצורך".

ואכן, ל"גלובס" נודע כי משרד המבקר מתכוון לבדוק את הנושא. במשרד המבקר אמרו: "הגם שהנושא לא עלה במסגרת הדוח שהתפרסם על פיתוח משק הגז הטבעי, בכוונתנו לבצע בירור ראשוני בעניין זה, כחלק ממדיניות מבקר המדינה להמשיך ולעקוב אחר משק הגז הטבעי".