מדד המחירים לצרכן הפתיע עם ירידה של 0.4% בנובמבר

מתחילת השנה רשם המדד ירידה של 0.9% ■ יעד האינפלציה של הממשלה עומד על 1% עד 3% ■  העגבניות ירדו ב-16.9% ומחיר הפירות הטריים רשם ירידה של 4.3% ■ עלייה חדה במחיר המלפפונים

קרנית פלוג / צילום: איל יצהר
קרנית פלוג / צילום: איל יצהר

דפלציה בישראל. מדד המחירים לצרכן רשם ירידה מפתיעה של 0.4% בחודש נובמבר לעומת צפי כלכלנים לירידה של 0.2%. המדד ללא דיור רשם אף הוא ירידה של 0.4%. 

ב-12 החודשים האחרונים רשם המדד ירידה של 0.9% והמדד ללא דיור ירד ב-1.7%.

מתחילת השנה רשם המדד ירידה של 0.9%. נזכיר כי יעד האינפלציה של הממשלה עומד על 1% עד 3%.

ירידות בולטות: העגבניות ירדו ב-16.9% , דלק ושמנים לכלי רכב ירידה של 1.8%, פירות טריים ירידה של 4.3%. במחיר העופות נרשמה ירידה של 4.4%. 

עליות בולטות נרשמו במחירי הלבשה שרשמו עלייה של 3%, מלפפונים רשמו עלייה של 20.7%.

עידן אזולאי, מנהל השקעות באפסילון, מציין בתגובה למדד כי "המדד רק ממחיש את ההבדלים שילכו ויעמיקו בין המדיניות המוניטרית של ישראל ושל ארה"ב מה שאומר שהריבית הנמוכה תמשיך ללוות אותנו עוד זמן רב".

בועז צליח, מנכ"ל בית ההשקעות "טופ אלפא", ציין כי "אמנם סביבת האינפלציה ב-12 החודשים האחרונים עדיין שלילית אך אנו מעריכים כי מדובר בשינויים חד פעמיים במחירים ובהשפעתה של הירידה במחירי הנפט בשנה האחרונה וכי בטווח הבינוני סביבת האינפלציה תחזור להיות חיובית. הביקוש לדיור ממשיך להיות גבוה במיוחד וביחד עם הצריכה הפרטית, אשר ממשיכה להוות מנוע צמיחה בעקבות הגידול בשכר הריאלי במשק, הם מהווים התנגדות להמשך הירידות במחירי הנפט אשר גוררות איתן אינפלציה נמוכה מהציפיות ברחבי העולם".

"להערכתנו אם תמשיך מגמת ויסות המחירים הנוכחית מצד אופ"ק לא מן הנמנע שנראה השפעה גם על מדדי המחירים לחודשים הקרובים, דבר שיקשה על בנק ישראל לעמוד ביעד האינפלציה. בנוסף, גם הסבירות הגבוהה להתחלת תהליך העלאת הריבית ע"י הפד מחר אינה מעלה את הסבירות להתחלת תהליך העלאות הריבית במשק הישראלי, להערכתנו ניתן להניח כי בנק ישראל לא יתחיל בתהליך העלאת ריבית כל עוד האינפלציה תמשיך להיות נמוכה עד שלילית ולא יהיה פיחות משמעותי של השקל מול סל המטבעות האפקטיבי", אומר צליח. 

גיא יהודה, כלכלן בכיר במערך המחקר והאסטרטגיה בפסגות, מציין כי "המדד הנמוך אינו מבשר להערכתנו על חולשה של הצרכן הישראלי, נהפוך הוא, ירידות המחירים משאירות יותר כסף פנוי בכיסו של הצרכן אשר מנתב אותו לצריכה ונתוני הצריכה הפרטית גם מגבים זאת. מבחינת בנק ישראל המדד לא צפוי לשנות את ההערכה שבנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים רבים בעולם נכנס לעמדת המתנה. הפער בין המדיניות המוניטרית המרחיבה באירופה מחד ומאידך תהליך הנורמליזציה שצפוי להתחיל מחר בארה"ב והשפעתו על הפעילות הכלכלית בישראל, על שער החליפין ועל השווקים הפיננסיים בארץ ובעולם עדיין אינה ברורה".

יונתן כץ, הכלכלן הראשי של לידר שוקי הון: "בשלב זה נדמה שהמדד הנמוך לא ישכנע את בנק ישראל להוריד את הריבית, אך במידה וההפתעות כלפי מטה יימשכו והלחץ לייסוף בשקל יגבר, אין לפסול הרחבה מוניטארית נוספת".