"140 אלף דירות במרכז? מצמרר אותי לשמוע את זה"

אריה בר, מנכ"ל חברת מגדל טופ נדל"ן: "איך נכניס עוד 400 אלף איש למרכז הצפוף?" ■ תוקף את תוכנית מחיר למשתכן: "הרי מי בא לזה? מעמד בינוני ומטה. כשדוחפים הרבה דירות מחיר למשתכן לעיר אחת, עתידו של היישוב ברור"

אריה בר / צילום: תמר מצפי
אריה בר / צילום: תמר מצפי

"הממשלה היא לא שוק. היא צריכה לטפל במציאות עכשיו, אבל גם לדאוג ל-50 השנים הבאות. התוכנית של שר האוצר מסתכלת רק שנתיים קדימה, ולא לטווח הארוך וזה אסון. צר לי להגיד את זה, אבל מה שמעניין את מי שנמצא בתפקידים הכי בכירים זה מה כותבים עליהם בעיתון. אני חושב שכחלון, שאני מעריך אותו, אומר 'אחריי המבול'. מחיר למשתכן גורעת המון כסף מהכנסות המדינה ואני משוכנע שבעוד שנתיים יצטרכו בגלל זה להעלות מסים", כך אומר אריה בר, מנכ"ל חברת מגדל טופ נדל"ן, שכיהן בעבר בשורה מכובדת של תפקידים ציבוריים כגון מנכ"ל משרד השיכון בתקופתו של אריאל שרון ז"ל, מנכ"ל משרד התחבורה ומנכ"ל משרד הפנים.

"מדברים כל הזמן על תכנון ובנייה של עוד 140 אלף יחידות דיור במרכז. מצמרר אותי לשמוע את זה", אומר בר, "המשמעות של התוכניות הללו היא להביא 400 אלף איש למרכז הצפוף. אני לא מבין איפה הם חיים קובעי המדיניות, והכול תחת התירוץ של הורדת מחירי הדירות. אף אחד לא מדבר על המחיר, ויהיה לזה מחיר כבד. מוכרים היום לוקשים לציבור. כל הדיבורים על פיתוח הנגב, עיר הבה"דים ושאר הדברים זה שטויות. ההשפעה של עיר הבה"דים על באר שבע היא אפס. זו אוכלוסייה זמנית שלא תישאר בדרום. והאמת, לא נותנים היום לאף אחד סיבה ללכת לצפון או לדרום".

- מה יפתה את האנשים?

"אם יש דירה במרכז ודירה בדרום למה לעבור? צריך לתת משהו יותר טוב במקומות האלו, צמודי קרקע למשל. אבל היום אף אחד לא יעבור לבאר שבע, לא לקרית מלאכי ולא למקומות אחרים. אני לא אומר שכולם צריכים לעבור לדרום ולצפון, אבל המדינה חייבת לדאוג לפיזור האוכלוסיה. לפני הרבה שנים קידמנו בניית שכונה של בנה ביתך בדימונה. מאוחר יותר בדקנו כמה אנשים מהשכונה הזו עוזבים את העיר לעומת כמה מהשכונות הישנות. גילינו שבעוד 97% מהעוזבים הם מהאזורים הישנים, בשכונות של צמודי הקרקע מדובר על 3% בלבד. סוג הדיור ואיכות החיים נותנים לאנשים מוטיבציה, וגורמים להם לא פעם להשקיע עוד שעה בנסיעה ולא לעבור לגור במרכז".

- ומי צריך לעשות את זה?

"משרד השיכון. הביקושים שיש היום הם פריבילגיה שהמדינה צריכה להשתמש בה לצורך אסטרטגיה לאומית. לכוון את האנשים. התפקיד הכי חשוב של משרד השיכון הוא להסתכל על כל המרחב של מדינת ישראל ועל היחסים שבין הערים ליישובים, להחליט את מי לחזק, לראות את מה שקרה בהיסטוריה ולכוון גם את מה שיקרה בעתיד.

"קח לדוגמא דיור מוגן. למה משרד השיכון לא מקדם בנייה של דיור מוגן בערים? זה יפנה דירות וידאג לאוכלוסייה הנזקקת. זה יעשה טוב לכולם, יכולים לקדם בנייה של דיור מוגן על קרקע חומה מחר. זה יוריד נטל מהרווחה וזו הצלה של האוכלוסיה הזו. אבל אין מי שיקדם את זה. המדינה נעלמה".

- אתה תוקף את מחיר למשתכן, אבל בינתיים זו תוכנית שיכולה להצליח לייצר דירות זולות.

"כשאני הייתי מנכ"ל משרד השיכון בימיו של אריק שרון ז"ל עשינו מחיר למשתכן רק לבני מקום וזה מה שצריך לעשות גם היום. הרי מי בא למחיר למשתכן? אוכלוסיה ממעמד בינוני ומטה. כשדוחפים הרבה דירות מחיר למשתכן לעיר אחת, כמו שקורה עכשיו, עתידו של היישוב ברור. המדינה לא צריכה להתערב ככה בשוק. הכי נכון לתת מענקים ולתת לאנשים לבחור איך לנצל אותם, אם בדירות חדשות ואם ביד שנייה. חוץ מזה, במחיר למשתכן דואגים רק לזכאים אבל מה עם המשפרים? אני לא מצליח להבין למה המדינה צריכה לדאוג לדיור מוזל ברמת השרון. המדינה יודעת מה היא עושה בכלל?".

- אתה לא תשתתף במחיר למשתכן כיזם?

"אני לא משתתף במחיר למשתכן וגם לא אשתתף, ואנחנו לא היחידים. התחרות על מחיר הדירה הנמוך ביותר מחייבת את הזוכה להביא כסף מהבית או שבדרך הוא יעשה דברים שאני לא מוכן לעשות. תהיה רמת בנייה ורמת פיתוח נמוכה. אני היום משלם לקבלן ביצוע 20% יותר כדי שאקבל מוצר כמו שצריך. במחיר למשתכן לא יהיה דבר כזה".