מחליטים בשבילנו

המהפכה הגדולה בביטוחי הבריאות הפרטיים מתקרבת - האם היא פועלת לטובתו של הציבור? ספק גדול. בתחילת פברואר 2016, צפויה להיכנס לתוקף פוליסת בריאות אחידה לכל חברות הביטוח. זאת, בעקבות חוזר של המפקחת על הביטוח. מאותו יום, הציבור יהיה רשאי לקנות אך ורק ביטוח בריאות פרטי אחיד, שישווק על-ידי כל חברות הביטוח, ללא הבדל ביניהן.

זוהי החלטה תמוהה. מרכיב התחרות בין חברות הביטוח, הוא חשוב. התחרות מביאה אותן ליצירתיות, לתחרות על מחירים, רצון לשמר לקוחות, לתשלומי תביעות ועוד. ומה עושה הרגולטור במדינה? - מחסל את התחרות. טענת הפיקוח על הביטוח, כי במוצר האחיד התחרות תהיה על מחירו, היא מגוחכת ואינה עומדת במבחן המציאות. כל ענף ביטוחי הבריאות בישראל מבוסס על אקטואריה וסטטיסטיקה, וכל חברות הביטוח ניזונות מאותם נתונים. כך שמחירו של המוצר הסופי, הפוליסה האחידה, שמבוסס על אותם נתונים, יהיה כמעט זהה בכל חברות הביטוח. אז על איזו תחרות בדיוק מדברים בפיקוח?

לא ברור איך הגענו למצב שמדינה דמוקרטית, שכל אזרח בה יכול לבחור את המוצרים והשירותים שאותם הוא מבקש לרכוש - רכב, מזון, לבוש, פנסיה, הבנק על מגוון תוכניותיו, בית-המלון, ולמעשה כמעט הכול - אינו יכול לבחור לעצמו את פוליסת הבריאות המתאימה לו, על-פי דעתו וצרכיו האישיים. מעניין איך הגענו למצב שהרגולטור מרשה לעצמו, ביהירות, להגיד לנו שאנחנו, כאזרחים, לא מבינים בביטוח, כאילו היינו בורים ועמי-הארץ, והוא, הרגולטור, מבין יותר טוב מאיתנו, מה טוב עבורנו, ומחליט, כי אם נרצה לרכוש בכספנו הפרטי פוליסת בריאות פרטית, אזי הוא הכין לנו מראש פוליסה אחידה, מובנית ויחידה, ללא אפשרות בחירה ושינוי.

כאשר בוחנים את מבנה והגדרות "הפוליסה המהפכנית", מתברר שהרגולטור לא שומר על טובת הציבור וכספו, וגם מאפשר לחברות הביטוח לפעול באופן חד-צדדי.

זאת הפעם הראשונה, שלחברות הביטוח יש אפשרות להעלות את הפרמיה בלי לקבל את הסכמת המבוטח. על-פי תנאי הפוליסה. כל העלאת מחיר, עד שיעור של 20%, לא מחייבת את הסכמת המבוטח. משמעות הדבר, שאפשר להכניס את היד לכיסנו, לקחת לנו כסף, ובלי לבקש את רשותנו. האם הרגולטור, כאשר איפשר זאת, לא התבלבל? האם הוא לא אמור לשמור עלינו האזרחים?

זאת גם הפעם הראשונה, שהרגולטור מאפשר לחברת הביטוח לבטל את הפוליסה שלנו - ביטוח שאנו מייעדים למקרים רפואיים שיקרו לנו חלילה בעתיד - ללא ידיעתנו וללא שנהיה מודעים לכך. אם בתום שנתיים, הפרמיה תעלה מעל 20%, אזי חברת הביטוח צריכה לקבל את אישורנו האקטיבי, על-מנת להמשיך את הפוליסה. ומה יקרה לאדם שברוב עיסוקיו, או חלה/ נסע לחו"ל, שכח לאשר לחברת הביטוח את העלאת הפרמיה, או למי שלא מודע לכך שצריך להחזיר אישור חתום לחברת הביטוח, או מי שלא קיבל את הודעת חברת הביטוח, כי הפרמיה עלתה ביותר מ-20%. לכל אלו, דווקא ביום שבו יזדקקו, לא יהיה ביטוח. הפוליסה פשוט תבוטל על-ידי חברת הביטוח בחסות הרגולציה.

ועוד נקודה חשובה לענייננו. ככל שהגיל עולה, צריכת השירותים הרפואיים עולה. אדם מבוגר צורך יותר שירותים רפואיים מאדם צעיר. היות שחברת הביטוח יכולה להעלות את מחיר הפוליסה שלנו, כל שנתיים, קרוב לוודאי כי בעקבות צריכה מוגברת של שירותי רפואה בגילאים המבוגרים, הפרמיה בקרב קבוצות גיל אלו תעלה בקביעות. כך היא תעלה למחיר שבו אנשים שהיו מבוטחים עשרות שנים, ושילמו את מיטב כספם במשך שנים רבות, דווקא בגילאים המבוגרים, לא יוכלו לעמוד בתשלומי הפרמיה החודשית הגבוהה, והם ייאלצו לבטל את הפוליסה, ולהישאר ללא כיסוי ביטוחי.

האם התסריט הזה מוכר לנו? אולי לכשל הביטוח הסיעודי הקבוצתי שנמצא בימים האלו בכותרות? ועוד פעם יאשימו את הפיקוח כי לא שמר על האזרחים, שנכשל בתפקידו. עוד פעם יבקשו להקים ועדת חקירה?

עדיין לא מאוחר לשנות את ההחלטה. על הרגולטור להבין כי במסגרת תפקידו החשוב והאחראי, שהוא שמירת טובת הציבור, יש לאפשר לאזרחים את זכות הבחירה למוצרים נוספים, מותאמים לצרכיו האישיים של כל אחד מאיתנו.

הכותב הוא יו"ר ועדת ביטוחי בריאות וסיעוד בלשכת סוכני ביטוח