הכלכלן הראשי ממליץ להעלות המס על הדלק ב-3 מיליארד שקל

יואל נוה: "הבלו הקצוב פועל כמייצב אוטומטי של המחיר לצרכן" ■ "הטבות המס ל-2016 יסתכמו בכ-51.5 מיליארד ש' - עדיף לבטלן ולהוריד מיסים לכולם"

יואל נוה / צילום: איל יצהר
יואל נוה / צילום: איל יצהר

אזרחי ישראל שילמו ב-2014 מסים בסך 339 מיליארד שקל לממשלה, למוסד לביטוח לאומי ולרשויות המקומיות - כך עולה מנתונים שפורסמו היום (ב') ע"י הכלכלן הראשי במשרד האוצר, יואל נוה. נוה פרסם 6 פרקים מדוח הכנסות המדינה לשנים 2014-2013 ולדבריו פרקים נוספים יפורסמו בתקופה הקרובה.

עוד עולה מהנתונים, כי הכנסות הממשלה מתשלומי המסים הסתכמו ב-2014 ב-254.6 מיליארד שקל, והיקפם עלה בעקביות מהרבעון הראשון של שנת 2008 ועד לרבעון ראשון של שנת 2015 בקצב ריאלי שנתי ממוצע של 1.9%, בעוד שהתוצר גדל בקצב שנתי ממוצע של 3.3%. הגבייה גדלה בקצב של 5% בשנים 2012-2015, אך לא התאוששה מהירידות שהיו בשנת 2008 ובשנת 2011.

נוה מוסיף כי במחזור הקודם, מרבעון ראשון של שנת 2001 לרבעון ראשון של שנת 2008, המסים גדלו בקצב דומה לקצב גידול התוצר - כ-3.3%. לדבריו, "אם נתרגם את הפיגור של גביית המסים לעומת קצב צמיחת התוצר בשבע השנים האחרונות, נקבל 'חוסר' גבייה של 25 מיליארד שקל".

עוד פרק שנוה פרסם היום הוא פרק נטל המס, קרי: משקל סך גביית המסים מהתמ"ג. לפי הנתונים, נטל המס הגיע ל-31.2 אחוזי תוצר, עלייה של כ-0.6 אחוזי תוצר לעומת 2013 ועלייה מצטברת של 1.5 אחוזי תוצר לעומת השפל של 2012.

נטל המס ירד בחדות מ-34.4 אחוזי תוצר בשנת 2007 ל-29.7 אחוזי תוצר בשנת 2009, כתוצאה בעיקר מהמשבר העולמי. על פי האומדן של האוצר, נטל המס בישראל בשנת 2015 יעמוד על 31.5 אחוזי תוצר. למרות העליות בשנים האחרונות, נטל המס בשנת 2015 רחוק מהשיא של שנת 2007 בכ-3 אחוזי תוצר.

הכלכלן הראשי מוסיף עוד: "הטבות המס ל-2016 יסתכמו, על-פי התחזית, בכ-51.5 מיליארד שקל, שהם כ-19% מהכנסות המדינה ממסים או כ-4.3 אחוזי תוצר. הטבות המס מוגדרות כהפסד הכנסות, הנובע מפטוֹרים או מהנחות במסים, הניתנים לקבוצות שונות של אזרחים או לסוגים שונים של פעילות כלכלית. הטבות המס מסבכות את מערכת המס, מטיבות עם המיעוט על חשבון הרוב ומזמינות שתדלנות ולחצים של אינטרסנטים על מקבלי ההחלטות. לכן היה עדיף לבטל את הטבות המס ובכסף שיתפנה להוריד את שיעורי המס לכלל האוכלוסייה".

על חשבון הנהגים

נוה פרסם גם את פרק מיסוי הדלק, ממנו עולה כי בשנת 2014 גביית מס הבלו על מוצרי דלק הסתכמה ב-17.4 מיליארד שקל, שהם כ-1.6 אחוזי תוצר. נוה אומר, כי על פי האומדן יש לעלות את הבלו על מוצרים אלו בכ-3 מיליארד שקל. מדצמבר 2013 לדצמבר 2014, ירד מחיר חבית נפט מסוג Brent (במונחי דולר) ב-31%, אך המחיר לצרכן של ליטר בנזין (במונחי שקל) ירד ב-7% בלבד. "הבלו הקצוב פועל כמייצב אוטומטי של המחיר לצרכן גם כאשר עולה מחיר הנפט", טוען נוה.

בפרק מיסוי כלי רכב, נוה מוסר כי ההכנסות ממיסוי עקיף על ענף הרכב הסתכמו בכ-36 מיליארד שקל ב-2014 והן כוללות מיסוי על עלויות קבועות של מס קנייה ומכס על רכישת כלי רכב ואגרות רישוי שנתי, מיסוי על עלויות משתנות כבלו דלק ומס קנייה ומכס על רכישת חלקי חילוף וכן מע"מ על מסים אלו.

לדבריו, שיעור מס הקנייה האפקטיבי (בהתחשב בזיכוי הירוק) על כלי רכב במגמת ירידה חדה, מ-85% ב-2005 ל-61% ב-2014. ב-2014 הסתכמו הרכישות של כלי רכב פרטיים בכ-279 אלף, נתון שיא המהווה גידול של 24% לעומת 2013. רמת המינוע, המוגדרת כמספר סך כלי רכב לאלף תושבים, עמדה על 361 כלי רכב ב-2014. בעשור האחרון גדלה רמת המינוע בישראל בכ-2% לשנה. יחד עם זאת, רמת המינוע בישראל נמוכה בכ-35% יחסית לממוצע מדינות ה-OECD.