וכרגיל, מי שסובלים הם החלשים

ההסתדרות נאבקה במרץ רב למען עובדי המגזר הציבורי, ועם נשק השביתה הטעון, היא השיגה, כצפוי, ל-450 אלף העובדים העלאת שכר של 7.5% ומענקים נוספים. העובדים יצאו נשכרים, המדינה תמצא את הסעיף התקציבי לתוספת של מיליארדי השקלים, ושר האוצר משה כחלון יכול לנשום לרווחה. אך ההסכם הזה מטיל צל כבד על מי, שלא קיים בהסכם - עובדי המגזר השלישי.

אמנם זה מבורך וחשוב שבמגזר הציבורי מתקיימים מנגנונים לעדכון השכר, להסכמים ולתוספות, אך מי דואג לעובדי עמותות השירות, המהוות זרוע ביצוע של המדינה? מי דואג לאותם מאות-אלפי עובדים "אחרים" המטפלים באוכלוסיות החלשות, ונחלשים כל יום בעצמם?

המגזר השלישי בישראל הכולל היום כ-30 אלף עמותות, מעסיק לפחות 10% מכוח-האדם במשק. 70% מהעמותות הם ארגונים המעניקים שירותים לאוכלוסיות נזקקות, בעיקר באמצעות המשרדים החברתיים: החינוך, הרווחה והבריאות, בסכום כולל של כ-9 מיליארד שקלים בשנה. כך לדוגמה, העמותות מפעילות מטעם המדינה מעונות-יום שיקומיים לפעוטות בעלי מוגבלויות, מסגרות לנכים ומאותגרים נפשית ושכלית, מרכזים לקשישים, לנשים מוכות, מרכזים לטיפול נוער בסיכון ועוד.

מערכת ההתקשרות בין ארגוני המגזר השלישי למשרדי הממשלה, מתקיימת באמצעות מכרזים שמוציאה המדינה, והיא גם זו הקובעת אחת לכמה שנים מה יהיו התעריפים עבור אספקת השירותים. אלא שתעריפים אלו נמוכים למדי, ונקבעים פעמים רבות באופן שרירותי ובשיטות מיושנות, בלי להתייחס לעלויות הריאליות של הטיפול בנזקקים . כך גם נוצרת הפליה לרעה בין עובדי המגזר הציבורי לעובדי המגזר השלישי. זאת, פעמים רבות בניגוד לחוק, תוך ידיעה והכרה של מוסדות המדינה וראשיהם.

העמותות ועובדיהן אינם זוכים לתוספות המתבקשות, והפתרון המוצע להם לא פעם הוא בסגנון: "תבקשו עזרה מהתורמים שלכם".

האופציות העומדות בפני עמותות השירות הן לתת יד להפליה המבנית והנמשכת מצד המדינה, ולקפח את עובדיהן, וכך לאבדם לטובת מגזרים אחרים, או להשלים את פערי השכר והעלויות האחרות מתוך קופותיהן המתרוקנות. מצב שגורם להן להגיע לקריסה כלכלית, מצב שעימו מתמודדות עשרות עמותות ממש בימים אלו.

ראשי ההסתדרות וגם שר האוצר המוגדר כ"חברתי", אינם יכולים עוד להתעלם מקיפוח מאות-אלפי עובדים של המגזר השלישי, בחסות הסכמים ומכרזים של המדינה. עובדים אלו של "המגזר השלישי", פועלים למען הציבור, לא פחות מעובדי המגזר הציבורי, והגיע הזמן שהאוצר ומשרדי הממשלה יראו בהם חלק אינטגרלי מהמדינה.

הכותב הוא מנכ"ל עמותת בית מיחא, חבר הוועד-המנהל של "מנהיגות אזרחית", ויו"ר ועד מעונות היום השיקומיים