אמירות קשות בעבודה: מתי הן עוברות את הגבול?

יחסים בין עובדים למעסיקים או מנהלים הם לעתים רגישים מאוד. התלות ההדדית ביניהם, כמו גם האינטרסים הסותרים לפעמים, עלולים להוליד קונפליקטים שבעקבותיהם נאמרים דברים קשים. תארו לכם, למשל, סיטואציה שבה מנהל מפטר את אחד מעובדיו - ומיד לאחר מכן מסיר את שמו מקבוצת הווטסאפ של העובדים ומודיע לכל השאר כי הוא פוטר בשל התנהגות לא מקצועית, ואף נותן דוגמאות. האם מדובר בלשון הרע?

חוק איסור לשון הרע, שבנסיבות מסוימות תקף גם במגרש של יחסי העבודה, קובע כי לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות, לעשות אותו מטרה לשנאה או ללעג, לפגוע במשרתו או לבזותו בשל מעשים, התנהגות או תכונות המיוחסים לו או בשל גזעו, דתו, מוצאו, מקום מגוריו, גילו, מינו, נטייתו המינית או מוגבלותו.

ככלל, מערכת דיני העבודה אינה מגינה על עובדים ומעסיקים מפני איסור לשון הרע. כדי שבית הדין יתיר לדון בתביעה שעילתה עוולה אזרחית לפי חוק איסור לשון הרע, נדרש שאחד הצדדים לסכסוך יהיה "מעסיק" או "נושא משרה אצלו".

חוק בית הדין לעבודה מגדיר נושא משרה כאחד מאלה: מנהל פעיל בתאגיד, שותף (למעט שותף מוגבל), ממונה על העובד ופקיד אחראי מטעם התאגיד על תחום זכויות העובדים. בכל מצב אחר, למשל תביעה אישית של עובד נגד חברו לעבודה שפרסם עליו דברים פוגעניים, מקום התביעה הוא בתי המשפט האזרחיים.

לדברי עו"ד אלישע שור, שותף במשרד א. חלד ושות', ככלל, למעסיק מותר לפרסם את דבר סיום העסקתו של העובד, אך עליו לעשות זאת בתוך שמירה על כבודו ועל פרטיותו. באשר לסיבת הפיטורים - הפרסום צריך להיות מידתי ומתון.

בהקשר הזה מציין עו"ד שור מקרה שנדון באחרונה בבית הדין הארצי. באותו מקרה עובדת חברת פלאפון בשם לירן אבידן, שפוטרה, ערערה לבית הדין הארצי בתביעה לפיצוי ללא הוכחת נזק מכוח חוק איסור לשון הרע, ועתירתה נדחתה.

"לאחר פיטורי העובדת, שנעדרה ימים רבים מהעבודה, זימן המנהל את עובדי הצוות שעבד עמה, עדכן אותם בדבר הפיטורים ושטח בפניהם את טענותיו כלפיה, לרבות חוסר נאמנות ופגיעה בעובדי החברה במתכוון. במארס 2015 קבע בית הדין כי אף שהפרסום היה בגדר לשון הרע, המעסיק נהנה מן ההגנות הקבועות בחוק, שכן הפרסום היה אמת ומידתי", אומר עו"ד שור.

היכן עובר הגבול?

"פרסום הסיבות לפיטורים של עובד מותר ככל שהוא רלוונטי ולא נמסר כמידע רכילותי בלבד. במקרה של עובדת פלאפון, בית הדין הארצי קבע כי הנסיבות הצדיקו להביא לידיעת חברי הצוות של המפוטרת את סיבת הפיטורים, כדי למנוע תחושת ניכור ושרירותיות בפיטורים וכדי לכוון את התנהגותם.

"כאשר מדובר בחשד לביצוע עבירה פלילית של עובד, למשל גניבה ממעסיק, יש להיזהר מפרסום לפני שהעובד הועמד לדין והורשע. פרסום במקרה כזה חושף את המעסיק לתביעה בגין לשון הרע".

- מה קורה כאשר עובד מביע עמדה אישית, נניח בפייסבוק. האם ניתן לפטרו בשל כך?

"באוגוסט 2014, בעיצומו של מבצע 'צוק איתן', הוציא בית הדין האזורי בנצרת צו מניעה נגד פיטוריה של עובדת בעקבות פוסט ששיתפה בדף הפייסבוק הפרטי שלה, שבו הופיעו תמונות יהודים בתקופת השואה לצד תמונות של פלסטינים. בית הדין התבסס על סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, המעניק הגנה לעובד, גם אם השקפת עולמו אינה מקובלת, פוגעת או מעליבה את המעסיק.

"טענת המעסיק בדבר נזק בלתי הפיך לאמון הציבור ולפגיעה בתדמיתו בשל הפרסום בפיסבוק של העובדת, נדחתה. בית הדין פסק כי הציבור אינו חלק מקבוצת החברים של העובדת, שעמם בחרה לחלוק את הקישור".

- אבל היו גם מקרים אחרים.

"נכון. בית הדין לעבודה בתל-אביב אישר את פיטוריה של פסיכולוגית שהועסקה בעיריית לוד, שהביעה בעמוד הפייסבוק שלה תמיכה בלחימה של חמאס נגד צה"ל במבצע 'צוק איתן'. לאחר שנהרגו 13 חיילי צה"ל בשכונת סג'עיה, כתבה הפסיכולוגית: 'שירבו, אמן'.

"השופט יצחק לובוצקי אישר את החלטת העירייה לפטר את העובדת בנסיבות הקשות הללו, כיוון שהביעה דעה פוליטית כעובדת ציבור. השופט קבע כי הפסיכולוגית הפרה את הכלל המחייב עובד ציבור להימנע מהשמעה בפומבי של עמדות ודעות בעלות גוון פוליטי מובהק בסגנון בוטה, ואישר את הפיטורים".

- האם בנסיבות מסוימות תביעה נגד מעסיק או נגד עובד תיחשב לשון הרע?

"עובד יכול לעשות שימוש לרעה בכלי הזה באמצעות איום על שמו הטוב של המעסיק. מנגד, מעסיק יכול להגיש תביעות-סרק במטרה להרתיע עובדים מהגשת תביעה. למעסיק לכאורה 'קל יותר' להגיש תביעת-סרק, כי הוא בדרך-כלל בעל כיס עמוק יותר. וכן, כל הליך משפטי עלול לסכן את שמם הטוב של הצדדים. עם זאת, הדין קובע כי דברים שנכתבו בכתבי טענות כמו כתב תביעה, כתב הגנה ומסמכים אחרים שמוגשים בהליך משפטי, לא ייחשבו לשון הרע לצורך החוק".

- אם כן, מהי הדרך של עובדים ומעסיקים להתמודד עם תביעת-סרק שפוגעת בשמם הטוב?

"נתבע יכול להתמודד עם תביעת-סרק מובהקת שפוגעת בשמו הטוב בדרך של בקשה למחיקתה או לדחייתה על הסף מחמת היותה קנטרנית או חסרת עילה; אם כי מקרים אלה נדירים, ובית המשפט משתמש בסמכות זו רק לעתים רחוקות. בית הדין יכול להרתיע מפני הגשת תביעות-סרק בדרך של הטלת הוצאות משפטיות משמעותיות על התובע".