רק לפני חודשיים וחצי, כשמניית חברת מדעי החיים מנקיינד החלה להיסחר בבורסה בת"א, התריעו לא מעט גורמים מפני הסיכון המשמעותי ביותר בפעילותה. אתמול הסיכון הזה התממש, כשמנקיינד דיווחה לבורסה כי חברת התרופות הבינלאומית סאנופי הודיעה לה על ביטול הסכם הרישוי הנוגע למוצר Afrezza.
Afrezza הוא משאף-אינסולין לחולי סוכרת, ששיווקו החל לפני כשנה, אך המכירות שלו לא התרוממו והסתכמו במיליוני דולרים בודדים. ההסכם בין מנקיינד לסנאופי אפשר לאחרונה לבטל אותו החל מראשית 2016 והיא אכן לא חיכתה זמן רב, כשהודיעה שסיום ההסכם יהיה לא יאוחר מיולי הקרוב.
עוד לפני ביטול ההסכם מניית מנקיינד לא הסבה נחת למשקיעים בישראל, שספגו מאז צירופה לבורסה ועד אתמול תשואה שלילית של כ-61%. אתמול קרסה המניה בנאסד"ק ב-48.4% ומחקה כ-300 מיליון דולר, כשירדה לשווי של 320 מיליון דולר בלבד. בתל אביב צנחה המניה כבר אתמול 27.9%, והיום היא המשיכה את המגמה עם נפילה של 31% נוספים (נכון לשעות הצהריים), לשער של כ-2.77 שקל. בסך הכל מדובר בקריסה של 80.5% מאז החלה החברה להיסחר בתל אביב.
מנקיינד, שנוסדה על-ידי המיליארדר אלפרד מאן, הייתה אחת החברות האמריקאיות מתחום מדעי החיים שניצלו פירצה מסוימת ונרשמו למסחר בת"א, כדי לנצל את הביקושים הטכניים שנובעים מעצם כניסתן למדדים ולגייס מימון. מבין החברות שניצלו את הפירצה מנקיינד הייתה הבולטת הן בשל גודלה, והן משום שהמצוקה הפיננסית שלה הייתה בולטת יותר.
לאחר שהתעוררה סערה החליטה הבורסה לשנות את הקריטריונים ולחסום את הפירצה באופן מיידי, כך שכיום חברות שאין להן זיקה ישראלית אינן מצורפות למדדים באופן מיידי. השינוי הגיע לאחר פארסה מתוקשרת סביב ההנפקה שתכננה מנקיינד לתעודות הסל. בסופו של דבר, מנקיינד גייסה כשליש מהסכום שביקשה, 141 מיליון שקל, במחיר של 10.15 שקל למניה, שהיווה הנחה מסוימת על מחיר המניה. תעודות הסל שהשתתפו בהנפקה רושמות היום הפסד "על הנייר" של 72.7%. אילו מנקיינד הייתה מוחרגת היום מהמדדים, התעודות היו מקבעות הפסד של כ-102 מיליון שקל.
ניצלה את הלהיטות של הנהלת הבורסה
מנקיינד ניצלה את להיטות הנהלת הבורסה, בראשות יוסי ביינארט, להגדיל את מחזורי המסחר שדעכו בשנים האחרונות. כשהחברה נרשמה למסחר בת"א, לפחות לכאורה אפשר היה לחשוב שמדובר בחברה מוצלחת, בעלת שווי של 1.5 מיליארד דולר, מוצר מאושר לשיווק ושיתוף פעולה עם חברת ענק. "אני גאה כי חברה בעלת שווי שוק של מעל מיליארד דולר רואה את היתרונות המשמעותיים של המסחר בבורסה בת"א", אמר אז ביינארט.
היום מסרו מהבורסה בתגובה כי הם "עושים כל מאמץ להגדיל את מספר החברות הנסחרות בת"א, הן ישראליות והן זרות. כל חברה שתבחר להירשם למסחר בבורסה תתקבל בברכה - זהו תנאי הכרחי לפיתוחה של כל בורסה. אנו גאים כי מאמצינו להביא חברות חדשות לבורסה נושאים פרי ונמשיך לעשות זאת גם בעתיד, לטובת השוק כולו. כפי שכבר פורסם, ובהתאם להחלטת דירקטוריון הבורסה, חברות שהתאגדו מחוץ לישראל ואין להן זיקה לישראל ויירשמו למסחר בבורסה בת"א, לא ייכנסו למדדים עד להשקת הרפורמה במדדים. אנו מאמינים כי הרפורמה תושלם במהלך הרבעון הראשון של 2016 ויהיו בה, בין היתר, כללים בדבר הכללת מניות זרות במדדי הבורסה".
שורה של "חתנים" ליוו את הכלה מנקיינד לבורסה בת"א, ובהם עו"ד אילן גרזי ותמי חברוני ממשרד פרל כהן צדק לצר ברץ ורו"ח אורי בן אור, מנכ"ל CFO Direct, שהביאו קודם לבורסה את נבידאה וביוטיים, שגם להן אין זיקה ישראלית. את הנפקת החברה ליווה ד"ר אמנון מנדלבאום מבנק ההשקעות Sunrise, ולפי התשקיף הבנק היה זכאי לעמלה של 3.5% מהגיוס.
"50%? היא הייתה צריכה לרדת יותר"
לכאורה, כל השקעה במניות מתחום מדעי החיים כרוכה בסיכונים וכך היה גם במנקיינד. אלא שבמקרה הנוכחי הכתובת הייתה על הקיר. בין היתר, עם רישומה למסחר התריע אנליסט הפארמה והביומד של אי.בי.אי, סטיבן טפר, כי "מנקיינד נוחתת בת"א כשהיא במצוקה פיננסית, והמוצר היחיד שיש לה צומח בעצלתיים". היום התייחס טפר למצב הנוכחי של החברה והעריך כי "העובדה שסאנופי נטשה כל-כך מהר סותמת את הגולל כמעט באופן מוחלט על המוצר".
לדבריו, "סאנופי היא אחת משלוש החברות המובילות בתחום הסוכרת, ואם חברה כזאת, שמכירה היטב את השוק ומומחית בשיווק, הרימה ידיים - זה מעלה סימן שאלה גדול מאוד אם יכולה לבוא חברה אחרת ולאושש את המוצר. יתרה מכך, סאנופי, בשלב הזה של חייה, לחוצה למצוא מוצרים חדשים, כך שהיה חשוב לה שהמוצר יצליח והיא לא הזניחה אותו. זה עוד סימן שהמוצר בלתי ניתן לשיווק".
טפר מעריך שגל הירידות במניה רחוק מסיום. "ה-50% אתמול זו ירידה חלשה מדי", הוא קובע. "על הנייר היא הייתה צריכה לרדת 80%-90%, והסיבה שזה לא קרה היא היקפי שורט אדירים: השורטיסטים כבר סופרים את הכסף ומנסים לממש, אתמול לדעתי 40 ומשהו מיליון מניות היו של שורטיסטים שסגרו פוזיציה, הם קנו ממי שמכר וזה מה שמונע מהמניה לקרוס".
בעיה נוספת שטפר מצביע עליה היא החוב הגדול שמעיק על מנקיינד - כ-200 מיליון דולר. שאר המוצרים של מנקיינד נמצאים בשלבים מוקדמים של פיתוח ומבוססים על אותה פלטפורמה טכנולוגית של המוצר שסאנופי זנחה.
ההסכם בין מנקיינד לסאנופי נחתם באוגוסט 2014 ובמסגרתו מנקיינד קיבלה תשלום ראשוני של 150 מיליון דולר, כשהפוטנציאל העתידי היה עד 775 מיליון דולר. מנקיינד ערכה אתמול שיחת ועידה על מנת להסביר לשוק את המצב. בשיחה קצרצרה וללא אפשרות לשאול שאלות, הביע סמנכ"ל הכספים אופטימיות, אולי אפילו מוגזמת ביחס למצב הקיים. לדבריו, החברה מאמינה עדיין בפוטנציאל המוצר, ומדובר "בהזדמנות ולא במכשול". הוא ציין שעד העברת הזכויות, סאנופי תוכל להמשיך למכור את המלאי שיש לה, ומנקיינד תוכל לחפש שותפים ומפיצים אחרים. לפי תגובת המניה, בשוק לא השתכנעו.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
