גורם ממשלתי בכיר: "התערבות המבקר בהפרטת תעש - טעות"

"ההפרטה של תעש בסכנה? אני חושב שלא", כך אמר היום (א') גורם ממשלתי בכיר במענה על השאלה האם מה שנראה כהסתבכות בהליכי ההפרטה של החברה הביטחונית-ממשלתית מסמן את קריסת התהליך כולו. זאת, בזמן שמבקר המדינה, יוסף שפירא, תובע משר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, ומשר האוצר, משה כחלון, הסברים בעקבות החשש לכאורה להטיות במכרז להפרטת התעשייה הצבאית. לתוך הקלחת נכנס בסוף השבוע גם מנכ"ל משרד האוצר, שי באב"ד, שמצד לשכתו נשמעו אמירות על בחינה מקיפה שהוא מקיים על אופן התנהלות התהליך.

גורם במשרד האוצר אמר כי עם קבלת הפנייה ממבקר המדינה הנחה השר כחלון את מנכ"ל משרדו לקיים בדיקה יסודית של הטענות, וזאת בתוך כשבועיים. "הבדיקה תיעשה בשיתוף פעולה מלא עם מבקר המדינה, נמסור לו את כל הנתונים ואת כל המידע הקשורים לתהליך, וזאת מתוך שאיפה שתוכנית ההפרטה של תעש תימשך בצורה שקופה ותקינה. אם במהלך השבועיים הקרובים יתברר שלא נפל פגם בתהליך ההפרטה - הוא יימשך כמתוכנן".

במהלך סוף השבוע, וכך גם ביממה האחרונה, התקיימו כמה שיחות טלפון בין המבקר לבין מנהל רשות החברות הממשלתיות, אורי יוגב. השניים סיכמו כי ייפגשו כדי ללבן סוגיות הקשורות להליך ההפרטה של החברה עת נכנס לישורת האחרונה שלו, כאשר בקו הגמר של המרוץ נמצאות אלביט מערכות ואינוויקטוס של פלקסטרוניקס האמריקאית. שפירא ויוגב סיכמו ביניהם כי ייפגשו היום, אולם עד לשעות הצהריים טרם התקיימה פגישה כזאת. הפגישה תוכננה כשברקע החשש שעליו מצביע המבקר להטיות באותו מכרז. נכון לשעה 14:00 בצהריים, כך לפחות נטען במשרד מבקר המדינה, טרם נקבעה שעה לפגישה.

בשבוע שעבר הודיעו אנשי העסקים סמי קצב ומאיר שמיר שהתמודדו במשותף על רכישת תעש כי הם פורשים מהמרוץ. לטענת קצב, "תנאי המכרז" שקבעה רשות החברות הממשלתיות לא מאפשרים לו ולעמיתו שמיר להתמודד על רכישת החברה. בראיון ל"גלובס" מסוף השבוע האחרון אמר קצב במענה על השאלה האם להערכתו המכרז "תפור" לאלביט מערכות: "תרשו לי לא לענות על זה". גורם בכיר באחד ממשרדי הממשלה אמר היום בהתייחס לדברים כי "כנראה שקבוצה מסוימת פועלת להורדת המחיר של תעש, והיא מייצרת, לפחות כלפי חוץ, את הרושם שמדובר בתהליך לוקה ובלתי תקין".

גורם ממשלתי בכיר נוסף שמעורה בתהליכים להפרטת תעש, אמר היום ל"גלובס" בהתייחס להתערבות המבקר בנושא כי "ניכר שהמבקר טועה. ייתכן שמאחורי הקלעים פועלים כל מיני בעלי אינטרסים שלא רוצים שתהיה פה הפרטה. סביר יותר לחשוב ולהבין שמצב שבו מישהו ייתן שקל אחד מעל המחיר המינימלי שנקבע לחברה, שהוא 1.1 מיליארד שקל, יהיה טוב יותר מהמצב הנוכחי ומזה שהיה בשנים האחרונות - שתעש הפסידה והפסידה והפסידה. לצערנו, מצבים כאלה מאפיינים כל מיני דברים שקורים במדינה במסגרת של תהליכים דומים".

גורם ממשלתי בכיר אחר שמעורה בתהליך ההפרטה טען עוד כי לפי "כל מיני סימנים", גם אלביט מערכות וגם אינוויקטוס של פלקסטרוניקס מביעות עניין רב ברכישת החברה, וזאת תוך התחייבות לשלם על תעש לכל הפחות 1.4 מיליארד שקל - 1.1 מיליארד שקל כרשת ביטחון לעובדים ועוד כ- 300 מיליון שקל למימון המעבר של החברה לדרום הארץ בשנת 2020, תוך פינוי קרקעות יקרות באזור השרון. "אי אפשר להתנתק מהחשש שהרוכשים האפשריים ייבהלו מרעשי הרקע של הימים האחרונים. אפשר לקוות שהמדינה תצליח להפריט את החברה בלוחות הזמנים שנקבעו, עד סוף החודש הנוכחי".

בתוך כך, בעלי תפקידים במשרד הביטחון הבהירו כי בשל העובדה שסוגיית ההפרטה של תעש מנוהלת בידי רשות החברות, חלקו של המשרד במכרז מסתכם בהשגחה על האינטרסים הביטחוניים של ישראל בתעש. במכתב ששיגר שר הביטחון למבקר בעקבות הבדיקה המקיפה שהוא מקיים בנושא, נכתב בין השאר כי "אנו דוחים מכל וכל את הטענות שלפיהן משרד הביטחון ניסה להשפיע על בחירת הרוכש במסגרת תהליך ההפרטה. מדובר בטענות מופרכות מיסודן ונטולות כל בסיס עובדתי. מעורבות המשרד בתהליך נעשתה תוך בחינת מכלול השיקולים המקצועיים ובשים לב לאינטרסים הביטחוניים הרלוונטיים להפרטת החברה", כתב יעלון למבקר. לדבריו, "קביעת שווי החברה נעשתה בידי רשות החברות הממשלתיות, ולמשרד הביטחון לא הייתה בשום שלב השפעה כלשהי על האופן שבו הוערך שווי החברה".

היסטוריה של כישלון מוכה אינטרסים

1990: בכוונה להוריד מעצמו את העול התקציבי, הפך משרד הביטחון את יחידת הסמך שלו, תעש, לכושלת ומנופחת עם 15 אלף עובדים, רובם חסרי מעש - לחברה ממשלתית. האירוע נוצל גם כדי להפיל על החברה הממשלתית את כל הפנסיות של כל עובדי יחידת הסמך לדורותיהם. החברה נכנסה לעידן העסקי שלה עם גיבנת שנתית של עשרות רבות של מיליוני שקלים בכל חודש ובכל שנה (לימים למד ועד העובדים ברפאל את לקח תעש, וכשיחידת הסמך הזו, רפאל, הפכה לחברה ממשלתית, נעשתה בעקבות דרישת הוועד פעולת סגירה-פתיחה. החברה נסגרה, כל העובדים פוטרו, למחרת הוקמה חברה חדשה, העובדים גויסו מחדש, הגמלאות נשארו במשרד הביטחון, ורפאל מצאה את הדרך להתייצב, לשגשג ולהרוויח).

1995: הוכרזה "תוכנית הבראה לתעש". מיליארדים הוזרמו לחברה, בריאות לא הגיעה.

סוף 2001: אחרי עוד שנות קשיים, הפסדים ומימון ממשלתי, במישרין או בעקיפין, הוקמה "ועדת ואיש" בראשות היועץ הכלכלי של משרד הביטחון, דוד ואיש.

2003: הוכרזה "תוכנית ייצוב לתעש". שוב, אחרי הזרמות ופיטורי עובדים שמומנו על ידי האוצר, לא השתנה מצב החברה.

2005: החלטת הפרטה למכירת תעש כיחידה אחת, למעט מפעל הטילים ו"גבעון" שיימכרו לרפאל. הלובי הפוליטי של התעשייה האווירית דרש את שני המפעלים הללו לעצמו, המהלך נתקע.

2007: הצעה לממשלה: למזג את תעש עם רפאל או עם התעשייה האווירית, או לחלק אותה בהליך התמחרות בין שתי החברות הממשלתיות הללו.

2009: גובשה תוכנית להנפקת 49% בבורסה, ובשלב שני למכור את היתרה במכרז לגורם פרטי.

2010: הוכרז על כישלון המהלך בגלל התנגדות העובדים, ההסתדרות, משרד הביטחון וחברי כנסת שהתערבו.

2011: שר האוצר, יובל שטייניץ, ושר הביטחון, אהוד ברק, סיכמו עם יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, על מיזוג תעש עם רפאל או עם התעשייה האווירית. שתי החברות לא יכלו להתחייב לשלם לעובדי תעש פושטת הרגל שכר זהה לזה של עובדיהן, והמיזוג לא התממש.

דצמבר 2013: הממשלה אישרה הצעת מכירה, ובאפריל 2014 נחתם הסכם בין המדינה החברה והעובדים למכירה מלאה של תעש במכרז. 1,300 עובדים פרשו מהחברה, שליש מהעובדים, במימון המדינה.

ינואר 2016: התוכנית: לסיים את הליך ההתמחרות. המציאות: נכון להבוקר אף אחד משלושת המועמדים שמדברים על עזיבת המכרז עדיין לא הודיע על כך רשמית ולא משך את הערבות הבנקאית. יש לחץ מסיבי על המחיר. ממתינים להתפתחויות.

"המגזר הפרטי יודע לעשות שימוש ציני בהליכים ממשלתיים - אסור ליפול לפח הזה"

אייל גבאי היה מנהל רשות החברות שהכינה ב-2005 את תוכנית ההפרטה הראשונה של תעש. לימים מונה למנכ"ל משרד ראש הממשלה - בזמן הזרמות הכסף הגדולות למימון משכורות ופנסיות בתעש וגיבוש תוכנית ההפרטה השנייה.

"אם היו אומרים לנו ב-2005 שייקח מעל לעשור להשלים את ההפרטה, היינו אומרים כבר אז שזו קטסטרופה שתעלה למדינה מיליארדים רבים ושעדיף היה להביא את החברה כבר אז לפירוק", אמר לנו היום (א') גבאי. "לצערנו הרב, משרד הביטחון (אז בראשות שר הביטחון שאול מופז - סק"ל) התנגד למהלך הפירוק, ומנכ"ל המשרד, עמוס ירון, אף יזם מהלך וקיבל חוות דעת למכירת תעש ללא מכרז לאלביט. רק מאבק משותף של כל אגפי האוצר הצליח למנוע מהלך כזה של מסירה לאלביט. אז גם התקבלה החלטת הפרטה היסטורית שהתוותה את הדרך להעתקת תעש לנגב, טיהור קרקעות בשרון ומכירת תעש במכרז - זאת על אף שהיה ברור לכולם שאלביט תהיה מועמדת מובילה. לצערנו, התהליך התעכב שנים בשל התנגדות ועד העובדים, ההסתדרות וגורמים פוליטיים שרצו לשמר את הכוח הפוליטי שלהם בתעש.

"התוצאה הייתה שמדי פעם נדרשה המדינה, בכל 9 לחודש, להזרים מאות מיליוני שקלים לשכר לעובדים, זאת תחת מכבסת המילים של "מקדמה על חשבון הזמנו ת", או "הזמנות עתידיות". באחד המקרים, בתקופת כהונתי כמנכ"ל משרד רה"מ, יזם שר הביטחון דאז, אהוד ברק, משבר קואליציוני, כמובן שסמוך ל-9 בחודש, סביב המשך הזרמת כספים ודרישתו שרק האוצר יממן אותה. ואכן האוצר מימן בכפוף להתחייבות האוצר לקדם הפרטה".

- והנה הגענו עד הלום.

"תוכנית ההפרטה, בעיני, נועדה לחלץ את המדינה מסאגה של עשרות שנות תמיכה חיצונית בתעש, הכל כמובן 'בשם הביטחון' לכאורה. היום על סף המכירה יש לרשות החברות שני מתמודדים, וזה כבר הישג משמעותי. מאפשר קביעה של מחיר בתחרות, ולא במשא ומתן כשהמדינה היא החלשה יותר".

- המכירה נעצרה/הוקפאה.

"לעצור את הליך המכירה זהו נזק בלתי הפיך למדינה. לצערי, אותם גורמים שעלולים לעצור את ההליך או לעכב אותו עד שייעצר באופן מעשי - לא יהיו אלה שיישאו בתוצאות ובנזקים שעצירה כזו תגרום לכולנו".

- האם אתה מדבר על התערבות המבקר?

"אני רוצה להיות זהיר, אבל התערבות של ביקורת חיצונית בקבלת ההחלטות בזמן אמת, בלי לקחת אחריות לתוצאות, היא ערבוב רשויות בעיני. עם זאת, אני עדיין תחת הרושם שהמבקר לא עשה כל צעד לפגיעה בהליך. בלי ספק גם הוא ער להיסטוריה של העשור האחרון בהתרחשויות בתעש והמחיר העצום שתשלם המדינה אם ייעצר ההליך".

- מנכ"ל משרד האוצר החליט "להקפיא" את המכרז בעקבות שאלות המבקר.

"לא שמעתי שהאוצר עצר את המכרז. בהכירי את המשרד ואת עמדות ראשי האגפים בו אני לא חושב שזו ההמלצה המקצועית. אם האוצר עצמו יטרפד את ההליך - זו תהיה טעות היסטורית".

- אם לא ראשי האגפים, אפשר שזו התערבות פוליטית?

"אין לי הרושם שהמוטיב הפוליטי היא המרכיב המרכזי בקבלת ההחלטות של האוצר. בעניין משרד הביטחון, אני מסיר את הכובע בפני ההתנהגות של שר הביטחון והמשרד בהפרטת תעש. אני מצר שלא היה לי שותף כמוהו בעת כהונתי כמנהל הרשות. ובכלל, אחרי ששנים היו כאן התערבויות פוליטיות בהפרטות - עדיין לא ראיתי כאלה במכרז הזה.".

- מישהו יזם פניה למבקר, התלונן וביקש התערבותו.

"המגזר הפרטי יודע לעשות שימוש מושכל וציני בהליכים הממשלתיים. לעתים מי שמפסיד או יודע שהוא הולך להפסיד, במקום לפנות את הבמה - מבקש להכשיל את התהליך בבחינת 'אחרי המבול'. לא מעניין אותו הנזקים למדינה או לחברה".

- אתה מתכוון למישהו מסוים?

"לא. זה תסריט שחוזר בכל הליכי ההפרטה שהיו כאן, בכל מצב שבו המדינה פונה לשוק הפרטי. החוכמה של מקבלי ההחלטות היא לא ליפול לפח הזה ולא לשמש כלי שרת בידי גורמים אינטרסנטיים שרוצים לטרפד את המכרז רק כי הם לא הולכים לזכות בו".

יש טענה של מתמודדים שהעסקה מכורה לאלביט. "משרד הביטחון חשב ב-2005 שצריך למכור, בעצם לתת את תעש לאלביט. בהחלט ייתכן שלאלביט הכי כדאי לרכוש את תעש - יש לה כסף ויש סינרגיה. האם צריך לגרום לה לא להתמודד, או האם צריך שהמדינה תקבל פחות כסף ממתמודד אחר? בכל הקשור להגבלים עסקיים - יש ממונה ויש ועדת ריכוזיות. הם יאמרו את דברם. כל אחד מהגורמים מוזמן להציע הצעת מחיר משלו, גבוהה יותר משל אלביט, ואז בלי ספק הוא יזכה".

- יכול לנחש מה יהיה אם המכרז יתקע?

"החשבון יוגש בריבית דריבית בדמות תוכנית הבראה, סיוע להעתקת תעש לנגב ותמיכה בתשלום משכורות לעובדים לאורך הרבה שנים. אני מקווה שלא נקלע לעוד עשור אבוד".

תעש תהפוך את אלביט לתעשייה הביטחונית הגדולה והחזקה בארץ / סטלה קורין-ליבר

אלביט מערכות היא הסדין האדום של המתמודדות במכרז תעש. בפועל, הקרב הוא בין חברות שרוצות הנחה במחיר שלפני המכירה, לבין זו שתוכל לבקש את אותה הנחה, ויותר, אחרי המכירה.

תעש "שווה" לאלביט יותר מאשר היא שווה לכל חברה מתמודדת אחרת. היא לא רק מכפילה את כוחה והופכת אותה לתעשייה הביטחונית הגדולה וגם החזקה בארץ, היא אף מגדילה לה משמעותית את הכוח ויכולת המכירה בעולם. תעש מפתחת רקטות מתקדמות שאין לאלביט, פצצות אוויריות, פגזי טנקים מדויקים רב-תכליתיים, תחמושת קלה מדויקת. תעש מעניקה לאלביט אולמות ייצור ביטחוני וכוח אדם מקצועי. תעש מעניקה לאלביט הרבה יותר מרק תעש.

לכן, כשהמועמדים האחרים מדברים על המחיר היום, מחיר הרכישה במכרז - אלביט שותקת. היכולת שלה והכדאיות שלה לשלם יותר ברורה ובהירה. אפשר שאלביט בונה על זה שתקנה את תעש במחיר מחירון פלוס, המחיר שמתמודדות אחרות מלינות עליו ובורחות מהמכרז בגללו, אבל אחרי ביצוע הקנייה היא תקבל לידה את היכולת לממש את "ההנחה", במחיר ובמכלול המוצרים שהיא תמכור למערכת הביטחון.

כך קורה שבעוד שלקבוצות המתמודדים יש את הכוח ללחוץ על המחיר היום, רגע לפני המכרז, הרי שלאלביט יהיה הכוח ללחוץ את המחיר אחר כך, כשתהיה התעשייה הביטחונית הגדולה והחזקה בארץ.

בכל מקרה, הבדיקה של המבקר ושל מנכ"ל משרד האוצר חייבת להיעשות במהירות. חייבים לסיים את הפרשה כבר השבוע כדי לא למוטט את המכרז. אחר כך, עם קביעת הזוכה המרבה במחיר, יעבור העניין לממונה על ההגבלים העסקיים ולוועדת הריכוזיות. ואז... מי יודע?