פנסיות גישור ותקציבי עתק: נחשף חלק מהסכם תקציב הביטחון

עיקרי הסיכום התקציבי בין האוצר למשרד הביטחון הוצגו היום (ב') בתדרוך משותף של בכירי המשרדים - מנכ"ל האוצר שי באב"ד, הממונה על התקציבים אמיר לוי, מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל והיועץ הכספי לרמטכ"ל תא"ל ששון חדד.

הצגת עיקרי הסיכומים באה על רקע הלחץ הציבורי לחשוף את ההסכם שנחתם בין האוצר למשרד הביטחון ב-24 בנובמבר, הסכם שלא הוצג עד היום לציבור ואף לא לחברי הכנסת. ואולם, באוצר ובמשרד הביטחון מסרבים לפי שעה לחשוף את ההסכם עצמו וכן מסמכים וסיכומי דיון הנלווים אליו, בנימוק שמדובר בניירות עבודה שחשיפתם תפגע בהליכי העבודה בממשלה. בנוסף טוענים באוצר כי אם המסמכים יופצו הם יפורשו בצורה מעוותת בתקשורת ובציבור. גם המשמעויות התקציביות של ההסכם לא הוצגו בצורה מלאה, משום שהאומדנים לגבי הגמלאות, השכר והשיקום, שהתבססו על נתוני מערכת הביטחון, נמצאים עדיין תחת בדיקתה של החשבת הכללית באוצר מיכל עבאדי בויאנג'ו ואנשיה, שמסתמכים על נתוני האוצר והממונה על השכר.

במהלך הדיון הודו בכירי האוצר כי נאלצו להתפשר במסגרת ההסכם, אך הדגישו כי הפעם יש סיכוי גבוה שההסכם ימומש משום שגם מערכת הביטחון מחויבת לו.

מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל הגדיר את הסיכום "ניצחון הענייניות על הסיסמאות וה-Finesse". לדבריו, "הגענו בסופו של דבר להסכמה שלא משקפת ניצחון של אחד הצדדים, לסיכום ששני הצדדים הרגישו שהוא בר-ביצוע. אני לא מכיר שנעשה סיכום תקציבי בהסכמה בין הביטחון לאוצר מאז שאני מחובר למערכת הזאת. ישבנו בבניין הזה מתוך החלטה של שני הצדדים שנמאס מהריבים האלה זה פוגע קודם כל במשרד הביטחון גם בתכנון של האוצר וגם במדינה".

בעוד לוי שיבח את ועדת לוקר ואמר כי הסיכום מאמץ את רוב מסקנותיה תקף הראל את מודל הפרישה שהציעה הוועדה וכינה אותו "Lose-lose-lose", הראל הסביר כי מודל לוקר המביא להעלאת גיל הפרישה מצה"ל הוא "Lose לאדם שפרש מצה"ל בגיל מאוחר ולא מצא עבודה, Lose לארגון כי זה עלה לו יותר ו-Lose למשק שקיבל אנשים בגיל מבוגר יותר שלא משתלבים ושנאלצים לחיות מהפנסיה".

באב"ד ציין כי המלצת לוקר להבטיח פנסיית גישור רק למשרתי קבע ששירתו כלוחמים (מג"ד ומקביל לו) הייתה מביאה "למצב בעייתי של אפליה בין לוחם ללוחם", כיוון שעל פי בדיקה רק 4% ממשרתי הקבע היו מקבלים פנסיית גישור.

הנגדים ייצאו לפנסיה בגיל 53, קצינים בגיל 42 עם פנסיית גישור

מודל הקבע החדש שאומץ מתבסס על המודל של ראש אכ"א האלוף חגי טופולונסקי. לוי שהסתייג מהמודל והתנגד לו במשך תקופה ארוכה, אמר היום כי הסכים לתמוך בסיכום לאחר שלמודל הוכנסו שינויים: העלאת גיל הפרישה לנגדים מ-51 ל-53 ו"אזרוח" של 32 תקני קציני קבע בכל שנה.

מודל הפרישה שסוכם בין האוצר למשרד הביטחון קובע "שער יציאה" חדש לקצינים בקבע לאחר 14 שנות שירות (גיל 35-36). בשער זה יפרשו מחצית מהקצינים בדרגת רב-סרן תמורת מענק פרישה של כמה מאות אלפי שקלים (עד חצי מיליון שקל) אך ללא פנסיית גישור. יתר הקצינים, שיישארו בצבא ימשיכו לדרגת סגן אלוף "ויצטרפו להנהלה" כהגדרת הראל. קצינים אלה יוכלו לפרוש מצה"ל החל מגיל 42 וימשיכו לקבל את פנסיית הגישור המשולמת כיום לכל הפורשים מסיום השירות עד להגיעם לגיל הפרישה הקבוע בחוק (67 לגברים, 63 לנשים).

קבוצה נוספת של קצינים שיישארו בצבא אחרי השער של גיל 35-36 ומשרתים בתפקידים בעלי אופי אזרחי (משפטנים, כלכלנים) יעברו "אזרוח" וישרתו בצה"ל כעובדי מדינה עד לגיל הפרישה הקבוע בחוק - קבוצה זו תגדל ב-32 תקנים בכל שנה במשך שבע שנים, עד שתגיע ל-224 תקנים בשנה. חברי הקבוצה השלישית מבין אנשי הקבע המובהק, הנגדים, ימשיכו לשרת בתנאי קבע עד גיל 53 ויקבלו פנסיית גישור עם פרישתם, כמקובל היום.  

בין האוצר למשרד הביטחון נותרו עדיין מחלוקות עקרוניות ובראשן דרישת האוצר לתיקון הסכם הפנסיה מ-2008 שבמרכזו תשלום מענק פרישה בגובה 12 משכורות לפורשים בעת הפרישה המוקדמת המביא לכך שהפנסיה הצוברת שיקבלו בגיל 67 תהיה גבוהה יותר מהפנסיה התקציבית שהיו מקבלים.   

תקציב הביטחון יתפח מדי שנה 

בשאלת גובה תקציב הביטחון נקבע כי תקציב הבסיס של מערכת הביטחון יעמוד ב-2016 על 56.1 מיליארד שקל, ויוגדל ב-3 מיליארד שקל אם מערכת הביטחון תבצע שורת צעדי התייעלות והגברת השקיפות. בשנים 2017-2020 יעמוד בסיס תקציב הביטחון על 59 מיליארד שקל (בכל שנה) בתוספת קבועה 370 מיליון שקל בכל שנה, שסיבתה אינה ברורה. תוספת נוספת בסך 300 מיליון שקל תשולם למערכת הביטחון החל מ-2016 בכפוף ליישום תכנית הפרישה החדשה מצה"ל. בנוסף לסכומים אלה תקבל מערכת הביטחון תוספת בגין התייקרויות, שתיקבע כשקלול של מדד המחירים לצרכן, העלאות השכר במגזר הציבורי ושערי החליפין.

ההישג העיקרי של מערכת הביטחון בפרק זה הוא הסכמת האוצר להוציא מתוך תקציב הביטחון השוטף שורה ארוכה מאד של פרויקטים "לאומיים" והחלטות ממשלה הנוגעות לתנאי השירות של החיילים - שימומנו בנפרד על-ידי האוצר, מחוץ למסגרת התקציב השוטף: מדובר בתקציבים למימון שוהם 3 התכנית להעברת בסיסי צה"ל לנגב, העברת קריית התקשוב לבאר שבע וקריית המודיעין לצומת שוקת, תכנית ההצטיידות להגנה על אסדות הגז והמים הכלכליים והוצאות התפעול שלה, הקמת גזר מזרחית בגבול ישראל ירדן, עלויות פינוי המתחם  תע"ש ברמת השרון, תוספת דמי הקיום לחיילי החובה, שיפוי בגין קיצור שירות החובה לחיילים לשנתיים וחצי וכן "הסכמים חדשים" - כשכוונה ככל הנראה להחלטות ממשלה עתידיות שיטילו על הצבא עלויות תקציביות מעבר לתפקידו השוטף.   

נושא מרכזי נוסף שהוסדר במסגרת הסיכומים הוא תקציב אגף השיקום העומד כיום על כ-5 מיליארד שקל בשנה. בנושא זה סוכם כי הדרגים המקצועיים ימליצו לשרי האוצר והביטחון לאמץ את המלצות ועדת גורן במלואן - אולם המילה האחרונה תהיה בידי הדרג הפוליטי. המלצות וועדת גורן אמורות להביא לעצירת הגידול המהיר בתקציבי השיקום, על-רקע ביקורת גוברת בציבור על-כך שאין כיום אבחנה בין נכים שנפצעו במהלך פעילות מבצעית לנכים שנפצעו בפעילות אחרת.  

בנוסף הושגו בין האוצר למשרד הביטחון הסכמות על נושאים משניים כמו תשלומי הארנונה שמשלמים בסיסי צה"ל, אופן הרישום החשבונאי של כספי הסיוע האמריקאי, ותשלום הבלו על הדלק. בנושא הארנונה הוחלט על הקמת קרן ייעודית במשרד הפנים שתוכל לחלק את כספי הארנונה באופן דיפרנציאלי. בנושא הבלו יוקם צוות משותף לבחינת דרישת משרד הביטחון לפטור מבלו על הדלק שצורך הצבא ובנושא הסיוע האמריקאי סוכם כי מלוא הסיוע (2.4 מיליארד דולר) יירשם כהוצאה מותנית בהכנסה, בעוד שכיום חלקו הקטן רשום כחלק מבסיס התקציב.