איראן שבה ומצטרפת לכלכלה הגלובלית לאחר שנים רבות שבהן עניבת חנק פיננסית וכלכלית ניתקה כמעט כליל את קשרי הסחר שלה עם רוב מדינות תבל וסתמה את מרבית אפיקי יצוא הנפט שלה. עניבת הסנקציות הודקה במאמץ להניע את משטר האייתאללות להפסיק את מאמציו לפתח נשק גרעיני, ואמש הכריז ממשל אובמה כי המטרה הושגה.
המשמעות: זרם של עשרות מיליארדי דולר צפוי להציף בקרוב את קופת האוצר האיראני, והשאלה הגדולה היא איזה נתח מהאוצר הזה ינותב למימון טרור בינלאומי, באמצעות ארגונים כחיזבאללה וחמאס, ואיזה נתח יושקע בבית. אין ספק שהשאלה הזו תוכרע במאבק בין המתונים לבין השמרנים הדתיים בטהראן.
ארה"ב ואו"ם הודיעו אתמול (שבת) על הסרת חלק גדול מהסקנציות בעקבות אישור של הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבב"א), שהאיראנים אכן מילאו את חלקם בהסכם הגרעיני עם חמש המעצמות החברות במועצת הביטחון ועם גרמניה, ומימשו את כל התחייבויותיהם לכיווץ היכולות הגרעיניות של טהראן, לרבות משלוח של 98% מהאוראניום המועשר שבידיה לרוסיה, פירוק יותר מ-12 אלף צנטריפוגות ויציקת בטון לליבת הכור בעראק שנועד לייצר פלוטוניום.
בכך נסתם הגולל על שורת מאמצים אינטנסיביים של ישראל ושל הגוש הרפובליקני בקונגרס האמריקאי למנוע את הסרת הסנקציות. בהודעה של לשכת ראש הממשלה, בנימין נתניהו, נאמר כי "איראן לא זנחה את שאיפותיה הגרעיניות", וכי "ישראל תוסיף לעקוב ולהתריע על הפעילות השלילית של איראן ותעשה את כל הנדרש כדי לשמור על ביטחונה ולהגן על אזרחיה".
שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, אמר כי "הסרת הסנקציות משמנת את גלגלי הטרור שאיראן מממנת ברחבי העולם".
בהתפתחות דרמטית שקדמה להסרת הסנקציות, הסכימה איראן לשחרר חמישה אזרחים אמריקאים - רובם ממוצא איראני, לרבות כתב של "וושינגטון פוסט", ג'ייסון רזאיאן, שריצה עונש מאסר על פגיעה כביכול בביטחון המדינה - תמורת שחרורם של שבעה איראנים שנשפטו בארה"ב לתקופות מאסר בגין עבירות על חוקים שאוסרים יצוא לאיראן. זמן קצר לפני כן, שחררה איראן 10 חיילים בצי האמריקאי, ששתי ספינות הסיור שלהם חדרו בטעות למים הטריטוריאליים שלה במפרץ הפרסי.
"איראן נקטה צעדים משמעותיים שאנשים רבים - ואני מדגיש רבים - הטילו ספק שהיא אכן תנקוט", אמר אמש שר-החוץ האמריקאי, ג'ון קרי, במטה סבב"א בווינה.
100 מיליארד דולר יופשרו
החזון האמריקאי הוא שהסרת הסנקציות תיתן דחיפה למודרניזציה של איראן וממילא לפתיחתה להשפעות מתנות מבחוץ. ניתוב הכספים שתניב הסרת הסנקציות לפרוייקטים של שידרוג תשתיות ולאיתחול הכלכלה יאפשר לנשיא איראן, חסאן רוחאני, שנחשב מתון יחסית ביחסו למערב, להדוף התקפות של גורמים דתיים שמרניים במדינה, שמוסיפים להוקיע את ההסכם עם "השטן הגדול".
בשלב המיידי, יופשרו חשבונות הבנקים הקפואים של איראן, בעיקר בסין, יפן וקוריאה הדרומית. תיאורטית מדובר בכ-100 מיליארד דולר, אולם כמחצית מהסכום הזה תנותב מיד לפרעון חובות קיימים, שנוצרו עוד לפני הטלת הטלת הסנקציות. כמות כסף אדירה כזו לא יהיה אפשר להעביר בבת-אחת לאיראן. ריצ'ארד נפיו, שהיה אחראי על תיק הסנקציות בצוות האמריקאי למו"מ עם איראן, אמר ל"וושינגטון פוסט", כי קרוב לוודאי שהאיראנים יעבירו את הכסף בהדרגה, מנה אחר מנה, ולא מן הנמנע שהם יותירו חלק גדול מהכסף בחשבונות המופשרים עד שיחליטו כיצד להשתמש בו.
"לאיראנים יתברר, שיש יותר דרישות לכסף - כ-56 מיליארד דולר - מאשר תכניות להשתמש בו", אמר נפיו. "השאלה היא, מה תהיה עוצמת הקרבות בבית לחלוקת הממון".
משרד האוצר האמריקאי מקים מעקב הדוק אחר זרימת המשאבים לחיזבאללה, אחד מעמודי התווך של התמיכה בשליט סוריה, בשאר אסד. "אני חושד שהאיראנים יגדילו את הסיוע שלהם לחיזבאללה והדבר הזה יתברר בחודשיים הקרובים", אמר ל"פוסט" הדיפלומט האמריקאי הוותיק דניס רוס. באיזו מידה יחזק הכסף המופשר את האגף המתון באיראן? מדד חשוב לבחינת סוגיה זו יהיה אלו מועמדים יורשו להשתתף בבחירות לפרלמנט בטהראן בסוף פברואר: אם מספר המועמדים המתונים והפרגמטיים יהיה גדול יותר מספר המועמדים השמרנים, זה יהיה סימן שמעמדו של רוחאני נמצא בסימן התחזקות.
מעבר לאוצר המופשר, צפויה איראן להפיק מיליארדים מחידוש מכירות הנפט שלה בשוק הבינלאומי, אם כי ההכנסות מנפט יהיו, כמובן, קטנות משמעותית ממה שהיה עולה בידה לקבל לו מחירי הנפט היו נותרים ברמה שבין 80 ל-100 דולר החבית. עתה נפל המחיר לחבית מתחת לרף 30 דולר, ואין ספק שהצטרפות איראן למעגל המוכרים תחולל הוזלה נוספת.
חברות רב-לאומיות באירופה ובאסיה כבר נערכות להבטיח לעצמן פלח מהעוגה האיראנית הענקית. דווקא חברות מארה"ב, אדריכלית ההסכם עם איראן, נאלצות לשבת בשוליים. אנשי עסקים אמריקאים מגלים עניין, אך הם מנועים מלזנק לאגם השפע מפני שחלק מהסנקציות שהטילה ארה"ב על איראן עודן בתוקף (מדובר בסנקציות שהוטלו ב-1984 כגמול על תמיכת טהראן בטרור). האמריקאים ייאלצו אפוא לעבוד באמצעות חברות בנות, ואלה לא יקבלו יחס מועדף בטהראן.
"חברות אמריקאיות ימתינו לפחות עד לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב, בנובמבר השנה", אמר ל"ניו יורק טיימס" אמיר סיירוס רזאגי, נשיא חברת יעוץ בטהראן. לדבריו, קיים סיכון גדול מדי, שנשיא רפובליקני יטיל מחדש את הסנקציות. פארחאד עלאווי, נשיא של משרד עורכי-דין בוושינגטון שמתמחה בדיני סנקציות, אמר: "סנקציות אמריקאיות היו מוטלות על איראן זמן רב לפני המחלוקת על הנשק הגרעיני, ולכן חלון ההזדמנויות של עסקים אמריקאים באיראן יוסיף להיות קטן למדי".
התוצאה: חברות מאירופה ואסיה יקצרו את רוב הפירות של הסרת הסקנציות. וכך, בסטירה לא מפתיעה לחברת "בואינג", הודיע שר התחבורה האיראני, עבאס אחונדי, שארצו תרכוש 114 מטוסי נוסעים מחברת "איירבוס". חברות התעופה האיראניות היו בין הקרבנות העיקריים של הסנקציות. נאסר עליהן לרכוש בחו"ל חלפים וציי המטוסים שלהם, רובם ככולם מתוצרת ארה"ב, לא תוחזקו כהלכה. השר האיראני אמר, כי העסקה עם איירבוס תהיה צעד ראשון במודרניזציה של חברת התעופה הלאומית, "איראן אייר".
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
