ביה"ד הארצי: עובדי שמירה יוכלו לתבוע פיצויים מההסתדרות

בית הדין הארצי לעבודה, קבע כי שומרים בחברות שמירה רשאים לתבוע את ההסתדרות בגין ייצוג בלתי הולם, זאת אם יתברר שלא אכפה את זכויותיהם מול המעסיק. עוד נקבע כי תביעות אלה יוכלו להיות מוגשות ללא הגבלת התיישנות. 

שופטי בית הדין הארצי לעבודה, הנשיא יגאל פליטמן, סגנית הנשיא השופטת ורדה וירט-ליבנה והשופטת נטע רות, דחו ערעור על החלטות בית הדין האזורי שלא לסלק על הסף תביעות שהוגשו כנגד ההסתדרות.

התביעות הוגשו לבית הדין האזורי על-ידי שומרים שעבדו בחברת שמירה, לתשלום זכויות שונות הנובעות מתקופת העסקתם ומסיומה בחברת השמירה. התובעים צרפו לתביעתם כנתבעת גם את ההסתדרות, בתביעה לביצוע "הסכם האכיפה" (ההסכם הקיבוצי הכללי בענף השמירה והאבטחה מיום 27.6.2011) ולחלופין לתשלום פיצוי בגין ייצוג לא הולם. 

בית הדין הארצי קבע כי מבלי לקבוע מסמרות באשר לעצם תביעתם של השומרים, הרי שברור מעל לכל ספק כי דרושה בחינה עובדתית של הדברים, על-מנת לקבוע אם כשלה ההסתדרות באופן המזכה את השומרים בסעדים הנתבעים על-ידם, ובכלל זאת צו עשה של הפעלת ועדת האכיפה בעניינם.

בית הדין הארצי הדגיש כי החשיבות היתרה שישנה לבחינה הדברים היא דווקא בתקופה שלאחר הקביעה כי לכאורה אין מקום להגשת תובענה ייצוגית.

בית הדין הארצי ציין כי "כאשר חל על הצדדים הסכם קיבוצי, יש לבדוק אם אכן הארגון היציג דואג לאכיפת הזכויות של העובדים על-פי אותו הסכם קיבוצי. ועל כן, בנסיבות אלה נדרשת בחינה מדוקדקת של הנעשה על-ידי ארגון העובדים לאכיפת הזכויות, על-מנת שלא להפוך את ההגנה על העובדים לאות מתה, ומכאן שאין מקום למחיקה על הסף של התביעות - סעד שניתן במשורה, ויש לבררן לגופן.

"נקודת המוצא היא שארגון עובדים אמון על הדאגה לזכויותיהם של העובדים, וזאת כחלק מחובתו האינהרנטית של ארגון עובדים בהיותו ארגון עובדים. משכך, ככל שאיננו פועל בהתאם לאמות-המידה הנדרשות, הרי שעלולה לקום לעובד זכות תביעה כנגד הארגון". 

עו"ד גל גורודיסקי ייצג את השומרים שהגישו את התביעה.