משרד הביטחון בוחן שינויים בפיקוח על יצוא מערכות סייבר

בכירים בתחום הסייבר קיימו כנס חירום בתל אביב בעקבות הפיקוח הביטחוני: "ייגרם נזק, וחברות 'ימותו מפחד'" ■ משרד הביטחון: "השד לא כזה נורא"

דובי לביא / צילום: איל יצהר
דובי לביא / צילום: איל יצהר

מערכת הביטחון ומטה הסייבר הלאומי במשרד ראש הממשלה בוחנים שינויים בנוסח הצו לפיקוח על יצוא של מערכות סייבר, בניסיון להרגיע את ראשי החברות שעוסקות בתחום. טיוטת הצו שבאמצעותו משרד הביטחון יפקח על יצוא של חלק ממערכות הסייבר שמפותחות ומיוצרות בישראל נחשפה בשבוע שעבר ב"גלובס" ועוררה הדים בחברות הסייבר הישראליות. לדברי ראש האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני במשרד הביטחון (אפ"י), דובי לביא, "קיימת ודאות די גבוהה שהנוסח הסופי של צו הפיקוח ישונה. עם זאת, לא נקפיא את המהלכים בנושא, כי הצורך בפיקוח כזה חשוב. במסגרת שינויי הנוסח נחדד הגדרות ונבהיר הבהרות". לביא לא פירט באילו סעיפים בצו המוצע יחולו שינויים.

לביא הופיע היום (ד') לפני עשרות בכירים בחברות סייבר שהתכנסו למה שהוגדר "כנס חירום" שקיימה המחלקה לביטחון המולדת, סייבר ורגולציה במשרד עורכי הדין הרצוג, פוקס נאמן בתל אביב. בכנס השתתפו גם בכירים במטה הסייבר הלאומי שהיו מעורבים ביחד עם גורמים מקצועיים במשרדי החוץ, הכלכלה והמועצה לביטחון לאומי בגיבוש טיוטת הצו, השנוי במחלוקת. לפי הצו שגובש, יצוא של מערכות סייבר בעלות יכולות לאיסוף מודיעין או יכולות התקפיות יהיה כרוך בקבלת רישיון מיוחד מאפ"י, במסגרת הליך הזהה לזה שעוברות חברות ביטחוניות המבקשות לייצא למדינות זרות מערכות נשק.

כנס החירום היה סגור לעיתונאים, על פי דרישת מערכת הביטחון. ראש אפ"י ובכירים במטה הסייבר הלאומי ביקשו להעביר לראשי החברות מסרים מרגיעים, בעקבות חששותיהם מהימים האחרונים שרגולציה מצד משרד הביטחון תוביל לקיפאון בחלק מפעילויות הענף, לעצירת השקעות בחברות ולהעתקת פעילות של חלק מהחברות למדינות אחרות שאינן מחילות רגולציה כמו זו המתוכננת בישראל.

לביא אמר בכנס כי "הפיקוח הצפוי יחול רק על דברים הכרחיים ו-99% ממערכות הקשורות לעולם ההגנה לא יידרשו לפיקוח. הפיקוח עצמו ייעשה על מערכות הקשורות לעולם האיסוף והתקיפה - מוצרים המשמשים כלי נשק לכל דבר. גם בתחום הזה נכניס לצו הפיקוח רק את הנושאים שהכרחיים לביטחון המדינה".

אחת הטענות המרכזיות שהעלו בימים האחרונים בכירים בענף, וקיבלה ביטוי גם היום בכנס בתל אביב, הוא שישראל עשויה להחיל את כללי הפיקוח הנוקשים ביותר בעולם כלפי חברות סייבר. בהתייחס לטענה זו אמר היום לביא ל"גלובס": "יש הבנה במשרדי הביטחון, החוץ ובמטה הסייבר שנדרש פיקוח על חלק מהפעילויות בתחום, בעיקר בזכות היכולות המדהימות של התעשייה הזאת שמביאה מערכות מתקדמות והן נשק לכל דבר. אנחנו מקדימים את העולם בנושא הזה? אנחנו מקדימים את העולם גם בהרבה דברים אחרים, כמו נשק הגנתי מפני טילים. נקדים את העולם גם בזה. השד לא כזה נורא, הרוב הגדול של מערכות הסייבר לא יהיה בפיקוח ולא ישפיע על חברות רבות והעולם שלהן יישאר ורוד כפי שהיה עד כה".

מנתון שחשף משרד הביטחון בכנס של חברות הסייבר עולה כי בשלוש השנים האחרונות הנפיק האגף לפיקוח על היצוא הביטחוני לא פחות מ-900 רישיונות יצוא למוצרי סייבר. לדברי לביא "יש חברות סייבר שמשגשגות בזכות הפיקוח הביטחוני ויש יתרון לכך שמשרד הביטחון מעניק לחברה רישיון יצוא שכן מדובר ב'תו איכות' לתעשייה הישראלית ואישור לכך שהרגולטור לא ימנע את היצוא". עוד אמר לביא שבכוונת משרד הביטחון להקים מנגנון ייעודי שיעסוק במתן הרישיונות לחברות הסייבר במסלול מזורז, בתוך התחשבות באופייה הדינמי של פעילות זו.

"לגנוז את הרעיון עכשיו"

ד"ר עו"ד נמרוד קוזלובסקי, שותף במחלקת הסייבר במשרד הרצוג, פוקס נאמן, מתח בכנס ביקורת חריפה על הצו. "כולנו צריכים להיות מודאגים", אמר והוסיף: "במקום להבין עד כמה התעשייה הזאת חיונית לנו אנחנו מתבלבלים וחושבים שיש להסדיר את כולה. באופן חד-משמעי, אין אינטרס ביטחוני במהלך כזה. יש להבין כיצד בעולם תופסים את זה שמשרד הביטחון הישראלי מפקח על תעשייה".

עו"ד קוזלובסקי הביא מקרה מן העבר, שבו השב"כ ניסה להכפיף לפיקוחו את הבורסה. "בא מנכ"ל הבורסה וחשף את משמעות הפיקוח: אם חברות יידעו שהן מפוקחות ע"י השב"כ הן יפחדו להתקרב לבורסה. הבעייתיות הובנה, והפיקוח על הבורסה נעשה ע"י משרד האוצר, שהוא גוף אזרחי", אמר. עוד הוסיף: "אנחנו משקיעים כל כך הרבה זמן ומאמץ לפתות חברות להגיע לישראל. יש 290 חברות רב-לאומיות שהקימו כאן את מרכז הפיתוח שלהן. אם הן יצטרכו לפגוש איש מטעם משרד הביטחון לפני שיעשו משהו הן ימותו מפחד. אני רוצה לראות איזו חברה תיתן למשרד הביטחון לעבור לה על התכנה. תגנזו את הרעיון עכשיו. אם יהיה בו צורך אמיתי נחזור לזה. אני יודע שצריך לזה אומץ, אחרי שהושקעה בגיבוש הצו עבודה של שנים. כרגע הרעיון הזה גורם נזק ואני לא רואה את תועלתו".

גם מכון היצוא קרא למשרד הביטחון לנסח מחדש את הצו בשיתוף עם התעשייה וברוח ההערות שהתקבלו ממנה עד כה. על רקע הערות אלה והסערה בתעשיית הסייבר האריך משרד הביטחון את משך התקופה למסירת תגובות לצו עד לתחילת חודש מארס. "אנו רוצים לראות סביבה תומכת לתעשייה זו באופן שימנע בריחת מוחות וחברות מישראל", אמר מנכ"ל מכון היצוא, עופר זקס, לאחר שבימים האחרונים כינס לדיון מיוחד על הנושא נציגים של כ-15 חברות סייבר מובילות.