יחס מזלזל לאיכות הסביבה

ארבע וחצי שנים לאחר הזיהום הכפול של שמורת נחל צין, בעקבות דליפת הדלק הסילוני מצינור של קצא"א (קו צינור הנפט אילת-אשקלון), מגיעה הפרשה שהחלה ב-2011 לערכאות. פרקליטות המדינה הגישה לפני מספר ימים לבית-משפט השלום באשדוד, 12 כתבי אישום נגד - קצא"א הממשלתית, המנכ"ל לשעבר, שני בכירים נוספים בחברה, וכן נגד חברות הבנייה שמעורבות לכאורה באחריות לזיהום.

נזכיר, כי בחודשים יולי וספטמבר 2011, קרו שני אירועי דליפה של דלק סילוני מצינור של קצא"א, שגרמו לזיהום כבד בסביבה. במהלך השיקום שנמשך חודשים, פונו מנחל צין 26.5 אלף טונה קרקע מזוהמת. כמה חודשים אחרי הדליפה הראשונה ביולי, שוב פגע כלי מכני כבד בצינור, וחלה דליפה שנייה מזהמת בשמורה.

כמה משפטים על חברת קצא"א. חברת קו צינור אילת אשקלון בע"מ (קצא"א) היא תשלובת חברות, שנוסדה בשנת 1968 בשיתוף-פעולה עם איראן (פרס) בתקופת שלטון השאה הפרסי. המיזם משמש כגשר יבשתי להעברת נפט גולמי מים סוף לים התיכון, ובכיוון ההפוך. הקו שנועד להעברת נפט מאילת למזח באשקלון, עוקף בכך את תעלת סואץ. מאז הקמתה, קצא"א נמצאת בבעלות ממשלות ישראל ואיראן.

בשנים האחרונות מתנהלת בוררות משפטית בינלאומית בין איראן לישראל, בנוגע לטענות איראן לחוב ישראלי בסכום של כמיליארד דולר, מאז שהקשר בין פרס-איראן לישראל נותק. קצא"א כפופה משפטית ועסקית לשר האוצר, ובראש הדירקטוריון שלה עומד הח"כ והאלוף (במיל') יוסי פלד. קצא"א מחזיקה בנתח מהבעלות בנכסים נוספים, שנרכשו במהלך השנים (בהם חלק מחברת דוראד). הנתונים הכספיים של החברה אינם מפורסמים בגלל הסכסוך בין ישראל לאיראן. דוח מבקר המדינה משנת 2013, על קצא"א, אשר פרסומו עוכב שלוש שנים, קבע כי "ממצאי הביקורת מעידים על התנהלות לא תקינה ושלא בהתאם לחוק".

בעוד מספר חודשים ייפתח דיון בבית-משפט השלום באשדוד נגד קצא"א ונגד כמה מהבכירים שלה. מנהלי קצא"א וממשלת ישראל יפעלו כנראה לאט, במטרה למשוך את המשפט ולהמשיך להסתיר את החברה ונתוניה מהאיראנים. לאנשי קצא"א, אין אינטרס למשפט מהיר ויש ביכולתם להשתמש בטיעוני חיסיון שונים, בגלל הסכסוך עם האיראנים.

גם למשרד אוצר ולמשרד הביטחון אין אינטרס בזירוז ההליך המשפטי, כמו גם ליו"ר קצא"א יוסי פלד, שאחרי ארבע שנות כהונה מבקש לסיים את כהונתו כיו"ר קצא"א, ולהתמנות ליו"ר יצרנית החשמל הפרטי, חברת דוראד.

חקירת הפרשה נוהלה במשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, וגרמה לביקורת עקב הימשכותה. במשרד לאיכות הסביבה טענו, שפרקליטות המדינה היא זו שגררה רגליים, ורק דליפת נפט נוספת בשמורת עברונה, לפני כשנה, זירזה את הגשת כתבי האישום. כך או אחרת, ברור שזריזות בטיפול בזיהום לא הייתה במקרה של שמורת נחל צין שטונפה בדלק סילוני.

בהתחשב בלוח-הזמנים השיפוטי בישראל ובהתארכות הדיונים, סביר להניח שפסק-דין יינתן בעוד כשלוש-ארבע שנים. הפרקליטות בעצם תובעת חברה ממשלתית חצי סודית, והגיוני שיעשו ניסיונות להגיע לענישה מוסכמת. אפשר להניח עוד, שבעוד כשמונה שנים מזיהום נחל צין, מעטים יזכרו את האסון האקולוגי, כך שספק אם תהיה כאן ורתיעה מענישה. הגשת כתב אישום לאחר ארבע וחצי שנים, מעידה על יחס מזלזל לאיכות הסביבה, מה שגורם לכולנו לשלם מחיר ציבורי אקולוגי.

הכותבת היא כלכלנית, מרצה במרכז ללימודים אקדמיים אור-יהודה (מל"א)