המדד שמראה שהאינפלציה בעולם מתקרבת לשיא של שנים

בזמן שהשווקים חוששים מכניסה לעולם של דפלציה מתמשכת - "אינפלציית הליבה העולמית", שאינה כוללת את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, דווקא רושמת רמות שיא, בעיקר במדינות המתעוררות

דולר / צילום: בלומברג
דולר / צילום: בלומברג

כולם יודעים שהעולם נאבק באינפלציה נמוכה באופן קיצוני, ושהבנקים המרכזיים בארה"ב, בבריטניה, בגוש האירו וביפן הוציאו טריליוני דולרים על הקלה כמותית, בניסיון להדוף את איום הדפלציה. הירידה האחרונה במחירי הנפט לרמה של פחות מ-30 דולר לחבית, הציתה מחדש את הפחד הזה. אבל אפילו אם ננכה נתון זה, הרי שבנקים מרכזיים במרבית חלקי העולם (יוצא הדופן הבולט ביניהם הוא הפדרל ריזרב בארה"ב) כל-כך מודאגים מהיעדרם של לחצים אינפלציוניים מקומיים, עד שהמדיניות המוניטרית העתידית שלהם הולכת ומתרופפת, כך על-פי התחזיות.

אך האינפלציה - לפחות על-פי מדד מפתח אחד - אינה נמוכה כלל וכלל, אלא גבוהה למדי. אינפלציית הליבה העולמית, שאינה כוללת את מחירי האנרגיה והמזון התנודתיים, ומשמשת עקב כך אומדן טוב יותר ללחצי האינפלציה המקומיים מאשר מדד המחירים לצרכן, מתקרבת כעת לשיאים היסטוריים.

מדד אינפלציה זה, שהגיע ל-2.4% בדצמבר, היה ברמה גבוהה יותר רק פעם אחת מאז שנת 2000 - ביולי-ספטמבר 2008, אז רשם שיא של 2.5%, על-פי חישובי ג'יי.פי מורגן, וכפי שמראה הגרף.

בשבוע שעבר דיווחה לשכת הסטטיסטיקה של משרד העבודה האמריקאי כי מדד הליבה של המחירים לצרכן בארה"ב העפיל ל-2.1% בדצמבר - הרמה הגבוהה ביותר מאז יולי 2012.

זאת, למרות שמיוני 2014 נרשם זינוק בשיעור 24.4% במדד הדולר, שמודד את חוזקו של השטר הירקרק לעומת סל מטבעות - עלייה שלכאורה הייתה אמורה להפחית את מחיר היבוא האמריקאי ולצמצם את הלחץ האינפלציוני.

אם לא די בכך, הרי שאינפלציית הליבה עלתה, למרות שהיחלשות מחירי הנפט הנמיכה את מחיריהם של חלק מהרכיבים בסל הליבה של מדד המחירים לצרכן, כגון כרטיסי טיסה שנפלו ב-1.1% בדצמבר, כך לדברי הארם בנדהולץ, הכלכלן הראשי לענייני ארה"ב ביוניקרדיט.

אינפלציה שמסרבת בעקשנות להיעלם

למרות נתוני האינפלציה הגבוהים בארה"ב, דייוויד הנסלי, כלכלן בג'יי.פי מורגן, טוען כי לחצי אינפלציית הליבה בכלכלות המפותחות הם "נמוכים עד מתונים".

במקום זאת, נובעות רמות אינפלציית הליבה העולמית הגבוהות באופן יוצא דופן מהמגמות בשווקים המתעוררים. במדינות כגון ברזיל, רוסיה, טורקיה ובמידה מסוימת דרום אפריקה, "לחצי המטבע הקיצוניים דוחפים את האינפלציה כלפי מעלה", מכיוון שהיחלשות המטבעות מעלה את מחירי היבוא.

חשוב לציין כי למרות שטענה זו נכונה, אין היא מסבירה את נתון אינפלציית הליבה העולמית הגבוה באופן יוצא דופן. שוקי המט"ח הם משחק סכום אפס, כך שהיחלשות מטבעותיהן של מדינות מסוימות (ולפיכך מגמה שמובילה לאינפלציה גבוהה יותר) חייבת להתאזן על-ידי התחזקות מטבעותיהן של מדינות אחרות (שמצמצמת את הסיכוי לאינפלציה נמוכה יותר).

הנסלי מציין גם את השפעת העלאות המס "שקשורות במצוקה הכלכלית, ושהשפעתן על האינפלציה היא זמנית בלבד". הוא טוען כי בניכוי מדינות אלה, רמות אינפלציית הליבה בשאר המדינות המתעוררות הן "ממוצעות".

אך לממצא זה יש השלכות מעניינות עוד יותר. "שיעורי הצמיחה במדינות השווקים המתעוררים הולכים ונחלשים מדי שנה. הם יוצרים עודף (של כושר ייצור ומלאים), ואמורים היו להביא למגמת ירידה ברמות אינפלציית הליבה, אבל זה לא קורה", אומר הנסלי, וטוען כי "עקשנות" זו בתחום האינפלציה מהווה בעיה מרכזית שעמה חייבות ממשלות השווקים המתעוררים להתמודד.

לדברי ג'יי.פי מורגן, תופעה זו של אינפלציה שמסרבת בעקשנות להיעלם קיימת במיוחד ברחבי אמריקה הלטינית, למעט מקסיקו, וכן באסיה, להוציא הודו ואינדונזיה. עם זאת, במזרח אירופה, במזרח התיכון ובאפריקה קיימים רק כיסים של אינפלציה כזאת.

הנסלי מציין את הדוגמה של ברזיל, שבה אפילו תקופות של צניחה בערך המטבע אינן דוחפות כלפי מעלה את מחירי היבוא, והמדינה סובלת מ"אינפלציית שכר גבוהה מאוד, ומבעיית אינפלציה מושרשת שמשתקפת במידה מסוימת ברחבי אמריקה הלטינית".

כך למשל, בשנים 2009-2011, כשהריאל הברזילאי התחזק ב-30% לעומת הדולר, ודחף כלפי מטה את מחירי המוצרים המיובאים, נותרה האינפלציה ברמה של 5%-6%.

צפי ל"עלייה חדה" במדד המחירים

בג'יי.פי מורגן צופים שאינפלציית הליבה העולמית תרשום ירידה שולית בחודשים הבאים, ותגיע ל-2.3% עד סוף השנה, אך עדיין תהיה זו רמה "שמתקרבת לטווח הגבוה של רמות האינפלציה שנרשמו ב-15 השנים האחרונות".

עם זאת, צופים בבנק האמריקאי "עלייה חדה" במדד המחירים לצרכן במחצית השנייה של 2016, "על בסיס החישוב המתמטי הפשוט, שכל עוד לא יצנחו מחירי הנפט ב-40% נוספים, לחץ זה אמור להתפוגג במהירות כלפי מטה", וזאן מכיוון שהשפעת הירידות הקודמות במחירי האנרגיה תיעלם ממשוואת האינפלציה.

ג'יי.פי מורגן צופה שהאינפלציה העולמית תגיע לתחתית של 1.5% ביוני, אך תעלה ל-2.6% בדצמבר (ראו גרף).

גם אנליסטים ב-RBC קפיטל צופים עלייה במדד המחירים לצרכן, מכיוון שלחצי המחיר בארה"ב חזקים דיים כדי להצדיק 4 העלאות ריבית בשנה הנוכחית, לעומת שתי העלאות שכבר תומחרו על-ידי השוק.

במבט רחב יותר, "מרבית יבואניות הסחורות עלולות לחוות עלייה משמעותית יותר במדד המחירים של 100-200 נקודות בסיס", לדברי דניאל טננגאוזר, מנהל אסטרטגיית שווקים מתעוררים ומט"ח עולמי ב-RBC.

בדומה לג'יי.פי מורגן, גם RBC צופה אינפלציה משמעותית בשווקים המתעוררים.

על בסיס ניתוח מגמות האינפלציה מהעבר, צופים ב-RBC כי ב-12 החודשים הבאים תגדל האינפלציה מ-1.7% ל-2.8% בסין, מ-5.6% ל-7.3% בהודו, מ-2.1% ל-3.7% במקסיקו ומ-0.9% ל-2.9% בהונגריה.

מדינות שסובלות כעת מדפלציה של 0.7%-0.9%, כגון ישראל, פולין ותאילנד, ירשמו אינפלציה של 1.7%, 2.2% ו-2.3% בהתאמה עד דצמבר, להערכת הבנק. RBC צופה ירידה באינפלציה במספר קטן של שווקים מתעוררים גדולים, כגון ברזיל ורוסיה, שבהן שוררת כעת אינפלציה דו-ספרתית, וכן בטורקיה, שבה עומדת האינפלציה על 8.8%.

בסך-הכול, צופה טננגאוזר רמות אינפלציה גבוהות יותר באופן כללי, עם חששות מיוחדים לגבי הודו, שבה עלול להערכתו הבנק המרכזי להימנע מתגובה לעלייה באינפלציה, וכן לגבי טורקיה, שייתכן כי כבר החמיצה את ההזדמנות שיצרה עבורה צניחת מחירי הנפט, להוריד את האינפלציה לרמה שמתקרבת ליעד של 5% שקבע הבנק המרכזי.

האינפלציה העולמית
 האינפלציה העולמית