בלי כנפיים: תע"א מפסידה - והבכירים ממשיכים להתברבר

1. בזמן שהם מתברברים בזירה המדממת - משה כחלון בראש המערכת הפוליטית נגד אורי יוגב (הזדמנות לסגור חשבונות); יוגב (שנאחז בתפקיד) נגד רפי מאור (היו"ר שענייניו דווחו לבורסה תחת הכותרת ממצאים ניהוליים חמורים); הג'ובניקים נגד נבחרת הדירקטורים; בנימין נתניהו נגד העולם שרודף אותו, משה יעלון שמצטרף להמולה (שרק לא יגידו שהוא מתעסק בכסף) ומאחורי הכל חיים כ"ץ (שאך לפני חצי שנה סיים, רק כי מונה לשר, כ-15 שנים של ח"כ בכיר וראש ועדה וגם יו"ר מועצת העובדים בתע"א), שמושך בכוח בכל החוטים; כ"ץ נגד כל מי שהעז (יוגב) להפריע לו, לחברו הוותיק רפי מאור ולהמוני נאמניו, שיעלו עבורו לכל אוטובוס, לכל קלפי, בכל פריימריז - הולך ומתערער מצבה הקשה ממילא של התעשיה האווירית.

בזמן שכולם, אינטרסנטים, פוליטיקאים, בעלי עניין, נוקמים, "אוביקטיביים" ומתייפיפים מכסים על סיפור האגו הזה כאילו היה מדובר באידיאולוגיה, בעקרונות, בדמוקרטיה - עלולה התעשייה האווירית לחזור לימים האפלים ההם של "תוכניות ההבראה" רותם 1 (1987-1988, אחרי חיסול פרויקט הלביא) ורותם 2 (בעקבות משבר מתמשך שפרץ ב-1995-1996) - "תוכניות הבראה" שלהן הזרים הציבור מיליארדים.

האם עומדת התע"א בפני "רותם 3"? האם עוד תעשייה ביטחונית ממשלתית מפוארת הולכת מדחי אל דחי? האם כדי ליישר את גבה הכפוף של התע"א תזרים הממשלה הון עתק ציבורי? ואם זה יקרה - אז נשאל: למה לתע"א כן ולתעשיות פריפריה מתקשות, לא?

2. האם ירשה לעצמו שר האוצר כחלון לעזור דווקא לאינטרסים האישיים והפוליטיים של ידידו שר הרווחה חיים כ"ץ ולממן את חילוץ התע"א על חשבון הקופה הציבורית (כפי שדורשים החברה ומקורביה)? האם זה יקרה באופן שמוביל יוגב - וזה פועל נגדו - מימון ה"הבראה" ופיטורי העובדים באמצעות הנפקת מניות, 20%, בבורסה (כפי שאושר בחוק ההסדרים 2013)?

שני שרי הגז, נזכיר, הם חברים קרובים של קובי מימון, שבשם חברותם האיתנה הוציאו עצמם אל מחוץ להחלטות קריטיות על מתווה הגז. חיים כ"ץ מופיע במקום השמיני ברשימת הפוליטיקאים העשירים ל-2015, על פי מגזין "פורבס".

בשיחות הגישוש המתקיימות אכן עולה האפשרות להנפקת מניות - אלא שמנהלי החברה בכסות ועד העובדים, והשליחים הטובים שלך החברה בממשלה ובכנסת, דורשים שתמורות ההנפקה יישארו בקופת החברה ולא יקחו שום חלק במימון תוכנית ההבראה (ציניקנים ותיקים, ויש לא מעט כאלה בתע"א אומרים: 'נו, הרי צריך לבנות עוד הר של זהב, כדי לאכול אותו עד ההבראה שתבוא אחרי הנוכחית, בעוד כמה שנים).

3. שאלה גדולה היא האם תוכנית ההבראה המדוברת בימים אלה - הוצאה של 1,000 עובדים (המינימום ההכרחי) עם הבטחת סוג של פנסיית גישור (כמו בתוכנית להפרטת התע"ש, קודם ברפא"ל, ובתוכנית רותם 2), קיצוץ שכר מינורי בהנהלה ובקרב העובדים, "ביטול כפילויות" (שוב אותה סיסמא חבוטה) - מספיקה.

ומה עם חיסול הבזבוזים? מה עם ההפקרות בכספי בעל הבית - הציבור? מי ישגיח עליהם?

56 מיליון שקל בשנה, למשל, משולמים ל"יועצים", שבמקום אחר היו קוראים להם בקלות "מאכערים", כך מצא מבקר המדינה. ומה עם השכר המופלג של מנכ"ל התעשיה האווירית יוסי וייס שנרשם כשיאן השכר בתעשיות הביטחוניות לשנת 2014? השכר שלו משליך על עלות השכר של כל החבורה מתחתיו, כולל העובדה ששיאנית השכר בין דוברי החברות הממשלתיות היא דוברת התעשייה האווירית שעלות שכרה 48 אלף שקל בחודש. גם שכר העובדים הוא מעל ומעבר למצבה של החברה ולתוצאות העסקיות שלה.

עוד שאלה, קריטית מאוד לעתיד, היא האם לא הגיע הזמן ששר האוצר ושר הביטחון, שהם אחראים מטעם הציבור לנכסיו, יאזרו אומץ ויכפו על התע"א, למרות כוחו ומוראו הפוליטי של חיים כ"ץ, וחרף הכוח הפוליטי של העובדים המאורגנים, שמקבלים תמיכה מההסתדרות הכללית, לבצע גם הבראה אמיתית: סדר חדש במבנה ההיסטורי המסורתי המגושם, הנפוח והמנוון, שכל מטרת קיומו היא להגדיל את מספר העובדים כדי להגדיל את הכוח.

האם לא הגיע הזמן לאטום את העורקים המדממים (שתי החטיבות האזרחיות, בדק וכלי טיס אזרחיים), שצברו לאורך שנים הפסדים של מיליארדי דולרים, ונרשמת בהן ירידה מתמשכת בצבר הזמנות (ראו תיבה). כל שנה מספרת התע"א על התאוששות בפעילות האזרחית. וכל שנה היא מתבדה.

4. עד לרבעון האחרון של 2015 עוד הצליחה התע"א, מהחברות הממשלתיות הגדולות ביותר, עם יותר מ-15 אלף עובדים, להציג איזשהו רווח נקי. יש יאמרו שמדובר ברווח קוסמטי-יצירתי עלוב ומאולץ, ויש שיאמרו לתע"א, כמו לחברות ממשלתיות אחרות, יש אינטרס שלא להראות רווחים, שמא הקופה הציבורית (רשות החברות והאוצר) תדרוש את חלקה בדיבידנדים וכך "יבזוז" הציבור את החברה. כלומר, במקום שהכיס של הציבור, שהחברות הללו בבעלותו, ירוויח באמצעות דיבידנדים, בוחרים המנהלים בשיתוף ועדי העובדים להוציא כמה שיותר כסף על שכר, תנאים ובזבוזים שונים ומשונים - העיקר לא להציג רווח ולא לתת שום תמורה לקופת הציבור.

2012 הסתיימה עם רווח נקי של 74 מיליון דולר, 2.2% מהמחזור. 2013 עם 75 מיליון דולר שהם 2.1% מהמחזור. 2014 - 27 מיליון דולר רווח, שהם 0.7% ממחזור של 3.8 מיליארד דולר. שלושת הרבעונים של 2015 כבר מראים הפסד של 9 מיליון דולר, שהם מינוס 0.3%, 35 מיליון שקל מתוך הכנסות של 10.5 מיליארד שקלים.

משנת 2012 עד היום ירד הרווח הגולמי של החברה מ-15% ל-12%. תזרים מזומנים שלילי בשנה וחצי האחרונים תרם לירידה בעודף הפיננסי (מזומנים פחות התחייבויות פיננסיות) של כ-650 מיליון דולר. מעודף פיננסי של קרוב למיליארד דולר ב-2013, חלה ירידה ל-520 מיליון דולר ב-2014, ובשנה האחרונה, 2015, זה כבר 343, כשקשיי הרבעון האחרון עדיין לא מדווחים. עם זאת, כבר ידוע שהתע"א חתמה על פשרה לפיה תאלץ לפצות את חברת בואינג, שהתע"א משמשת קבלן משנה שלה, ב-27 מיליון דולר. בואינג דרשה במקור 52 מיליון דולר בטענה שהמחיר שהתע"א גבתה ממנה היה גבוה משמעותית ממחיר השוק. וזו רק תוספת למצב הבעייתי.

הכנסות החברה גם הן בצניחה. אם ב-2014 עמדו ההכנסות הכוללות על 3.8 מיליארד דולר, הרי בשנה שעברה, נכון לשלושה רבעונים מדווחים, היו ההכנסות 2.66 מיליארד. בקצב ההכנסות הנוכחי צפויה להרשם ירידה של 7% בהכנסות של כלל 2015 מול שנה קודמת.

נתוני הרווח התפעולי, EBITDA, מציגים נפילה מתמשכת. משיא של 7% ב-2014 עד ירידה ל-4%-5% בשנה שעברה ו-2% ברבעון השלישי. וזה כאשר ממוצע התעשייה הביטחונית בכלל עומד על 12%.

5. הבנקים? הם משגיחים. אף שזו חברה ממשלתית, ולמרות הנחת היסוד הבנקאית, שמאחורי כל חברה ממשלתית גדולה ועמוסת חוב עומדת ממשלה מבוהלת (הנחות שהתקלקלו קצת אחרי שהמדינה עמדה על דעתה לא לממן את חבות אגרקסקו בגלל התנהלות ניהולית קלוקלת), ואף שמדובר בחברה שיש לה אגרות חוב סחירות לטווח ארוך ויש לה מזומנים, דרשו הבנקים כבר לפני חודשים לבצע תיקונים בהתניות הפיננסיות (COVENANTS). החברה עמדה בדרישות, והבנקים כרגע לא בלחץ.

6. הבעיה הכי גדולה, והכי מסוכנת לעתיד החברה, נוגעת לצבר ההזמנות. במשך שנים, ועד עכשיו, נוהגת החברה "לדווח" על עסקאות כבדות ויקרות מול "לקוח זר". הבעיה היא שבכל כמה חודשים מתפרסמת הודעה על אותה עסקה, פעם בנוסח זה ופעם בנוסח אחר. זה עניין של מסורת ארוכה, שנועדה גם "לפמפם" את מצב החברה ולהאדיר תקשורתית את מצבה בעיקר כשמתקיימים אירועים בינלאומיים בתעשיות הביטחון, אבל גם כדי להרגיע את מאבקי הכוח בצמרת.

וכמו כולם, גם החברה הזו נוהגת לבצע ספינים. למשל, כאשר הדוחות צפויים להיות גרועים במיוחד, מתפרסמת הודעה על הזמנה גדולה שמתקרבת או ציוד צבאי יוצא דופן ו"צפי" להזמנות במיליארדים. למשל, קרוב לפרסום הדוחות הכספיים לרבעון שלישי, ב-30.11.15, שהחברה כינתה בהודעתה "רבעון מאתגר", התפרסמה ידיעה על "הזמנות במיליארדי דולרים לטיל שאמור להגן על אסדות הגז. ערכת הנשק החדשה של התעשייה האווירית, ברק 8, בדרך להכרזה על מבצעיות בחיל הים. המערכת מיועדת להגנה מפני טילי שיוט, מטוסי קרב, טילי חוף ים, טילי אויר ים ועוד" ("גלובס" 30.11.15.)

שנת 2015 מתאפיינת בעצירה קריטית של צבר הזמנות, ובהיעדר הבסיס שעליו בנוי עתיד החברה: אותן "מגה עסקאות", הזמנות כבדות לביצוע לאורך שנים, שמספקות עבודה ורווח לתחומים שונים ולחטיבות שונות בחברה. מאז שנת 2013 מצוי צבר ההזמנות בירידה שנתית של 8%. את 2013 סיימה התע"א עם צבר הזמנות של 10 מיליארד דולר. בשנת 2014 זה כבר היה 9 מיליארד, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2015 עמד צבר ההזמנות על כ-8.5 מיליארד. לא ידוע על הזמנה משמעותית שהגיעה ברבעון הרביעי.

בשיחות עם אנשי החברה עולה הנימוק שלפיו הירידה בצבר הזמנות נובעת "מסיבות פוליטיות". כלומר יש ניסיון להרחיק את הבעיה מהחברה ולשייך אותה לממשלה, למצבה המדיני של ישראל בעולם, או לתנועת החרם.

עם זאת, אחרי הכל, מדובר במוצרים צבאיים, ומרבית הלקוחות מבצעי ההזמנות הן ממשלות, שרובן דורשות ושומרות על חיסיון שמן. גם הצנזורה מגינה על כך. לכן קשה להניח שמדובר בעצירת הזמנות בגלל סיבות פוליטיות. נכון יותר להניח שמדובר בבעיות ניהוליות כבדות ורחבות שמהן סובלת החברה כבר שנים. מה עוד שבשתי החברות הביטחוניות המקבילות, אלביט ואפילו התע"ש (המצויה בהליכי הפרטה), נרשמות עליות בצבר ההזמנות. ברפאל, תעשייה ביטחונית ממשלתית גדולה אחרת, נרשמה בשנה שעברה ירידה בצבר ההזמנות אבל היא נובעת מסיבה מיוחדת שלא מתאפשר פרסומה.

7. הכנסות החברה לעובד בתע"א נמוכות ביחס לתעשיות מקבילות בישראל, אלביט ורפאל, וביחס לתעשיות דומות בעולם. בעוד השכר הממוצע לעובד בתע"א עומד על כ-29 אלף שקל לחודש, פי 3 מהשכר הממוצע במשק ולמעלה מפי 4 מהשכר החציוני, הרי ההכנסות לעובד, ממוצע בשנים 2012-2014, נמוכות בכ-40% מהממוצע העולמי. ונמוכות גם ביחס להכנסות העובדים בחברות הביטחוניות האחרות בישראל, בעיקר מול רפאל, כאמור ביטחונית ממשלתית מקבילה.

8. דוח מבקר המדינה על התעשייה האווירית פורסם באוקטובר 2015, אחרי חודשים שבהם התע"א נלחמה נגד פרסום הדוח וחלקים גדולים ממנו, בטענה המוכרת של סכנה לביטחון המדינה. הדוח בדק התקשרויות של החברה עם יועצים חיצוניים עלומי שם ותואר ונחשפה בו הקלות הבלתי נתפסת של ההוצאות הכספיות. שכר כפול, בונוסים ודמי הצלחה כיד המלך. בין היתר הוזכרו בו בונוס ליועץ בסך חצי מיליון שקלים ללא תיעוד נסיבות ושיקולים, "דמי הצלחה" של 4.6 מיליון שקל לחברת ייעוץ, ללא אישור וללא בקרה, "דמי הצלחה" של 750 אלף דולר ליועץ חצי שנה אחרי שנכנס, ועוד ועוד.

תגובת הנהלת התע"א הבליטה עוד יותר את הריחוק והיוהרה של חברה ממשלתית שמחזיקה את הפוליטיקאים בגרון: "הליקויים שנמצאו הינם מעטים בהתייחס למכלול פעילותה של החברה, ובחלקם כשלים טכניים נקודתיים שאינם מלמדים על אופן התנהלות החברה".

17.12.2014: "חשד לאי סדרים חמורים בתעשיה האווירית. מנהל רשות החברות הורה לפתוח בבדיקה חיצונית" (גלובס). 12.12.2015: דוח מבקר המדינה בנושא מימון הפריימריז בעניינו של השר חיים כ"ץ: "שימוש במשאבי התעשייה האווירית לצורך הבחירות המקדימות". "ביום הבחירות המקדימות בליכוד ביקרו עובדי משרד מבקר המדינה בקלפיות השונות... שתיים מתוך 10 הקלפיות האזוריות מוקמו בסמוך למשרדי התע"א ולמפעליה... נצפו מצביעים שהם עובדי התע"א... הועלה כי הגעתם לקלפיות ממקום עבודתם היתה מתוזמנת, וכי הסעתם לקלפיות והחזרתם בכלי רכב הוסדרו מראש".

לא מיותר לומר כי תסמונת האוטובוסים ורשימות התמיכה והחיסול שבידי העובדים שבאים לקלפיות הם עניין רב שנתי. חיים כ"ץ כבר נחקר בעבר בעניינים אלה, ומי שחילץ אותו היה לא אחר מהיועץ המשפטי לממשלה דאז מני מזוז שב-11.8.2007 גנז את תיק החקירה וההמלצה להעמיד לדין בטענה של חוסר עניין לציבור.

9. 12.1.2016, 9.03 בבוקר. מנהל רשות החברות אורי יוגב בדיווח מיידי לבורסה. הנושא: "התנהלות יו"ר דירקטוריון התעשיה האווירית לישראל בע"מ". היו"ר הוא רפי מאור, חבר ותיק וקרוב של חיים כ"ץ, שר הרווחה. 159 סעיפים בדיווח. בסעיף 3 נכתב: "בשנים האחרונות מתרחשים תהליכים שונים שמביאים להרעה בפעילותה של החברה, והחברה מציגה ביצועים חלשים מאוד יחסית לתעשיות ביטחוניות בעולם ובישראל בפרט". סעיף 4 מדבר על "כשלים בתפקודך כיו"ר הדירקטוריון". בסעיף 5 נכתב: "נפלו ליקויים מהותיים בדרך שבה מילאת את תפקידך כדירקטור מטעם המדינה בחברה ממשלתית". ובסעיף האחרון: "לאור האמור לעיל סבורה הרשות שנפלו פגמים מהותיים באופן תפקוד יו"ר דירקטוריון החברה".

יוגב מבקש להדיח את מאור לאור כישלון בתפקודו. מאור מתנגד, ואיתו נלחם גם חיים כ"ץ. האם יש קשר בין הניהול של היו"ר מאור, שמונה בנובמבר 2013, למצבה המתקשה של החברה?

10. מה עושים השרים הממונים על החברה הממשלתית, מטעם הציבור ושל הציבור, הצמד יעלון את כחלון? כאמור, מברברים. מתעסקים בשטויות. התעשיה האווירית - שתחכה.

התעשייה האווירית: מטילים ומל"טים ועד ספינות קרב

חטיבת בדק מטוסים וחטיבת כלי הטיס האזרחיים של התעשייה האווירית הן שמובילות את עיקר ההפסדים הכספיים של החברה בשנים האחרונות. בדק מטוסים עוסקת בשיפוץ, בהסבה ובתחזוקה של מטוסים אזרחיים, כמו מטוסי נוסעים שעוברים התאמה למטוסי תדלוק אווירי או להובלת מטען.

פעילות הפסדית נוספת של התע"א היא זו של חטיבת כלי הטיס האזרחיים, שעיקר פעילותה הוא ייצור של מטוסי מנהלים בשותפות עם חברת גלפסטרים האמריקאית. תע"א רוכשת את מנועי המטוסים, את חומרי הגלם ואת המערכות הרלוונטיות, מייצרת בקמפוס שלה הסמוך לנמל התעופה בן גוריון את מטוסי המנהלים, וגלפסטרים משווקת אותם בעולם, בעיקר בארה"ב. שני מטוסי המנהלים המרכזיים שמיוצרים ומשווקים בשיתוף פעולה בין שתי החברות הם מטוסי G-280 ומטוסי G-150.

בשנת 2011 עמד לחטיבת בדק מטוסים צבר הזמנות של 1.4 מיליארד דולר ובתום הרבעון השלישי של 2015 הוא הסתכם ב 718 מיליון דולר בלבד. בתקופה של שבע שנים רשמה החטיבה הפסד תפעולי של 140 מיליון דולר ובתום הרבעון השלישי של השנה שעברה היא הפסידה 43 מיליון דולר. חטיבת כלי הטיס האזרחיים הפסידה כ-230 מיליון דולר בשבע השנים האחרונות ובשלושת הרבעונים של 2015 הפסידה 30 מיליון דולר.

הטלטלות, ובהמשך ההפסדים, בפעילות חטיבת כלי הטיס האזרחיים החלו במשבר הכלכלי של שנת 2008. ב-2009 השלכות המשבר כבר ניכרו בביקוש למטוסי מנהלים, כי בעלי הון ברחבי העולם קימצו בהוצאות, רבים אחרים מכרו את מטוסי המנהלים שלהם, השוק התמלא ב"מטוסי מנהלים מיד שנייה" והתע"א עדיין לא מצליחה להתאושש מהמשבר העמוק בענף.

בשתי החטיבות ההפסדיות הללו מועסקים על פי הערכות כ-3,500 עובדים. במסגרת תוכנית ההבראה שאליה שואפת כעת הנהלת התע"א, היא מעוניינת בהוצאתם לפרישה מוקדמת של כ-1,000 עובדים, רבים מהם מאחת משתי החטיבות ההפסדיות.

בחטיבת כלי הטיס הצבאיים של החברה מיוצרים כלי הטיס הבלתי מאוישים שלה ובמרכזם המל"ט הרון TP, שנרכש בשנים האחרונות בידי צה"ל ומשמש את חיל האוויר למגוון רחב של משימות, ונמכר גם לשורה של מדינות ברחבי העולם. החטיבה עוסקת גם בייצור חלקים למטוסי קרב: לפני כשנה חנכה החברה קו ייצור חדשני שבו מיוצרות כנפיים למטוס הקרב החמקני F-35 של חברת לוקהיד מרטין האמריקאית. חטיבת הכלים הצבאיים עוסקת בייצור של כנפיים וחלקי גוף גם למטוסי ה F-16 של לוקהיד מרטין ולמטוסי ה F-15 של חברת בואינג. באותה חטיבה נעשית גם פעילות להשבחה של מטוסי קרב, פעילות ענפה בתחום זה נעשתה בשנים האחרונות, כשמטוסי כפיר, שיוצרו בעבר בתע"א לשימוש חיל האוויר הישראלי, חודשו והותאמו לשימוש של חילות אוויר אחרים בעולם, כמו קולומביה.

חטיבת החלל והטילים של החברה פועלת ביהוד ועוסקת בפיתוח ובייצור של לווייני ריגול ולווייני תקשורת. באותה חטיבה מפותחים גם טילים ומערכות נלוות, כמו מערכות של "חימוש משוטט"- מעין טיל שחג משך זמן רב מעל אזור המטרה שהוגדר לו ורק ברגע שמזדמנת האפשרות לפגוע במטרה במדויק, הוא מתפוצץ עליה ומשמיד אותה.

בבאר יעקב יש לתע"א פעילות נוספת הקשורה למערכות טילים, ושם היא מייצרת בין השאר את הטיל נגד טילים "חץ". כיום החברה נמצאת בשלבי פיתוח מתקדמים של הטיל חץ 3, שבאחרונה עבר בהצלחה ניסוי יירוט של מטרה בחלל. מדובר בטיל שמיועד להשמדה של טילים הנושאים ראשי קרב בלתי קונבנציונליים כשהם עוד בחלל. חלק ניכר מפעילות הטילים של תע"א, מסווג.

באלתא מערכות, חברה בת של תע"א שפועלת באשדוד, מפותחים מכ"מים מתקדמים והחברה נהנית מיוקרה עולמית בתחום זה: המכ"מים שאלתא מפתחת ומייצרת משמשים את מערכות ההגנה חץ, כיפת ברזל ושרביט קסמים. לפני כחצי שנה חשפה אלתא מערכות מכ"ם חדש ורב- עצמה, אולטרה 22 שמסוגל לזהות מטרות קטנות, כמו מל"טים- ממרחק רב ולגלות טילי אויב עוד כשהם בחלל.

מפעל רמתא, בבאר שבע, גם הוא של תע"א, עוסק בייצור כלי שיט כמו דבורה עבור חיל הים הישראלי ועבור חילות ים של מדינות אחרות. לפני כשנתיים דיווחה רמתא כי פיתחה ספינת קרב חדשה, סופר דבורה מולטי רול, בהתאם לדרישות המבצעיות שהעמיד חיל הים הישראלי.

לצד פעילויות אלה תע"א קידמה בשנים האחרונות ובהצלחה, את המיזם לפיתוח רכב גרירה חדיש למטוסי נוסעים בשדות תעופה, המכונה טקסי-בוט. הרכב החדיש משמש לגרירת מטוסי נוסעים מנקודת האיסוף בשדות תעופה גדולים ועד למסלול ההמראה באופן שחוסך את תצרוכת הדלק הסילוני של מטוסים אלה עד הגיעם אל מסלול ההמראה, ומפחית משמעותית מפגעי רעש שמקורם בנמלי תעופה גדולים.

 הרווח הנקי בשנת 2015

 רווחי התעא נמצאים משמעותית מתחת לממוצע

 בשנת 2015 עלולה להיות ירידה בהכנסות וקיימת ירידה מתמשכת בצבר ההזמנות

 רווח - הפסד תפעולי חטיבת כלי טייס אזרחיים