ראיון מיוחד עם כלכלן ה-OECD שחיבר את הדוח על ישראל

קלוד ג'ורנו מסביר בראיון מיוחד ל"גלובס" אילו אתגרים עומדים בפני המשק הישראלי: "אתם יכולים להשתפר בתחום הרגולציה ולהגדיל את החשיפה לכלכלה העולמית. כל מי שמבקר פה יכול להתרשם מהנוכחות הדלילה של שחקנים זרים - וזה אחד הגורמים לבעיית יוקר המחיה"

גורנו. כלכלת הסטארט אפ לא תורמת למגזרים אחרים / צילום: אוריה תדמור
גורנו. כלכלת הסטארט אפ לא תורמת למגזרים אחרים / צילום: אוריה תדמור

ישראל יקרה מיפן - המסר של סדרת הכתבות בחדשות ערוץ 2 ששודרה בשבוע שעבר לא הפתיע את קלוד ג'ורנו, כלכלן ארגון המדינות המפותחות, ה-OECD. הדוח שחיבר על הכלכלה הישראלית מציג את אותה תמונה ואף נוקב במספרים: יוקר המחיה בישראל גבוה ב-10% מזה שביפן, איטליה וארה"ב, ב-20% יותר מספרד וב-30%-40% יותר מדרום קוריאה ומדינות מזרח אירופה. הדוח, שהוגש לממשלה בשבוע שעבר על ידי מזכ"ל הארגון, אנחל גורייה, אושש את התחושה הרווחת בציבור מאז מחאת 2011 - לא רק שהמחירים כאן גבוהים יותר, שעות העבודה ארוכות יותר והשכר נמוך יותר. בראיון ל"גלובס" מסביר ג'ורנו את הסיבות לכך ומה יכולים קובעי המדיניות בישראל לעשות כדי לשנות את המצב.

התרגלנו לשמוע דיווחים על הישגי הכלכלה הישראלית, חשבנו שאנחנו אומת סטארט-אפ. איך הנרטיב הזה מסתדר עם ממצאי הדוח שלכם?

"הסיפור של אומת הסטארט-אפ הוא אמיתי. רואים את ההשפעה של אינטל, אפל וכל החברות הבינלאומיות האחרות שפועלות כאן על היצוא, למשל. אבל כאן מתעוררת השאלה מה החלקים האחרים במשק מרוויחים מההצלחה הזו. התשובה היא: מעט מאוד, לפחות יחסית למדינות אחרות. בישראל קיים פער גדול יותר מאשר במקומות אחרים בין הענפים ה'גלובליים', החדשניים והתחרותיים לבין הענפים ה'מקומיים'".

ממה זה נובע?

"לא בדקנו את זה, ולכן אני יכול רק לשער שהפער הזה הוא שיקוף של קיטוב חברתי. של קבוצות אוכלוסייה שמנותקות זו מזו ושל סולידריות חברתית נמוכה. ייתכן שזה קשור לכך שמי לא עושה שירות צבאי או לאומי בישראל הוא לא חלק מהמיינסטרים של הציבור היהודי ואין לו את הקשרים למציאת משרה טובה. מצד שני, הקבוצה ששירתה בצבא אומרת אני לא מוכנה לשלם יותר מסים כדי לשלם יותר קצבאות לאנשים שלא שירתו. בסופו של דבר הכלכלה היא תמונה של החיים".

מה השורה התחתונה של הדוח שלכם?

"כפי שאומר המזכ"ל שלנו תפקידנו הוא להציג בפניכם מראה. חשוב שתדעו את תמונת המצב, גם אם היא לא מוצאת חן. המראה אומרת שאתם יכולים להשתפר בתחום הרגולציה, להגדיל את החשיפה לכלכלה העולמית. היא גם אומרת שעשיתם עבודה יפה והכרחית בתחום המאקרו-כלכלי, בצמיחה, בהורדת יחס החוב. הלכתם בשנים האחרונות לפי המודל של קידום הצמיחה והקטנת ההוצאה הממשלתית. בזכות העבודה המוצלחת שעשיתם בצד המאקרו-כלכלי אתם יכולים היום לשאול את עצמכם מה הלאה.

"צמיחה היא רק אמצעי ולא מטרה בפני עצמה. בסופו של דבר חברה אמורה להציע חיים טובים יותר, הזדמנות שווה ואמיתית לכל. מכאן עולות שאלות כמו איך אנחנו משפרים שירותים לאזרח, איך מבטיחים שכולם יתרמו ויקבלו באופן שוויוני יותר".

"מחירי הנדל"ן כאן בהחלט גבוהים"

ג'ורנו הוא בן למשפחה יהודית מתוניסיה שהיגרה לצרפת בשנות החמישים. קרובי משפחתו מתגוררים בישראל ובארה"ב. הוא החל לעבוד ב-OECD לפני קרוב ל-30 שנה, וסיקר במהלך השנים מדינות כמו יוון ואוסטרליה. את ישראל הוא קיבל לפני שנתיים ומאז עמל על הכנת הדוח המקיף שהתפרסם בשבוע שעבר. העבודה כללה מספר ביקורים בישראל וסדרת פגישות עם כל הגורמים הרלוונטיים בכלכלה הישראלית.

הדוח הנוכחי שעליו הוא חתום יחד עם יועצו ז'ק עדה (Adda), בלט בהבנה העמוקה של המציאות הישראלית המורכבת ובנכונות להתייחס לסוגיות רגישות כמו השתלבות החרדים בחברה וקצבאות הזקנה. ג'ורנו אינו דובר עברית, אך לדבריו נעזר לא מעט בתובנות של קרובי משפחתו המתגוררים כאן. "הייתי אינסיידר, אחד מבפנים", הוא אומר בחיוך.

הדוח ניפץ את אחת התפיסות המרכזיות בכלכלה הישראלית. מאז הליברליזציה והסרת מכסי המגן בשנות התשעים, מתארים הכלכלנים את ישראל כמשק קטן פתוח, כלומר כלכלה בעלת חשיפה גבוהה לסחר העולמי. "ישראל היא לא משק פתוח", קובע ג'ורנו, "או יותר נכון היא כבר לא משק כזה".

איך הגיבו בישראל לקביעה הזאת?

כשהצגתי את זה למשרד הכלכלה הם אמרו לי 'זה לא יכול להיות. בוודאי יש כאן טעות, אולי שכחת להכליל גם את היבוא בחישובים'. אבל המספרים מאוד ברורים. היקף הסחר של ישראל ביחס לגודל הכלכלה נמוך ב-50% מהממוצע של המדינות האחרות (ב-OECD - ע"ב). נכון שב-1995 הייתם מדינה משולבת יחסית לממוצע בעולם, אבל מאז הממוצע עלה יחד עם התקדמות הגלובליזציה - במיוחד מאז שחברות בינלאומיות פיתחו תהליכי ייצור והרכבה גלובליים, כמו למשל יצרני הסמארטפונים. ישראל לעומת זאת ירדה, לא רק במידת החשיפה היחסית שלה לסחר העולמי, אלא גם במספרים מוחלטים".

יכול להיות שזה בגלל שהמטבע התחזק?

"לא. התחזקות המטבע לא יכולה להסביר פערים כאלה, ואם היה לכם מטבע חזק זה היה אמור להיתרגם לעודף עצום במאזן התשלומים - וזה לא המקרה. כל מי שמבקר פה יכול להתרשם מהנוכחות הדלילה של שחקנים זרים. קח למשל ענף כמו הסופרמרקטים. היום בצרפת יש רשתות סופרמרקט גרמניות כמו 'Aldi' או 'Lidl', ויש רשתות בריטיות כמו 'מרקס אנד ספנסר'. בישראל יש 3-4 שחקנים שכולם מקומיים. אין כאן שחקנים זרים בתחומים מרכזיים נוספים כמו הבנקאות".

מה רע בכך שישראל לא משולבת בכלכלה העולמית כפי שהייתה בעבר?

"זה אחד הגורמים לחולשה בפריון בכלכלה הישראלית, לבעיית יוקר המחיה. כשמשק פתוח לכלכלה העולמית כל הסקטורים דוחפים להתייעל ולהשתפר".

כי הם משחקים בליגה העולמית?

"בדיוק. אם חברה לא תשתפר כל הזמן, חברה אחרת תתפוס את מקומה. מה שדי מדהים לגבי ישראל הוא שהיא מכונה אומת סטארט-אפ - ויש לכך סיבה טובה - אבל השימוש בפעילות כלכלית באינטרנט בישראל עצמה נמוך יחסית. למה? כי לחברות שפועלות במשק המקומי אין תחרות, אז למה להתאמץ? אפשר לנוח".

מבלי לנקוב בשמו, מצביע המחקר של ה-OECD על מכון התקנים כגורם מרכזי שאחראי לנסיגה בתחרותיות ולעלייה ביוקר המחיה בישראל. "אחד הממצאים שבלטו לגבי יוקר המחיה", אומר ג'ורנו, "הוא מחירי המשקאות הלא-אלכוהוליים. במשרד הכלכלה הראו לי בקבוק של מיץ תפוזים. לפי התקן הישראלי מיץ תפוזים צריך להכיל תפוזים בריכוז מסוים כדי שמותר יהיה לשים עליו תווית של מיץ תפוזים. זה בסדר. אבל שיעור הריכוז שדורש התקן הישראלי הוא ייחודי בעולם. זה אומר שיבואן שרוצה לייבא לכאן מיץ תפוזים צריך לבקש מהיצרן בחו"ל להכין עבורו מוצר במיוחד עבור השוק הישראלי, עם תוויות שונות ובקבוקים שונים - וזה כמובן יעלה הרבה יותר".

ויש גם את בעיית הכשרות.

"נכון. חשוב לי להדגיש שהבעיה היא לא בעצם דרישת הכשרות, כי במדינות רבות יש דרישות שהמוצרים יהיו בהתאם לחוק הדתי, נניח במדינות מוסלמיות או הינדיות. הבעיה היא בביצוע, בהיעדר השקיפות. שמעתי למשל סיפור על משחטה בחיפה שביקשה לקבל כשרות מרב בבאר שבע - אבל הוא סירב כדי לשמר את המונופול של הרבנות בחיפה. הבעיה יותר חריפה כשאתה רוצה לייבא מזון מחו"ל. השאלה כאן - ואני רק מעלה את השאלה - היא האם חייבים כשרות מקומית לצורך נניח ייבוא מוצרי חלב".

עד כמה ישראל בולטת לרעה בשחיתות ובכלכלה השחורה?

"הנושאים האלה לא נבדקו בדוח האחרון, אבל לגבי הכלכלה השחורה אני יכול לצטט דוח קודם שלנו משנה שעברה שקבע שיש בישראל בעיה של התחמקות ממס. אני יודע שמאז הייתה התקדמות במאבק בתופעה הזו. לגבי שחיתות, אני יכול לומר רק שיש מדינות שבהן השחיתות מוגדרת 'בעיה ענקית'. זה היה נכון לגבי יוון שסיקרתי אותה, וזה נכון לגבי מדינות נוספות. זה לא המצב לגבי ישראל.

"אבל גם אם רמת השחיתות בישראל היא נניח ממוצעת, יש הרבה מאוד מה לעשות. לישראל בהחלט כדאי לשים לב לקשר שיש בין שחיתות לרגולציה מסורבלת ולא שקופה".

הזינוק במחירי הנדל"ן בישראל בלט מאוד במחקר שלכם לעומת מדינות אחרות.

"אכן. מחירי הדירות כאן מאוד גבוהים. בהשוואות למדינות אחרות צריך להביא בחשבון גם פרמטרים כמו גודל דירה ממוצעת - בארה"ב למשל שטח דירה ממוצעת כפול משטח דירה בצרפת - ועדיין המחירים כאן בהחלט מאוד גבוהים".

יש בועה במחירי הנדל"ן?

"הכלל אומר שרק בדיעבד אפשר לדעת אם הייתה בועה או לא. בעיית מחירי הנדל"ן בישראל בצד ההיצע קשורה מאוד לנושאים כמו זמינות הקרקע, הליכי התכנון, תשתיות התחבורה הציבורית. בזכות התחבורה הציבורית בפריז אני יכול לגור בפרברים. אני זוכר שכשקנינו את הבית אמרתי לאשתי שבאותו הסכום היינו יכולים לרכוש בית שימוש בפריז".

מה דעתך על מהלכי שר האוצר בתחום הדיור? בתוך כמה זמן להערכתך נראה תוצאות?

"עדיף לא למהר מדי כדי לא לעשות טעויות. תסתכל למשל על ההצעה הלא כל כך מוצלחת של מר לפיד לגבי הפטור ממע"מ. תהליכים בכלכלה לוקחים שנים. מי שאין לו סבלנות בדרך כלל מחמיר את המצב, גם אם לפעמים הוא משיג תוצאות חיוביות בטווח הקצר.

"אני חושב שהצעדים שננקטים היום הם הדרך הנכונה: הפשטת תהליכי תכנון ובנייה, ריכוז השליטה במשרד אחד. צריך אבל לשים לב לבעיה שהבנייה המואצת יוצרת ברמת השלטון המקומי, כי מצד אחד הרשויות המקומיות יצטרכו לשאת יותר בנטל של מימון התשתיות והשירותים; ומצד שני הן לא מקבלות את התועלות של הבנייה".

השוואת רמת מחירים לפי תוצר לנפש
 השוואת רמת מחירים לפי תוצר לנפש
יוקר המחיה
 יוקר המחיה