הבלוף מאחורי "התוספת ההיסטורית" של 1,000 מיטות אשפוז

מספר המיטות ביחס לגודל האוכלוסייה ממשיך לצלול: המספרים שהבטיחה הממשלה היו גירעוניים כבר בבסיס ■ נתניהו הודיע ב-2011 על "פתרון הבעיה" - אולם מאז שנת 2000 נרשמה ירידה של 18% במספר המיטות לאשפוז

"היום הממשלה תטפל בבעיה בתחום הרפואה הציבורית שלא טיפלו בה במשך עשור שנים ונוסיף 1,000 מיטות אשפוז נוספות לבתי החולים על פני 5 השנים הקרובות", הודיע בחגיגיות ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בפתח ישיבת הממשלה השבועית ב-27 בפברואר 2011. "סוף-סוף אנחנו נותנים פתרון לבעיה שחנקה את הרפואה בישראל - והפתרון הזה יטיב עם האנשים. אני חושב שיש פה בשורה חברתית ראשונה במעלה, כי הכוח של החברה נמדד לא רק בחוסנה הביטחוני והכלכלי של המדינה, אלא גם בדרך שמטפלים בקשיש, בחלש ובחולה", הוסיף אז נתניהו והודה למי שכיהן אז כסגן שר הבריאות, יעקב ליצמן.

חמש שנים חלפו, וההודעה ההיא נראית כעת כמו אחיזת עיניים - בדיוק כפי שהתריעו ארגוני הרופאים. משרד הבריאות, הפעם בראשות השר ליצמן, מפרסם היום (ה') דוח מפורט על מיטות האשפוז בישראל, ולפיו מספר המיטות בבתי החולים המשיך לצלול בכל אותן שנים. למעשה, לאור הגידול הטבעי באוכלוסייה, תוספת המיטות מראש הייתה "גירעונית", כך שמספר המיטות לכל אלף תושבים רק הלך ופחת. על פי הדוח, מדינת ישראל אפילו לא עמדה בהבטחתה לתוספת של 1,000 מיטות וכי בחמש השנים האחרונות נוספו רק 774 מיטות לפי החלוקה הבאה: 256 במחלקות הפנימיות, 207 במחלקות ילדים, 112 במחלקות טיפול נמרץ, 182 במחלקות היולדות, 14 מיטות ל"השהייה" ו-3 מיטות בלבד למחלקות כירורגיות. שיעור המיטות באשפוז כללי ירד מ-1.9 לאלף תושבים בסוף שנת 2010 לכדי 1.8 בלבד בסוף שנת 2015. בתוך עשר שנים, על פי הדוח, ירד מספר המיטות לאשפוז כללי ב-12%, ואילו מאז שנת 2000 מדובר כבר בצלילה של 18%.

לשם השוואה, השיעור הממוצע במדינות המפותחות לפי ארגון ה-OECD עומד על 3.4 מיטות אשפוז כללי לכל אלף תושבים. הנתונים האלה גוזרים את שיעור התפוסה במחלקות האשפוז שעומד בישראל על 98% - השיעור הגבוה ביותר בקרב המדינות המפותחות.

כשבוחנים את מערך האשפוז הפסיכיאטרי מגלים נתונים קשים בהרבה: שיעור המיטות במחלקות הפסיכיאטריות ביחס למספר התושבים רשם ירידה של 46% בעשר השנים האחרונות, ולא פחות מ-53% מאז שנת 2000. במחלקות השיקום, שם ממילא מספר המיטות בישראל נמוך באופן בוטה, נרשמה ירידה של 9% בשיעור המיטות בעשר השנים האחרונות. במחלקות הגריאטריות נרשמה ירידה מתונה יותר של 6% בעשר השנים האחרונות, אולם כשבוחנים את הנתונים רק משנת 2009 עד 2015 מגלים עלייה קלה של 2%. עדיין, ביחס לעלייה העקבית בתוחלת החיים ולמעשה בהזדקנות האוכלוסייה, מספר המיטות הגריאטריות מבטא שחיקה ותת-תקינה חריפה.

עיון בדוח של משרד הבריאות מגלה כי לצד התוספת האבסולוטית במספר מיטות האשפוז, שעדיין מהווה כאמור שחיקה לאור הגידול באוכלוסייה, יש מחלקות שהפחיתו את מספר המיטות (באישור הרגולטור). כך למשל, רק בשנתיים האחרונות הופחתו 40 מיטות אשפוז בתחום הגריאטרייה החריפה (קפלן), 19 מיטות בתחום הרפואה הפנימית והפנימית המוגברת (איכילוב), 15 מיטות כירורגיה כללית (אל מקאסד), 10 מיטות כירורגיה ילדים מוגבר (איכילוב), 9 מיטות בתחום כירורגיית כף יד (קפלן), 6 מיטות בתחום כירורגיית חזה ולב (שערי צדק) ועוד.

בעיית התקנים בבתי החולים אינה עוצרת רק במחלקות האשפוז: על פי דוח משרד הבריאות, מאז שנת 2009 נוספה רק עמדת ניתוח אחת. אבל אל דאגה, באותה תקופה ממש נוספו 3 עמדות להתאוששות מניתוח. בתחום הרפואה הדחופה (מיון) נוספו 5 עמדות בלבד מסוף שנת 2014, ובסה"כ 73 עמדות נוספות מסוף 2009 - כל זה כמובן בפריסה על פני למעלה מ-20 בתי חולים, מה שהשאיר לכל בי"ח תוספת זניחה לכל הדעות שרחוקה מלהדביק את הגידול באוכלוסייה ואת העומס על חדרי המיון. אם כבר מציינים את הגידול באוכלוסייה, הרי שלפי דוח משרד הבריאות מאז סוף 2014 נוספו בסך הכל 22 עריסות ליילודים - זאת כאשר ישנם כ-30 בתי חולים עם חדרי לידה בישראל, כלומר בממוצע פחות מעריסה אחת לכל בי"ח.

יותר ממיטה ומזרן

תקן למיטת אשפוז, צריך לומר, הוא הרבה יותר מרישוי למיטה ומזרן. כל תקן למיטה כזו גוזר אוטומטית תוספת תקנים לאחיות, רופאים, כוח עזר רפואי ומנהלתי. זו העלות האמיתית של המיטה, ואת העלות הזו מנסה אגף התקציבים במשרד האוצר לחסוך באופן עקבי. תוספת דרמטית של אלפי מיטות אשפוז, בעיקר למחלקות הפנימיות ולחדרי המיון, תחייב גם תקציבי עתק להוצאות בינוי, בעיקר לבתי החולים בפריפריה שמתקשים יותר לגייס תרומות מבעלי הון.

שיעור מיטות אשפוז לפי סוג
 שיעור מיטות אשפוז לפי סוג
מספר מיטות אשפוז לפי סוג האשפוז
 מספר מיטות אשפוז לפי סוג האשפוז