יו"ר ביה"ח הדסה מודה: הדרנו את החשב המלווה מישיבות

יו"ר דירקטוריון המרכז הרפואי הדסה, ארז מלצר, מודה כי החשב המלווה מטעם המדינה שהוצמד לבית החולים במסגרת הסכם ההבראה שנחתם לפני יותר משנה וחצי, ממודר מחלק מישיבות הדירקטוריון באופן מכוון. מדהים ככל שזה יישמע, מלצר חוזר על דבריו בשני מכתבים שונים שהגיעו לידי "גלובס" ונשלחו על ידו בתגובה לפניות של החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, והוא אינו רואה סיבה להתנצל על כך.

"אותו חלק מישיבות הדירקטוריון (שמהן מודר החשב - ש.נ) המיועד לחברי הדירקטוריון בלבד, עוסק ככלל בנושאים הנוגעים להתנהלות בית החולים מול המדינה, או בסוגיות פרסונליות רגישות ביותר שאינן עוסקות בעמידת בית החולים בהסכם ההבראה", כתב מלצר לבויאנג'ו ב-2 בדצמבר האחרון. "בנוסף", כתב מלצר, "בהתחשב בנושאים הנדונים בחלק זה של הישיבות ובטבעו של הדיון בהם, נוכחותו של החשב המלווה תמנע מהדירקטורין להתבטא בחופשיות באופן שעלול לפגוע בתפקודו התקין של הדירקטוריון".

בתגובה למכתבו של מלצר, שלחה בויאנג'ו את תשובתה לכל חברי הדירקטוריון, ובה כתבה: "אני מבינה ממכתבו של מלצר שאתם מאשרים כי אכן הדרתם את החשב המלווה מישיבותיכם ומצאת לנכון, לפי שיקול דעתכם, להחליט אילו מהישיבות רלוונטיות לנוכחותו ואילו לא רלוונטיות, כביכול.

בכך, הנכם מאשרים כי הפרתם במודע את הסכם ההבראה אשר קבע בסעיף 87 באופן חד משמעי, באופן בלתי מסויג ובלתי ניתן לפרשנות כי: 'החשב המלווה רשאי להיות נוכח בכל ישיבות הדירקטוריון וועדותיו וכן בישיבות ההנהלה של בית החולים, ותהיה לו הזכות להעיר הערות בכל הקשור להשלכות קבלת ההחלטות במסגרת דיונים אלו על יכולת עמידת בית החולים בתוכנית ההבראה'".

לדבריה, אם סברו חברי הדירקטוריון כי ישנם נושאים שצריך לדון בהם ללא נוכחות החשב, היה עליהם להביא זאת בפני המדינה - ולא לקבל החלטה בעניין על דעת עצמם. "לדעתי התנהלות דירקטוריון בית החולים באמצו פרשנות ייחודית ויצירתית, בלתי סבירה לחלוטין ובעיקר חסרת הגינות אל מול המדינה שהעביר עד היום כ-489 מיליון שקל לבית החולים, איננה מכבדת את הדירקטוריון, את ארגון נשות הדסה ואת בית החולים", הוסיפה בויאנג'ו.

ואולם מלצר לא נתן לבויאנג'ו להגיד את המילה האחרונה. במכתבו השני אליה הוא כותב כי הוא מתכבד להשיב לה על דעת חברי הדירקטוריון כולם, שמסכימים עם העמדה במכתבו הקודם בעניין החשב ולפיה מדובר בעמדה סבירה ומאוזנת העולה בקנה אחד עם הסכם ההבראה.

"בכל הכבוד, העמדה המוצגת במכתבייך אינה מביאה בחשבון את מהות תפקידו של החשב המלווה ואת המטרה שלשמה הוקנו לו סמכויות שונות בהסכם מטעמכם ומטעם נשות הדסה. כאמור במכתבי, השתתפות החשב המלווה בדיונים מסוימים עלולה לפגוע בתפקוד התקין של הדירקטוריון, בין היתר ביכולתם של הדירקטוריון להתבטא בחופשיות מלאה, ולכך הדירקטוריון אינו יכל להסכים".

באופן תמוה, בויאנג'ו נותרה לבדה מול מלצר, אף שאכיפת הסכם ההבראה כוללת שלוש זרועות מטעם המדינה עם נציגות בוועדה מיוחדת המכונה "ועדת השלושה". בוועדה חברים נציג מאגף החשבת הכללית באוצר, נציג מאגף התקציבים באוצר ונציג משרד הבריאות. במצב דברים מתוקן, לפחות על פניו, הפנייה למלצר אמורה הייתה להיעשות על ידי ועדת השלושה. בפועל, באגף התקציבים ובמשרד הבריאות הבליגו בעניין החשב המלווה, והחלישו בכך את המאמצים של בויאנג'ו.

הרעיון של מינוי חשב מלווה לא עבר חלק עוד בתקופה שקדמה לחתימה הסופית על הסכם ההבראה, כאשר המנכ"ל דאז אביגדור קפלן הודיע כי יתפטר אם יתקבל סעיף בעניין. על פי הערכות, גם פרופ' זאב רוטשטיין שמונה לאחרונה לתפקיד המנכ"ל הבהיר בכמה הזדמנויות בעבר כי אינו מעוניין בחשב המלווה, אבל בארגון נשות הדסה ובאגף החשבת הכללית הבהירו כי לא יסכימו לכל שינוי בעניין.

על פי גורמים במערכת, כניסתו הרשמית של רוטשטיין לתפקיד רק תגביר את מידורו של החשב המלווה, וכי רק באחרונה ראשי אגף התקציבים ומשרד הבריאות יצאו מגדרם לשבח את רוטשטיין על מה שהגדירו "גילוי מנהיגות", כאשר זה הודיע כי יפעל לביטול הניתוחים הפרטיים (שר"פ) המתבצעים בשעות הבוקר - זאת אף שמדובר באחד הסעיפים המרכזיים שנכללו עוד בהסכם ההבראה.

ניהול רשלני

ההתכתבות בין בויאנג'ו למלצר מופיעה כחלק מחליפת מסמכים ששלחה בשבוע שעבר בויאנג'ו לרשם העמותות, שאמור להחליט בקרוב האם להעניק להדסה אישור בגין ניהול תקין - אישור שבלעדיו המדינה לא יכולה להעביר לבית החולים תקציב תמיכות של 25 מיליון שקל.

בויאנג'ו ביקשה מהרשם להתחשב בסוגיית מידור החשב המלווה כחלק ממכלול ההיבטים שהוא בוחן, ואולם המליצה כי על מנת שניתן יהיה להעביר להדסה את הכסף בהקדם, יישקל מתן "אישור זמני" עד לבחינה מעמיקה יותר. הצעד הזה של בויאנג'ו נתפס על ידי גורמים במשרד האוצר כהתערבות מוגזמת ואף כניסיון לחבל בשיקום של הדסה, כל זאת לכאורה בשל התנגדותה למינויו של פרופ' רוטשטיין ולאור העלבונות שספגה ממנו.

כך קורה שהמדינה מזרימה מאות מיליוני שקלים למוסד רפואי שהציג ניהול רשלני ובזבזני, אבל בה בעת מנהלת בעצמה ברשלנות את המשבר המתמשך במקום ומחלישה דווקא את שומרי הסף שאמורים למנוע משבר נוסף בעתיד.