מומחים: הזהרנו ממכלי האמוניה בחיפה - וקיבלנו איומים

איומו של מזכ"ל חיזבאללה חסן נסראללה להפוך את מכל האמוניה באזור חיפה ל"פצצת גרעין" הציף מחדש את החששות לגבי הסיכון הנשקף לעשרות אלפי תושבים - אך ההתרעות בדבר אחסון החומר המסוכן בסביבת יישובים התקבלו כבר לפני 15 שנה. שני פרופסורים מהטכניון הזהירו ב-2001, זמן קצר לאחר אסון התאומים, מההשלכות האפשריות וכינו את המיכל "פצצה מתקתקת". עוד טענו השניים כי הם קיבלו מכתב מעורך הדין שייצג את חיפה כימיקלים בשעתו ובו נכתב כי הם פוגעים בשמה הטוב של החברה ואף נרמז כי הם עלולים להיתבע. בנוסף, נשיא הטכניון דאז הורה להם שלא יזכירו את שם הטכניון אם הם מתכוונים לעסוק עוד בנושא.

במכתב שחיברו השניים, פרופ' עמוס נוטע ופרופ' יצחק סגל, בנובמבר 2001, נטען כי "המכל מהווה סיכון פוטנציאלי לאוכלוסייה המתגוררת ועובדת בסביבה". הדוח שניסחו השניים מזהיר מפגיעה מכוונת במתקן, שהכיל אז לדבריהם כ-12 אלף טונות של חומר מסוכן. נוטע וסגל היו אז מבכירי הסגל האקדמי בטכניון ומילאו בעבר תפקידים בכירים בפיקוד העורף במרחב חיפה. לדבריהם, הם אוימו בתביעה נגדם ונגד המכון.

השניים ציינו בדוח כי על היזם להגיש דוח בטיחות הכולל את כל תרחישי הסיכון האפשריים - ובהם "האירוע האפשרי החמור ביותר". במסמך, שלא זכה להיענות משמעותית, הציגו השניים תרחיש אימים במסגרתו נפגעים מאות אלפי בני אדם מפגיעה במיכל וציינו: "זהו אינו בהכרח האירוע החמור ביותר".

"חצי מהאוכלוסייה הקרובה תיפגע באופן בלתי הפיך"

התרחיש שהוצג כולל "פגיעה מלמעלה בתקרת המיכל וחדירה לתוכו של אמצעי תקיפה". הפריצה עלולה לגרום להבזק ראשוני של מאות טונות של אמוניה: "ההבזק הראשוני יוצר אזור סיכון של 1-20 קילומטרים בהתאם למצב המטאורולוגי. באזור זה ייפגעו - במוות או בנזק בלתי הפיך - 50% מהאוכלוסייה בתוך כחצי שעה".

החוקרים הוסיפו כי במקרים קיצוניים, הסיכון לאוכלוסייה יעמוד על בין מאה אלף למאתיים אלף נפגעים. "האיומים הפוטנציאליים משתנים מאחר שחלות התפתחויות גם בנשק, בשיטות התקיפה ובאפשרויות לתאונות - מנפילת מטוסים קלים ועד פיגוע במגדלי התאומים", כתבו אז.

לסיום, ציינו השניים, כי יש לבחון את הסיכונים ואת הדרכים להפסיק פליטה מתמשכת של אמוניה - לצד עדכון התרחישים והכנת אמצעים לטיפול באסון: התראה מיידית, פינוי אוכלוסייה, טיפול בנפגעים והגנה על כוחות הרפואה והחילוץ שייכנסו לאזור מוכה הנזק.

פרופ' נוטע הסביר כי הדוח חובר בעקבות אסון התאומים ובעקבות פיצוץ במפעל AZF בצרפת. למרות ההתנגדות הראשונית מצד הנהלת הטכניון הדוח שחיברו השניים הגיע למל"ח (משק לשעת חירום) וגם לאחראים על הגנת העורף והמשרד להגנת הסביבה. האיומים בתביעה מחיפה כימיקלים לא איחרו להגיע.

איומי נסראללה הביאו לתגובות נסערות בישראל

לאחר שנסראללה איים השבוע כי ביכולתו לפגוע במיכל האמוניה, השר להגנת הסביבה אבי גבאי הצהיר כי "אנחנו פועלים להוצאת המיכל המסוכן מחיפה". השר גבאי הוסיף כי באזור הדרום יוקם מפעל לייצור אמוניה במקום המתקן החיפאי, וכי הנושא המרכזי שמעכב את הקמת המפעל הוא מחירי הגז הגבוהים. "פנינו לשר האנרגיה יובל שטייניץ בבקשה להגדיר מחירים לגז באופן ספציפי עבור מפעל האמוניה", אמר.

"מפרץ חיפה הוא פצצה מתקתקת", אמר בהקשר זה מנכ"ל "מגמה ירוקה" מור גלבוע. "הריכוז הגבוה של המפעלים וסמיכותם האחד לשני ולריכוזי אוכלוסין מהווה סכנה קיומית. אנחנו לא זקוקים לאיומים של נסראללה כדי להבין שאת המציאות הזאת אנחנו חייבים לשנות ומהר".

גלבוע אף טען כי לא רק מיכל האמוניה צריך להיות מורחק מהאזור. "נדרשת הקטנה משמעותית ודחופה של כוח הייצור של המפעלים המזהמים", אמר. "חייבים לעצור את התכניות להרחבת התעשייה בבתי הזיקוק ותכניות נוספות".

נסראללה אמר בנאומו הפומבי כי "פגיעה במיכלי האמוניה עשויה לגרום להרוגים רבים", וטען כי נמנע מלעשות זאת במלחמת לבנון השנייה במהלכה שיגר טילים לעבר אזורים נרחבים בצפון הארץ, בהם העיר חיפה. בהמשך דבריו פנה מזכ"ל חיזבאללה לרמטכ"ל גדי איזנקוט, וטען כי לארגון הטרור יש יכולות התקפיות והגנתיות שימנעו ניצחון ישראלי במערכה הבאה: "יש לך את חיל האוויר הטוב ביותר, אתה יכול לעשות ככל העולה על רוחך בלבנון, אבל אני יכול לפגוע במפעלי האמוניה".