"היו מקרים שהגיעו לאחריות פלילית - אבל אלה מקרים נדירים"

עו"ד יאיר ליבוביץ', המתמחה באחריות דירקטורים ובעלי שליטה בפירוקים וחדלות פירעון, מבהיר כי בקשת נאמני מגה לפתוח בחקירת נסיבות קריסת החברה ולחקור את בעלי השליטה בגין אחריותם לקריסה היא לא מהלך חריג

סניף מגה בעיר / צילום: איל יצהר
סניף מגה בעיר / צילום: איל יצהר

בקשת נאמני מגה, רו"ח גבי טרבלסי ועורכי הדין אהוד גינדס ואמיר ברטוב, היום מבית המשפט מרכז - לפתוח בחקירת נסיבות קריסתה של החברה ולחקור את בעלי השליטה בגין אחריותם לקריסה - זכתה, ובצדק, לכותרות גדולות. ואולם, עו"ד יאיר ליבוביץ', שותף במשרד ב. לוינבוק ושות', המתמחה באחריות דירקטורים ובעלי שליטה בפירוקים וחדלות פירעון, מבהיר כי אין מדובר במהלך חריג.

"כאשר בעלי תפקיד מטעם בית המשפט חושדים שנעשו פעולות בלתי תקינות שאולי הובילו לקריסת חברה, אחד האמצעים המקובלים הוא לבקש חקירה כזו. אחד הכלים החשובים של בעל תפקיד הוא לקיים חקירות שהרבה פעמים מקימות מאוחר יותר תשתית לתביעה של בעל התפקיד נגד מי שלדעתו גרם נזק לחברה, הביא לקריסה שלה או צריך לפצות אותה".

ליבוביץ מציין כי "בעלי השליטה הם חלק מחוג של נתבעים פוטנציאליים באירועים של קריסת חברה, חוג שחוזר על עצמו". ליבוביץ עצמו ניהל בעבר כמה וכמה תביעות כאלה, למשל בפרשת טל יגרמן ורפי פלד, שהיו בעלי שליטה בחברות שקרסו.

- איך נראית חקירה כזאת?

"בשלב החקירה מזמנים את בעלי השליטה, הדירקטורים, ושואלים אותם שאלות בנוגע להתרחשויות שהובילו לכאורה לקריסת החברה. כל התשובות הן און-רקורד. הרבה פעמים בעזרת החקירות הללו וממצאים נוספים שמפעיל הנאמן, כמו חוקרים מטעמו, מתבססת תשתית כדי להגיש תביעות נגד מי שגרם נזק לחברה וצריך לפצותה.

קיראו עוד ב"גלובס"


"החקירה נועדה לסייע לנאמן להבין את נסיבות קריסת החברה - האם המהלכים שנעשו בחברה היו בבחינת סיכונים עסקיים רגילים שהתממשו, ואז לכאורה אין אחריות לבעלי השליטה, והאישיות המשפטית הנפרדת עומדת לזכות הדירקטורים או בעלי השליטה, או שמא יש פה מעבר לכישלון עסקי גרידא".

- יכולה לקום אחריות פלילית מחקירה כזו?

"היו מקרים שהגיעו לאחריות פלילית, אבל אלה מקרים חריגים ונדירים ולא המקרה השכיח. במקרה של מגה לא ידוע לי על היבטים פליליים שנבחנים. למען ההגינות צריך גם לזכור שמדובר בדוח ראשוני של הנאמנים ולא נמסרה עדיין תשובת בעלי השליטה. ההגינות מחייבת לא לקפוץ למסקנות לפני ששומעים את התגובה למי שמייחסים לו פעולות לא תקינות".

- מהן ההשלכות של חקירה כזו על גורמים שלישיים, כמו ספקים, עובדים או הציבור הרחב?

"המקובל הוא שמי שעומד בנעלי החברה ומי שרוכש את זכויות התביעה שלה הוא בעל התפקיד, הנאמן, ולא נניח עובדי החברה או נושיה. בעל התפקיד הוא זה שתובע עבור כל הנפגעים את הנזק, ואחר כך מחלק את הקופה לפי סדרי הנשייה הקבועים בדין. עם זאת, הרבה פעמים לצד תביעות בעל התפקיד מוגשות תביעות ייצוגיות ותביעות של צדדים שלישיים".

בדוח נכתב: "השחיקה במצבה של מגה נבעה ככל הנראה משתי פעולות שיזמו בעלי השליטה: חלוקת דיבידנדים בהיקפים משמעותיים ופיצול נכסי הנדל"ן לחברה-אחות שגבתה ממגה דמי שכירות שגובהם שנוי במחלוקת". נשמע חמור.

"אני לא מכיר את המקרה הקונקרטי לעומק, אבל אני יכול לומר באופן כללי שטענות שמועלות על ידי נאמנים הן משני סוגים - מצד אחד, הם מעלים טענות ישירות נגד מי שלקח לכאורה שלא כדין כסף מהחברה, כגון בעלי השליטה והחברות אחיות. המעגל השני הוא טענות לרשלנות נגד שומרי הסף של החברה, כגון דירקטורים, שהיו צריכים להשגיח על כל הפעולות של החברה כמו פעולות עם חברות קשורות ויחסים עם בעלי השליטה.

"מה שמיוחד בתביעות הללו זה שהדירקטורים על פי רוב מבוטחים מפני תביעות רשלנות. לעומת זאת, מי שמואשם שלקח לעצמו כסף שלא כדין אינו מבוטח. ושוב, צריך להיזהר לא לקפוץ למסקנות. לפי שעה, דוח הנאמנים הוא בבחינת יריית פתיחה".

loading