צבאות זרים מסתערים על הרקטות החדשות של תעש

מדובר במערכות שנופלות במרחק של עד 10 מטרים מהמטרה ומצמצמות את הפגיעה בחפים מפשע

רקטת אקסטרה / באדיבות תעש
רקטת אקסטרה / באדיבות תעש

"קח תרחיש דמיוני של לחימה בצפון הארץ", אומר ממלא מקום ראש חטיבת האש בתעש מערכות, תא"ל (במיל') אלי רייטר: "אתה פורס סוללה של רקטות, שמספקת יכולת אש מדויקת בטווחים שמכסים גם את ביירות וגם את דמשק. עולה צורך מבצעי דחוף, ובמקרה הזה לא צריך יותר מדקות ספורות בשביל להנחית את מכת האש הרצויה: מזינים במערכת את נקודת הציון של המטרה, לוחצים על כפתור והרקטות יוצאות לדרך - מבטיחות פגיעה בדיוק של פחות מעשרה מטרים מהמטרה. המפעיל בוחר את סוג הרקטה שתשוגר, את הטווח שלה, את משקל הראש הקרבי שהיא תישא אל המטרה. זאת יכולה להיות רקטה לטווח של כמה עשרות קילומטרים עם ראש קרבי (רש"ק) קטן יחסית, זאת גם יכולה להיות רקטה לטווחים של עד 250 קילומטר עם רש"ק גדול וקטלני הרבה יותר".

קו הרקטות שתעש מערכות העמידה בשנים האחרונות, בעיקר בעקבות לקחים שהופקו ממלחמת לבנון השנייה, נמכר לשורה ארוכה של צבאות בעולם כמו לחמניות טריות וגם צה"ל כב וקנה כמה: הן פשוטות וניתנות לפריסה ולהפעלה בתוך דקות, מסוגלות לפגוע במדויק במטרות שנמצאות בלב שטחים אורבניים תוך מזעור הסיכוי שיפגעו בחפים מפשע.

צבר ההזמנות של החברה בתחום הרקטות הסתכם, נכון לסוף 2015 בכ-4 מיליארד שקל ומדברי בכיריה, נראה שהמילה האחרונה עוד רחוקה מלהיאמר והיד עוד נטויה: בשבוע שעבר החברה הציגה את מגוון הרקטות שלה בתערוכת האירוספייס שהתקיימה בסינגפור. העניין שגילו ברקטות מפקדים בכירים בצבאות זרים ונציגי רכש של משרדי הגנה, מעיד על ניצנים אפשריים של עסקאות נוספות.

לרבים מבין המתעניינים יש כסף: ניתוחים עדכניים של השווקים הביטחוניים בעולם לשנת 2016 ולשנים הבאות מצביעים על מגמה של גידול בהוצאות הביטחוניות של מדינות, בשורה מעודדת עבור החברות הביטחוניות שחוו שנים של "יובש" והידוק חגורה בתקציבי ההצטיידות בנשק. יכולות תקיפה מדויקות, כמו גם פיתוח יכולות הגנה מפני איומים מתהווים - הן בין הדברים הלוהטים בשוק ותעש מערכות נמצאת שם, הרבה בזכות הרקטות שלה: "יש כאן רמת תחכום מאוד גבוהה", אומר רייטר מתעש מערכות, "אני מספק באמצעות הרקטות האלה מענה ל-90% מהצרכים המבצעיים של לקוח, אבל בחצי מחיר שהוא היה משלם על מערכת אחרת. אני מוכר טיל במחיר של רקטה".

בין המדינות שכבר התחמשו בסוגי הרקטות המדויקות של תעש מערכות: תאילנד, ארגנטינה, צ'ילה, פולין, רומניה ומדינות נוספות: "מכרנו עד כה כ-200 משגרים ועוד אלפי רקטות", מספר רייטר.

מכרז של צבא פולין

בימים אלה תעש מערכות מתחרה עם סדרת הרקטות שלה גם על מכרז בהיקף כחצי מיליארד דולר שמנהל משרד ההגנה הפולני: החברה הגיעה אל הישורת האחרונה של ההליך התחרותי, נלחמת על הכסף הגדול ראש בראש עם ענקית הנשק האמריקאית לוקהיד מרטין. תעש מערכות מציעה לפולנים את הרקטות נץ דורס, לטווח של כ-250 קילומטר, עם רש"ק במשקל של כ-200 קילו ואקסטרה, שמיועדת לפגוע במטרות ממרחק של כ-150 קילומטר, עם ראש קרבי במשקל של כ-120 קילו. שתי הרקטות מצוידות במערכות הנחיה המבוססות GPS.

רקטות אחרות, אלה שמיועדות לטווחים קצרים יותר מצוידות גם בפולסרים (מערכת ניהוג), שמתקנים באופן קבוע את מסלול מעופן - בהתאם לנתונים שהוזנו מראש. הצורך באותם פולסרים נובע מהנטייה של אותן רקטות להסתחרר מיד לאחר שיגורן.

עם הרקטות האלה תעש מתחייבת על רמת דיוק של פחות מ-10 מטרים מהמטרה. בשורה של הדגמות שהחברה עשתה בשטח ניסוי, בנוכחות נציגים של לקוחות זרים מחו"ל, נציגי צה"ל ומערכת הביטחון, רמת הדיוק אף היתה גבוהה יותר. במושגים של רקטות, שפעם היו נשק סטטיסטי ולא מדויק, זה חלום.

סיוע לכוחות הקרקע

על בסיס יכולות הדיוק של סדרת הרקטות, החברה פתחה גם מערכת ייעודית להגנת חופים ואיים שמכונה CIDS, המשלבת מכ"מים ומטוסים ללא טייס - שאותם היא רוכשת מחברות אחרות. המערכת מאפשרת פגיעה מדויקת בכלי שייט בטווחים של כ-40 קילומטר, באמצעות הרקטה אקולר ובטווחים של עד 150 קילומטר באמצעות הרקטה אקסטרה.

מכל התענוג הזה, שמזמן הרבה מאד גמישות מבצעית, נהנה גם צה"ל: בשנה האחרונה חיל התותחנים שלו החל לקלוט את הרקטות רומח, המיועדות לפגוע במטרות בטווחים של עד כ-35 קילומטר, עם רש"ק במשקל של כ-20 קילו - מה שמאפשר תקיפה נקודתית של מטרה והשמדתה גם אם היא נמצאת בלב של כפר או שכונה עירונית שוקקת. מתישהו בקרוב בעזה? זה לא מופרך בעליל: "באה אלינו מערכת הביטחון, אמרה שצריך, ניגשנו אל השולחנות ובתוך שנתיים העמדנו על המדף את הרומח", מספר רייטר. הוא עצמו מכיר את הצרכים של צה"ל מלפני ומלפנים: לפני שנים אחדות הוא סיים שירות ארוך, בו שימש בין השאר כמפקד עצבת געש (אוגדה 36) ברמת הגולן; ראש מחלקת מבצעים במטה הכללי ובתפקידו האחרון שימש כראש חטיבת תורה והדרכה באגף המבצעים של צה"ל.

במלחמה הבאה, השימוש הנרחב שיעשה בחיל התותחנים ברקטות המדויקות, עתיד לאפשר סיוע זמין ומידי לכוחות היבשה ולפנות - לפחות בתחילת העימות את חיל האוויר למשימות חשובות אחרות, כמו ציד של משגרים המאיימים על העורף הישראלי, על תשתיות חיוניות, על בסיסים של צה"ל ועל אינטרסים כלכליים בלב ים.

לפי האיומים שהשמיע בשבוע שעבר מזכ"ל חיזבאללה, חסן נסראללה - גם מכל האמוניה במפרץ חיפה יושב לו חזק על הכוונת. רקטות וטילים שבאמצעותם הוא ינסה לממש את איומיו - יש לו למכביר: "עם משגר LINX אחד, שמסוגל לשגר כמה סוגים של רקטות ולטווחים שונים, אפשר להנחית מכת אש טובה לכל הטווחים הרלוונטיים ובכך להעמיד סיוע מהיר לכוחות הקרקעיים המתמרנים - בלי שיצטרכו לחכות למסוקי הקרב שיבואו לסייע", אומר.