בנק ישראל על הגז הטבעי: הממשלה שיפרה מצב הצרכנים ע"ח היזמים

"סדרה של החלטות בטווח זמן קצר, תוך פגיעה חוזרת ביזמים לטובת הצרכנים, עלולה להיחשב בעיני משקיעים כפגיעה בסביבה העסקית"

מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס
מאגר לוויתן/ צילום:אלבטרוס

מחקר חדש שערך ד"ר יואב פרידמן מחטיבת המחקר בבנק ישראל, בדק את מדיניות הממשלה בענף הפקת הגז הטבעי מאז גילוי מאגר "תמר", לפני כשבע שנים.

המחקר מצביע על האפשרות שקובעי המדיניות השתמשו באינפורמציה חדשה לשיפור מצבו של הציבור בישראל על חשבון היזמים. "מדיניות כזאת, כשהיא ננקטת במידה, בהתאם למקובל בחו"ל, ולנוכח שיפור ניכר במצבם של היזמים בהשוואה לתחזיות המקוריות (כפי שהיה למשל בקבלת המלצות ועדת 'ששינסקי'), עשויה להיטיב עם האזרחים גם בראייה ארוכת טווח", נקבע במחקר. "אולם סדרה של החלטות בטווח זמן קצר יחסית, תוך פגיעה חוזרת ביזמים לטובת הצרכנים, עלולה להיחשב בעיני יזמים ומשקיעים פוטנציאליים בעתיד כפגיעה בסביבה העסקית, להביא לצמצום השקעותיהם בישראל, ולפגוע במשק. פגיעה כזאת עלולה להאפיל על התועלת שניתן להשיג מההחלטות בטווח הקצר".

המחקר מצביע על המטרות השונות של הממשלה ושל יזמים פוטנציאליים בענף הגז: "בעוד המדינה מעוניינת בפיתוח מאגרים לשוק המקומי, בין היתר, לשם יצירת יתירות ועידוד תחרות, היזמים מעוניינים במיקסום רווחיהם, והם יתקשו לממן פיתוח יקר של מאגר גז טבעי אשר יביא לעודף היצע בשוק המקומי, במיוחד כאשר הם אינם רשאים או יכולים לייצא את הגז. בעיה זו קיימת במיוחד לגבי פיתוחם של מאגרי 'תנין' ו'כריש' והיא מקטינה את ההסתברות לפיתוחם בטווח הקצר. כמו כן היא משליכה על חיפוש ופיתוח מאגרי גז טבעי חדשים בעת הנוכחית".

לפי המחקר, קיים פער בשווי מאגר חדש של גז טבעי המתגלה לחופי ישראל כפי שהוא נתפס על ידי היזמים וכפי שהוא נתפס על ידי הממשלה והצרכנים. כותב ד"ר פרידמן: "בתקופה שבה הצרכן המקומי צורך גז טבעי מיובא (ויקר), ערכו החברתי של גילוי מאגר גז מקומי גבוה מערכו עבור היזם שגילה אותו. היזם צפוי לחשב את שווי המאגר על פי מחיר היצוא, דהיינו ללא הוצאות הובלה, ולעומתו הממשלה והצרכנים עשויים לחשב את שווי המאגר כולל הוצאות ההובלה, מפני שגילוי המאגר חוסך לצרכנים במשק את ההוצאות הללו. פער זה הוא כשלעצמו סיבה טובה לעידוד חיפושי גז טבעי על ידי הממשלה בתקופה שבה צפוי מחסור בגז טבעי".

בעניין היווצרות המונופול של דלק ונובל אנרג'י בענף, נטען במחקר כי "זו היא במידה רבה תוצאה של מאפייני הענף – התבססות חיפושי הנפט והגז על גופים פרטיים, מיעוט שחקנים וקושי לגייס הון וחברות מפעילות (operators) מהשורה הראשונה לחיפושים בעומק הים - וכן של היעדר פיתוח ענף הגז במצרים, שהגז שלה עשוי היה להיות פוטנציאל להיצע מתחרה בשוק המקומי".