צניחה של 53% ברווחי חברת החשמל ל-233 מיליון שקל אשתקד

ההכנסות הסתכמו בכ-23 מיליארד שקל, קיטון של כ-9% לעומת 2014 ■ כפי שנחשף ב"גלובס" בינואר האחרון, חברת החשמל מעריכה כי הכנסותיה ב-2016 יצללו ב-3.4 מיליארד שקל נוספים

חברת חשמל / צילום: איל יצהר
חברת חשמל / צילום: איל יצהר

חברת החשמל סיימה את שנת 2015 ברווח נקי של 223 מיליון שקל - כך עולה מדוחות החברה שפורסמו אתמול בלילה. מדובר בקיטון של יותר מ-50% ברווח לעומת השנה הקודמת אותה סיימה ברווח נקי של 456 מיליון שקל.

הכנסות החברה לשנת 2015 הסתכמו לסך של כ-23 מיליארד שקל לעומת סך של כ-25 מיליארד שקל בשנת 2014, קיטון של כ-9%. בחברה מסבירים כי הקיטון נובע בעיקרו מירידה בתעריף החשמל שירד ב-2015 בכ-17.6% בשתי פעימות, ומכניסת יצרני חשמל פרטיים.

נציין, כי מדובר בהמשך של ירידה בהכנסות החברה. לעומת 2013, ירדו הכנסותיה של החברה ב-2014 ב-2.4 מיליארד שקל שהיוו ירידה של 8.7%. כפי שנחשף ב"גלובס" בינואר האחרון, חברת החשמל מעריכה, כי הכנסותיה ב-2016 יצללו ב-3.4 מיליארד שקל נוספים.

נכון לסוף דצמבר 2015 אחראית חברת החשמל על 77% מייצור החשמל בישראל, זאת לעומת נתח שוק של 84% בשנה הקודמת. הקיטון נובע ממעבר של לקוחות גדולים לתחנות כח פרטיות כדוגמת דליה, דוראד ו-OPC. נציין, כי בתכנית העבודה שלה, מעריכה החברה כי ב-2016 יירד נתח השוק שלה ל-67%.

צריכת החשמל בשנת 2015 הייתה כ-50.6 מילארדי קוט"ש, לעומת כ-49.9 מילארדי קוט"ש בשנת 2014. מדובר בעלייה לא מורגשת ונמוכה משמעותית מכפי שצפתה החברה בעבר. עד לפני מספר שנים העריכה החברה כי הביקוש לחשמל יעלה ב-3.8% לשנה, ובדוח החברה האחרונים העריכה כי עד שנת 2020 הוא יעלה בממוצע בין 1.9% עד 3%. הגידול שנרשם השנה הוא של 0.3% בלבד.

נזכיר, כי רק אתמול פורסם קטע מתוך דוח בנק ישראל ל-2015 בו צופה הבנק כי הביקושים לחשמל צפויים לגדול בעשורים הבאים בקצב נמוך מבעבר. הבנק מסביר, שתהליכים כמו הסבת מפעלים לשימוש בגז טבעי כמו גם הריסון בגידול התוצר יקטינו את הביקוש לחשמל.

לעומת ההכנסות, החוב של החברה דווקא הצטמצם ב-2.3 מיליארד ועמד נכון לסוף 2015 על 44.6 מיליארד שקל. ההון העצמי של החברה לסוף שנה זו הסתכם לסך של כ-16.7 מיליארד שקל לעומת סך של כ-16.4 מיליארד בשנה הקודמת.

עלות צריכת הדלקים של החברה עלתה ב-5% לעומת שנת 2014 ועמדה על 8.4 מיליארד שקל, זאת למרות צניחת מחיר הנפט בשנה האחרונה שהובילה לירידה בעלויות הפחם (צניחה של כ-300 מיליון שקל), הגז הטבעי הנוזלי (ירידה של 210 מיליון שקל) והמזוט (ירידה של 96 מיליון שקל). את העלייה ניתן לייחס למנגנון הצמדת מחיר הגז בחוזה חברת החשמל מול שותפות תמר (עלייה של כחצי מיליארד שקל לעומת שנה שעברה).

עוד רשמה החברה גידול בהוצאות מהתחייבויות לפנסיונרים נטו בסך 534 מיליון שקל. החברה מסבירה, כי בשנה זו ביצעה מבצע פרישה מוקדמת של כ-460 עובדים, אשר בגינם נרשמה הוצאה חד פעמית של כ-590 מיליוני שקל.

העלויות הסביבתיות וההשקעות של החברה באיכות הסביבה עולות גם הן כל שנה. אם ב-2013 השקיעה החברה 765 מיליון שקל בהשקעות אלה, ב-2014 עלתה ההשקעה ל-915 מיליון וב-2015 ל-956 מיליון. למרות זאת, טוענת החברה בדוחותיה, כי קיים סיכוי שלא תעמוד בלוחות הזמנים שהוקצבו לה להשלמת פרויקט הפחתת הפליטות, ינואר 2018.

נסביר, כי לחברה שתי תחנות כוח פחמיות שעובדות מסביב לשעון. תחנות אלו מהוות גורם עיקרי לזיהום האוויר, ותורמות עשרות אחוזים מסך הפליטה השנתית של מזהמים כמו תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן, חומרים מסרטנים ועוד. להערכת המשרד להגנת הסביבה, הן גורמות לתמותה עודפת של 155 בני אדם בשנה באזור חדרה ו-59 בני אדם בשנה באזור אשקלון. לכן, בדצמבר 2010 הוציא השר להגנת הסביבה דאז גלעד ארדן הוראות שמחייבות את חברת החשמל לפעול להפחתת החומרים המסוכנים שנפלטים מתחנות הכוח.

הוצאות המימון של החברה בשנת 2015 דווקא קטנו, והסתכמו לסך של כ-1.8 מיליארדי שקל לעומת סך של כ-2.8 מיליארד שקל בשנת 2014, כלומר קיטון של כ-36%. הקיטון נובע בעיקרו מירידת מדד המחירים לצרכן על הלוואות צמודות מדד שלקחה החברה, מקיטון בפיחות הדולר וגידול בתיסוף האירו בהלוואות במטבע זר שלקחה החברה. הקיטון מקזז את העלייה של 27% בהוצאות המימון שרשמה החברה בין 2014 ל-2013.

יו"ר הדירקטוריון, אלוף (מיל.) יפתח רון-טל: "החברה פועלת לצמצום החוב שלה ורשמה הישג מרשים של ירידה בחוב בהיקף של 2.3 מיליארד שקל לצד רווחיות, זו השנה השנייה ברציפות וזאת תוך ניהול שמרני ואחראי. חיוני להמשיך ולהגיע להבנות אשר יאפשרו התקדמות ברפורמה במשק החשמל, הן לאור השינויים המשמעותיים שחלו במשק החשמל והן לצורך הבטחת איתנותה של החברה ולטובת משק החשמל".

מנכ"ל החברה עופר בלוך: "צעדי ההתייעלות בהם נקטה החברה החלו לתת את פירותיהם והנהלת החברה תבצע צעדים נוספים על מנת להמשיך את מגמת השיפור במצבה הפיננסי של החברה. מנגד, אני קורא ליציבות ברגולציה וקביעת בסיס תעריף חדש למקטע ההולכה וחלוקה אשר יכיר לחברה בעלויות הנובעות במקטעים אלו ויאפשר המשך פיתוח תשתיות מושכל לטובת לקוחות החברה".