רפואה מרחוק: למה משרד הבריאות מעכב את המיזם של הכללית?

זה שנתיים שבכירים בשירותי בריאות כללית מנהלים "פינג-פונג" עם אנשי משרד הבריאות, בניסיון לקבל את אישור הרגולטור לשירות חדש של רפואה מרחוק (טלא-רפואה) שבמסגרתו מבוטחי הקופה יוכלו "לפגוש" רופאי עור באמצעות שיחת וידאו בשעות הערב.

הרציונל של הכללית היה פשוט: המחסור ההולך וגובר ברופאי עור מכתיב תורים ארוכים, אבל ברוב המקרים שימוש במצלמה הפשוטה של מכשיר הטלפון הסלולרי יכול לחסוך את התורים האלה. המטופל יקרב את המכשיר אל נקודת החן המדאיגה או אל הכתם שהופיע בעור, רופא שיושב בניחותא בביתו יבצע אבחון ראשוני, וב-80% מהמפגשים האינטרנטיים האלה הוא צפוי לנפק מרשם דיגיטלי למשחה או לכדורים שיעשו את העבודה ללא צורך בבדיקה מעמיקה יותר.

זה עובד מצוין כבר 6 שנים בשירות החלוצי של הכללית "רופא ילדים אונליין", בשנה האחרונה זה עובד גם עם רופא משפחה אונליין, אז למה שזה לא יעבוד גם הפעם הם חשבו לעצמם.

אבל במשרד הבריאות לקחו את הזמן: בהתחלה הם דרשו שהמבוטח לא ישלם השתתפות עצמית כמקובל במפגש עם רופא מקצועי (לא כולל רפואת ילדים, משפחה ונשים). בכללית הסכימו, אבל אז נוספו שתי דרישות חדשות: לאפשר למבוטחים לקבוע תור מראש למפגש האינטרנטי ולהציב עמדות מחשב עם מצלמה במרפאות הממוקמות באזורים המאופיינים ב"אוריינות דיגיטלית נמוכה". בכללית הזכירו שהיום כבר לא צריך מחשב, שהטלפון החכם הגיע מזמן אפילו למקומות שבהם החשמל עדיין לא הגיע, ובכלל תהו למה להערים קשיים אם ממילא השירות הדיגיטלי מגיע נוסף על השירות הרגיל בלי לגרוע ממנו דבר. הפינג-פונג בין הקופה למשרד הבריאות עומד כנראה בפני סיום חיובי, אבל הקושי לקבל אישור להטמעת פיתוחים טכנולוגיים שמאתגרים את הרפואה הקונבנציונלית מוכר מאוד לגורמים רבים במערכת ולא רק בזו הישראלית.

"נדמה שאת קצב ההתקדמות המהיר המאפיין את הפיתוחים בתחום הרפואה הדיגיטלית והאפליקציות השונות מעכבת הרגולציה ומנגנוני האישור - לעתים עד כדי הפיכתם למיושנים ולא רלוונטיים", נכתב בדברי הסיכום של אחד הצוותים שעסקו בעניין אשתקד, בכנס השנתי של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות. "הגיע הזמן שהרגולציה תתאים את עצמה למציאות המתפתחת", אומר לנו היום עו"ד עדי ניב-יגודה, מומחה למשפט רפואי ששימש חבר בצוות המדובר.

ניב-יגודה מציע לאמץ את המודל המופיע בטיוטת ההמלצות שפרסם זה מכבר מנהל המזון והתרופות האמריקאי (FDA), ולפיו הרגולציה על פיתוחים דיגיטליים בתחום הרפואה צריכה להשתנות בהתאם לאופי הפיתוח. "ככל שרמת הסיכון מהטכנולוגיה נמוכה יותר, והשפעתה על הטיפול קטנה יותר, כך צריכה להיות נטייה להכפיף את הטכנולוגיה לפיקוח ורגולציה פחות נוקשה. מדיניות שתפשט ביורוקרטיה ותקדם קליטת טכנולוגיות חדשות, בלי להתפשר על איכות ובטיחות הטיפול או על סטנדרטים מקצועיים", הוא מסביר.

גידול של 400% בשנתיים

טלא-רפואה היא אחד התחומים הצומחים ביותר בעולם. לאחרונה דיווחה פירמת רואי החשבון Deloitte שב-2014 התקיימו בכל העולם כ-100 מיליון מפגשים אינטרנטיים בין רופא למטופל - גידול של 400% ביחס ל-2012. לפי הדיווח, מפגשי טלא-רפואה צפויים לחסוך יותר מ-5 ביליון דולר ביחס לעלות של מפגשי "פנים אל פנים". בארה"ב לבדה, הצפי הוא שעד סוף 2016 מחצית מה"מפגשים" הרפואיים בין רופא למטופל ייעשו באמצעות שיחת וידאו, התכתבות בדואר אלקטרוני או ייעוץ טלפוני. הקונגרס האמריקאי הורה לפני כמה שנים ל"מדיקר", תוכנית הביטוח הרפואי הלאומית שמיועדת לקשישים, בעלי מוגבלויות או חולים סופניים, לפתח ולממן סדרה של שירותי טלא-רפואה הכוללים "מפגשים" תקופתיים עם רופא, פסיכותרפיה ופסיכואנליזה, ובהמשך גם ניטור מהבית לחולי אי-ספיקת לב, מחלת ריאות כרונית וסוכרת. על פי סקירת הצוות של המכון הלאומי לחקר מדיניות הבריאות בישראל, קנדה נחשבת אחת החלוצות בתחום הטלא-רפואה עוד משנות ה-80. לא פחות מ-79 שירותים קליניים באמצעות טלא-רפואה נכללים בסל הבריאות הממלכתי של קנדה, בין היתר בתחום שיקום הלב, ניטור ביתי לחולי COPD (מחלת ריאות חסימתית כרונית), דמנציה ורפואת חירום.

אם נחזור לישראל, שירותי בריאות כללית מדווחת על כ-125אלף פניות בשנה לשיחות וידאו עם רופאי משפחה וילדים, ב-1,000 יישובים שונים. 40% מהפניות - מהפריפריה. מכבי שירותי בריאות מובילה גם היא כמה פרויקטים בתחום הרפואה מרחוק, ובהם ניטור של עשרת אלפים חולי אי ספיקת לב באמצעות טאבלטים ייעודיים שחולקו להם. מכבי מציעה גם את שירות "טלא-פצע", שבו חולה עם פצע כרוני מגיע למרפאה הקרובה לביתו ושם אנשי הצוות מנהלים שיחת וידאו עם מומחים ממרפאת הפצעים המרוחקת, ומטפלים בחולה לפי הנחיותיהם.

בקופות החולים טוענים באופן עקבי כי אם המדינה תתקצב יותר שירותים של רפואה מרחוק, הדבר יאפשר להקל את העומס במערכת האשפוזית ולחסוך בסופו של דבר בהוצאה לבריאות.

ולמרות פלאי הטכנולוגיה, עו"ד ניב-יגודה מבקש להוסיף "הערת אזהרה". "לטכנולוגיה ללא גבולות עשוי להיות גם מחיר", הוא אומר. "אסור לאבד את המגע האנושי שבטיפול הרפואי, ואת הטכנולוגיות יש לשלב באופן מושכל. הרכיב האנושי והמפגש הבלתי אמצעי הם מיסודות המקצוע ברפואה ובסיעוד. מכאן שאסור להתמכר בלי דעת וללא גבולות לקלות ולנוחות שבטכנולוגיה, בתוך יצירת תלות שלילית שתדיר לאט את מקומו ומעמדו של הגורם המטפל".

 רפואה מרחוק "תתקרב למצלמה ותגיד אההה"