האנליסטים מגיבים להחלטת בג"ץ על מתווה הגז

IBI: "הממשלה תנסה להעביר חקיקה נרחבת שתעקוף למעשה את הבעייתיות של חברי הכנסת המנועים מלהצביע ספציפית על נושא הגז" ■ קרנות אביב:"יש סולם באדיבות בג"ץ . עכשיו לרדת בזהירות מהעץ ולעשות את הדבר הנכון" ■ פסגות: מניות הגז יצנחו מחר בבורסה - בעיקר רציו

לירן לובלין, אנליסט האנרגיה של IBI בית השקעות, הגיב הערב (א') על החלטת בג"ץ לבטל את מתווה הגז בגלל סעיף היציבות. לדבריו, "בג"ץ שומט את הקרקע שעליה התבסס מתווה הגז כולו ולמעשה שולח את הממשלה לחוקק בצורה מסודרת את סעיף היציבות".

הוא הוסיף, כי "מאחר לממשלה אין רוב על מנת להעביר את הסעיף בחקיקה ראשית (2 ח"כים מנועים מלהצביע - משה כחלון וחיים כץ) להערכתנו הקלף הבא של הממשלה יהיה נסיון להעביר חקיקה נרחבת יותר בנושא 'יציבות לעניין משאבים לאומיים' (שיכלול בין היתר את הגז הטבעי) ובכך לעקוף למעשה את הבעייתיות של חברי הכנסת המנועים מלהצביע ספציפית על נושא הגז. הליך כזה עשוי לקחת זמן ויכלול דיונים בוועדות השונות אנו סבורים שייקח לא פחות משישה חודשים".

לובלין אמר כי היעד להשלמת המתווה שהוערך בסוף 2016 כבר לא רלוונטי. "היעד הבא הוא אמצע 2017 ומכאן נגזר מועד סיום פיתוח לא לפני אמצע 2020 (אם ורק אם הכל יעבור חלק)", לדבריו.

"עם או בלי קשר להחלטה, נזכיר כי סעיף 52 אושר למעשה ומבחינת שותפויות הגז בבורסה שעון החול לביצוע החלטות המתווה התהפך לפני חודשיים והן אמורות להיות עמוק בתוך תהליך מכירת כריש ותנין. עוד אושרה מדיניות המיסוי והפיקוח על המחירים. אבל כל זה רלוונטי במקרה שנובל (או דלק) יחליטו לשבור את הכלים סביב סעיף היציבות", אמר.

אז מה עושים? "השווי של לוויתן כפי שהוא נגזר כיום מרציו עומד על 3.5 מיליארד דולר. אנו מעריכים כי משוואת הסיכון-סיכוי השתנתה לרעת שותפויות לוויתן ועל אף זאת הרבה מהרע כבר מתומחר, ועם זאת ההחלטה תכניס את הסקטור לסחרור עמוק. אנו מעריכים כי השותפויות החשופות למאגר תמר ייהנו מסוג של שקט בתוך הבלאגן ובאשר ללוויתן התנודתיות תהיה שם המשחק גם בהמשך השנה".

 

פסגות: מניות הגז צפויות לרדת מחר בשיעור חד, בעיקר מניית רציו

נעם פינקו, אנליסט בכיר בפסגות, מעריך כי ,מניות הגז צפויות לרדת מחר בשיעור חד בבורסה בת"א, בעיקר מניית רציו שחשופה רק ללוויתן. הפגיעה במניית ישראמקו אמורה להיות פחותה (אם בכלל), שכן עיכוב ביישום המתווה רק מנציח עוד יותר את המונופול של תמר (והשוק גם ככה לא תמחר בצורה ממשית את נושא ייצוא הגז ממצרים לתמר, מה שהיה בהחלט יכול להציף ערך). מניית קבוצת דלק צפויה לרדת בשיעור בינוני.

פינקו אומר, כי "כרגע, עד להתבהרות העניינים, אנחנו לא יכולים לספק המלצה לסקטור (מעבר לירידות של מחר) שכן קיימת חוסר ודאות לגבי מאגר לוויתן. אנו כן מניחים כי בסופו של דבר תהיה התקדמות רגולטורית שתאפשר את הקמת המאגר, ובעתיד השווי שלו יצוף, אך אנו לא יודעים מתי העתיד הזה יבוא ובאיזו צורה בדיוק, ולמעשה אנחנו חוזרים לאי הוודאות הרגולטורית שאפיינה את הסקטור לפני שנה".

להערכת אנליסט פסגות, "המדינה תצטרך לנסות להגיע להסכמות אחרות מול שותפות הגז ובמקביל תנסה לראות אם היא יכולה להשיג תמיכה בכנסת בכל זאת (נזכיר כי אביגדור ליברמן למשל אמר שהוא תומך בכל ליבו במתווה הגז, בעבר גם היו ניסיונות לרתום חברי כנסת ערבים).

"מאז שהמתווה אושר ע"י הממשלה והכנסת, פעלו שותפות לוויתן במטרה לפתח את המאגר - עבדו על התכנון, על החוזים ועל המימון. ההנחה שלנו הייתה שבשלב ראשון ייחתם חוזה עם הירדנים ועוד כמה גופים ישראליים וייתכן שבשלב מאוחר יותר עם המצרים. נכון לעכשיו לא ברור האם השותפות כרגע ימשיכו עם ההליכים. אם לא, צפוי לנו עיכוב נוסף בפיתוח מאגר לוויתן (שהיה אמור להיות מפותח בשנת 2020), מה שכמובן פוגע בערך הנוכחי של המאגר כיום בשיעור של כ-12%-13% בשנה", לדבריו.

יהונתן שוחט מלידר שוקי הון: "כמובן שמדובר בבשורה רעה לשותפויות הגז, שבמקרה הטוב עשויה להוביל לעיכוב נוסף בפיתוח לוויתן ובמקרה הגרוע אף להוביל לביטול המתווה שיגרום לאי פיתוח המאגר בעתיד הנראה לעין. ויחד עם זאת, למרות שמדובר בבשורה רעה לשותפויות, להערכתנו ולאור רגישות הנושא, עדיין לא נאמרה המילה האחרונה".

ארז צדוק, מנכ"ל קרנות אביב, ביקש להדגיש כי "המתווה בוטל רק על סעיף היציבות. בג"ץ עדיין לא אמר מילה על הפעלת סעיף 52 בצורה מגוחכת ללא הסמכות האמיתית שעל פיה אפשר להפעיל את הסעיף הזה, על חוסר ההיגיון שבמחירי גז שנשארים גבוהים באופן קבוע רק בישראל בעוד שכל העולם הם יורדים, על הבעייתיות שבריקון תמר לייצוא כל עוד לוויתן לא מפותח וכנראה שלא יפותח, ועוד.

"טוב תעשה הממשלה אם תיקח כמה צעדים אחורה, תשתמש בהחלטת בג"ץ כסולם לרדת מהעץ הגבוה עליו טיפסה, ותגבש מתווה גז ראוי שעיקריו מתן תשואה הגונה והוגנת לחברות הגז מחד, ומעבר לכלכלה מבוססת גז שתאפשר רווחיות גבוהה יותר למגזר היצרני, תשלמי מיסים גבוהים יותר, הפחתת יוקר המחייה ואוויר נקי מאידך, כך שכולם יצאו מרוצים. יש סולם באדיבות בג"ץ. עכשיו לרדת בזהירות ולעשות את הדבר הנכון", אמר צדוק.