האוצר מפרסם היום (ג') תמצית של הסיכום התקציבי בינו לבין משרד הביטחון על תקציב הביטחון לשנים 2020-2015. התמצית מפורסמת בעקבות דרישת "גלובס", עיתונים כלכליים נוספים ותנועת "הצלחה" לקבל את ההסכם שנחתם ב-24 לנובמבר בין מנכ"לי האוצר והביטחון שי באב"ד ודן הראל.
על-פי הודעת הממונה על חופש המידע באוצר אנט קליימן המסמך שפורסם מהווה "שיקוף" של חלקים בהסכם ו"תמצות" של חלקים אחרים. נקודת המחלוקת העיקרית סביב ההסכם נגעה להסכמת האוצר להשארת הפנסיה התקציבית לכלל משרתי הקבע ותשלום מענק הפרישה (12 משכורות אחרונות) תמורת הסכמת משרד הביטחון לצמצום מספר הקצינים שיהיו זכאים לפנסיה ולדחיית גיל הפרישה לנגדים. ואולם למסמך לא צורפו הנספחים המכילים בין היתר את תחשיבי עלויות הפנסיה והקבע של מערכת הביטחון, ולכן לא ניתן להבין האם הרפורמה שעליה סוכם אכן מביאה לחיסכון בעלויות תקציביות, כפי שטענו באוצר בעת הצגת עיקרי הסיכום לעיתונאים. כזכור טען האוצר שההסכם יביא לחיסכון של 1.5 מיליארד שקל בשנה החל משנת 2026.
כזכור, בעקבות ההגעה לסיכום ראשוני פרצה באוצר מהומה לאחר שהתברר כי אגפי החשב הכללי והממונה על השכר לא שותפו כלל במו"מ מול מערכת הביטחון שנוהל על-ידי אגף התקציבים והמנכ"ל שי באב"ד. הנתונים שעליהם התבססו הצדדים בהסכמות בנושא הפנסיה והשכר נלקחו ממשרד הביטחון ולא נעשה שימוש במאגרי המידע האמינים יותר של אגפי החשבת הכללית והממונה על השכר.
לאחר שהחשבת הכללית מיכל עבאדי-בויאנג'ו והממונה על השכר קובי אמסלם דרשו לקבל את בסיסי הנתונים על-מנת שיוכלו להצליבם מול המידע שברשותם - טענו באוצר כי הוצמדה כוכבית לנוסח ההסכם הסופי שנחתם שלפיה הסיכומים מותנים בהעברת המידע ובביצוע הבדיקות הנדרשות על-ידי עבאדי-בויאנג'ו ואמסלם. ואולם נוסח המסמך שהופץ הבוקר מעלה כי מדובר בהתניה עמומה הקובעת כי "תתבצע הצגה של ההנחות והנתונים אשר שימשו לבניית מודל הקבע והמתווה של תקציבי השכר והגמלאות לאגף תקציבים ולאגף החשב הכללי במשרד האוצר בהתאם לנספחים המצורפים לסיכום זה. הצדדים יפעלו לסיכום פערים במקרה שכאלה יעלו".
עוד עולה מעיון במסמך כי התוספת התקציבית בסך 3 מיליארד שקל שהובטחה למערכת הביטחון ב-2016 לא הותנתה בעמידה של מערכת הביטחון בהתחייבויות כלשהן, אבל באוצר מסבירים בתגובה לשאלת "גלובס" כי מאחר שההסכם מותנה בביצוע מלוא ההתחייבויות "כמקשה אחת", לא יוכל משרד הביטחון לקבל את התוספת ללא ביצוע התחייבויותיו.
תוספת תקציבית נוספת שהותנתה בעמידה ביעדים מצד מערכת הביטחון היא תוספת שנתית של 300 מיליון שקל שתותנה בעמידת מערכת הביטחון ביעדים של הקטנת מצבת משרתי הקבע והפחתת עלויות הפנסיה והשכר.
במסגרת הסיכום התקציבי התחייבו משרדי הביטחון האוצר לתקציב רב שנתי ל-5 שנים במטרה למנוע את "קרבות הבוץ" המתנהלים ביניהם בכל שנה לקראת אישור תקציב המדינה. שני הצדדים הבטיחו שלא לנסות ולשנות את הסכומים שנקבעו בתקציב אלא אם יתרחש "אירוע מז'ורי" - שינוי כלכלי או ביטחוני קיצוני שהוגדר מראש על-ידי הצדדים. משרד הביטחון התחייב שלא לדרוש סכומים נוספים בעוד שהאוצר התחייב שלא לדרוש מהלכים נוספים להגברת השקיפות והפיקוח על תקציב הביטחון (מעבר למה שהובטח בהסכם). במסגרת ההסכם נקבע כי בתוך 90 יום ממועד החתימה תגובש על-ידי שני המשרדים רשימת שינויי החקיקה והחלטות הממשלה הנדרשות לביצוע ההסכם - רשימה שככל הידוע לא גובשה עד היום.
על-פי הסיכום יעמוד בסיס תקציב הביטחון לשנת 2016 על 56.1 מיליארד שקל - מעבר לסכום זה יתווסף לתקציב הביטחון בשנת 2016 סכום של 3 מיליארד שקל ושיפוי בגין התייקרויות. בנוסף נאמר במסמך כי תקציב הביטחון יעמוד בשנים 2017-2020 על סכום של 59 מיליארד שקל במחירי 2015. סכום בסיס זה יוגדל בעוד 375 מיליון שקל בכל שנה החל מ-2017 כך שתקציב הבסיס ל-2020 יעמוד על 60.5 מיליארד שקל, כאמור במחירי 2015.
עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של תנועת "הצלחה", מסר כי "יש לראות בחיוב את החלטתו של משרד האוצר, גם אם באיחור ניכר ובחוסר רצון בולט, למסור מידע נוסף על הסכם חשוב זה. עם זאת, ראוי ונכון היה למסור את המסמך המלא והמקורי בהשמטות המתחייבות, ולא להעביר מסמך מעובד ומתומצת, כדי שנקבל מושג גם על היקף המידע שלא נמסר בסופו של דבר".
שאלות ותשובות
מה חשף היום האוצר?
ב-24 בנובמבר חתמו מנכ"לי האוצר ומשרד הביטחון על סיכום שקבע את גובה תקציב הביטחון ל-5 שנים. מדובר במסמך בן 15 עמודים הקובע כיצד יחולקו יותר מרבע טריליון שקלים מכספי משלם המסים. למרות דרישת העיתונים וגופים נוספים, סירבו במשרד הביטחון לחשוף את ההסכם בנימוקים שונים. היום פרסמה האחראית על חופש המידע באוצר מסמך של 8 עמודים, המהווה לדבריה "תמצות" ו"שיקוף" של סעיפי ההסכם המקורי.
מה אנחנו עדיין לא יודעים על הסכם תקציב הביטחון?
הנעלם הגדול סביב הסיכום התקציבי הוא האם - ואם כן בכמה - הוא יפחית את עלויות השכר והפרישה של משרתי הקבע בצה"ל. משרתי הקבע (קצינים ונגדים) הפורשים היום מצה"ל בגיל ממוצע של 47 מקבלי פנסיית גישור תקציבית מיום פרישתם ועד הגיעם לגיל הפרישה החוקי (67 לגברים, 62 לנשים). ההסכם החדש מעגן עסקה בין האוצר למשרד הביטחון שלפיה האוצר ימשיך לשלם את פנסיית הגישור למשרתי הקבע בתמורה לכך שמספר הקצינים הזכאים לפנסיה יצומצם בשליש, גיל הפרישה לקצינים הזכאים יוקדם ל-42 וגיל הפרישה לנגדים יאוחר ל-53.
באוצר טוענים כי ההסדר החדש, שיגיע להבשלה מלאה ב-2026, יוביל להורדת עלויות השכר והפנסיה ב-1.5 מיליארד שקל שנה, ואולם התחשיבים והתחזיות העומדים מאחורי מספר זה לא נחשפו עד כה. חשוב לזכור שהאוצר התגלה בעבר כחובבן ונאיבי בעשיית הסכמים עם מערכת הביטחון. ב-2008 חתם האוצר על הסכם פנסיה שהיה אמור להביא להפחתת עלויות השכר של משרתי הקבע ונדרשו לו כמה שנים להבין שמשרד הביטחון הערים עליו והצליח להוציא עוד מיליארדי שקלים לטובת משרתי הקבע.
מה צפוי לקרות עכשיו?
צוות משותף לאוצר ומשרד הביטחון יציג לממשלה, כנראה כבר בישיבה הקרובה, חבילת צעדי חקיקה הנדרשים ליישום הסכם תקציב הביטחון. מדובר בעיקר בנושאים כמו מודל הקבע והפנסיה החדש ויישום המלצות ועדת גורן לייעול מערך השיקום בצה"ל. במקביל אמורה להסתיים בדיקה שערכה החשכ"לית מיכל עבאדי-בויאנג'ו שתקבע בין היתר אם מודל הפרישה החדש יביא לחיסכון בעלויות. באוצר טוענים שלעבאדי-בויאנג'ו תהיה המילה האחרונה אם יתגלעו פערים בין התחזיות שלה לאלה המבוססות על נתוני מערכת הביטחון. מה חושבים על כך במערכת הביטחון? נדע כנראה בקרוב.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
