לא רק קמפיין "שוקה": אלה הבעיות שמעסיקות את סוכני הביטוח

לצד השמחה על פסק הדין נגד הקמפיין של ביטוח ישיר, נחשפו בכנס סוכני הביטוח ממדי בעיית העמיתים הלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות ■ באי הכנס גם הביעו חשש מהמציאות שנוצרה בשל יישום תקנות ממשק המעסיקים, מהלך מבורך שנחת מהר מדי על השוק, שאינו מצליח בינתיים לעמוד בו

הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון. הציג את הנתונים על העמיתים / צילום: תמר מצפי
הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון. הציג את הנתונים על העמיתים / צילום: תמר מצפי

התזמון של החלטת ביהמ"ש המחוזי בת"א נגד קמפיין "שוקה" הוותיק והמצליח של איי.די.איי ביטוח, שמוכרת לציבור כביטוח ישיר, אך גם הפוגעני והלא ראוי - כפי שמצא ביהמ"ש, לא יכול להיות טוב יותר מבחינת ראשי לשכת סוכני ביטוח, ובהם נשיא הלשכה, אריה אברמוביץ. שעות לפני שנפתח כנס הלשכה השנתי באילת, פסק השופט את שפסק, ובכך גם קבע את הנושא המרכזי על סדר היום בכנס, ולצד השמחה על הפסקת הקמפיין בצורתו הנוכחית, יש גם סוכנים שרואים את השלב הבא, לאחר הערעור שיבוא (ואם ההחלטה תישאר בעינה): תביעות כנגד איי.די.איי ביטוח בתקווה שגם תשלם יותר מהוצאות המשפט.

אבל זה ממש לא הנושא היחיד שמעסיק את סוכני הביטוח בכנס הזה. לצד מחשבות על הצורך בשינוי אופן הפעילות שלהם, וההיערכות של כל אחד ואחת מהם לעולם משתנה ומתקדם, שמתאפיין בירידה במרווחים ובחיזוק האפיקים והפלטפורמות הישירים, עלה גם נושא הרגולציה הרבה, שמגיעה מרחוב קפלן בירושלים, מקום מושבו של אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר.

הרגולציה שלטה בשיח, כבר כבדרך של שגרה, משני היבטים. השיח על הבמה, שכלל גם הרצאות של אנשי האוצר שמובילים את הרגולציה; והשיח בקרב הסוכנים ואנשי חברות הביטוח, שבאו לכנס ושביקרו את מהירותה, היקפה והשפעתה של הרגולציה שניתכת עליהם מירושלים.

כך, מהצד האחד, היה זה הראל שרעבי, סגן בכיר לממונה על שוק ההון, שהסביר כמה מהצעדים המרכזיים שהוביל האוצר בתחום הפנסיוני. שרעבי הצביע על כך שנכון לסוף 2015 היו בקרנות הפנסיה החדשות בישראל 2.18 מיליון עמיתים פעילים, ומולם 2.15 מיליון עמיתים לא פעילים. העמיתים הלא פעילים משלמים לרוב דמי ניהול גבוהים מאוד (סדר גודל של פי שניים בדמי הניהול מהצבירה, וללא דמי ניהול מההפקדות, שלא קיימות), ולא אחת הם אף מאבדים עקב כך זכויות חשובות (ובוודאי שלא ממקסמים אותן).

האוצר העביר הוראות שנועדו להפחית את מספר העמיתים הלא פעילים, או המוקפאים, וזאת לא רק משום שמספרם די דומה למספר העמיתים הפעילים - באופן שמצביע על הלימות גבוהה בין שתי האוכלוסיות (בישראל יש קהל די מוגבל של חוסכים לפנסיה חדשה), אלא בגלל המגמה המאיימת של ריבוי משמעותי ועקבי בחשבונות לא פעילים שבבעלות חוסכים פעילים, וזאת כתוצאה מהפנסיה חובה, שהוחלה על כלל השכירים במשק ב-2008.

כך, מהנתונים שאסף והציג שרעבי, עולה כי ב-2007 היו כ-740 אלף עמיתים פעילים בקרנות הפנסיה החדשות, ולעומתם היו "רק" 590 אלף עמיתים לא פעילים. הגידול, אגב, היה עקבי משנה לשנה. כמו כן, היקף הנכסים של העמיתים הלא פעילים בקרנות הפנסיה החדשות הסתכם בסוף 2015 בכ-35.7 מיליארד שקל, לעומת כ-165 מיליארד שקל בנכסים של העמיתים הפעילים בקרנות אלה.

מהנתונים שהציג האוצר עלה עוד, כי שיעור העמיתים הלא פעילים עמד על קצת יותר מ-50% בכל אחת מהקרנות הגדולות, שבבעלות חברות הביטוח (בכלל ביטוח ובאיילון השיעור עמד על כ-60%), בעוד שאצל בתי ההשקעות אלטשולר שחם והלמן אלדובי השיעור היה נמוך בהרבה. אגב, בפסגות פנסיה, שיעור העמיתים הלא פעילים היה הגבוה בענף ב-2015, ואילו מיטב דש מתיישר עם החברות הגדולות בתחום - כלומר כ-50%.

כך או אחרת, נושא זה זוכה עתה לטיפול - עם איחוד החשבונות של העמיתים בשוק, ותהליך זה צפוי להשפיע גם על המחיר הממוצע שמשלם הציבור למנהלי קרנות הפנסיה עבור ניהול החיסכון, ולהביא להפחתה נוספת בדמי הניהול הממוצעים בענף. זאת, בהמשך למגמת ירידה שמורגשת בענף זה זמן.

שרעבי פירט בכנס כי דמי הניהול בקרנות הפנסיה החדשות (שקלול של דמי הניהול מהצבירה ודמי הניהול מההפקדות) עמדו ב-2015 על 0.68% מהנכסים, לעומת 0.73% ב-2014, 0.76% ב-2013 ו-0.86% בשנה שקדמה. עם זאת, משום שמדובר בשוק מאוד צומח, ההכנסות השקליות מדמי הניהול רק גדלות משנה לשנה.

בלגן אדיר בממשק המעסיקים

רבים מסוכני הביטוח ומאנשי הגופים המוסדיים שבאו לכנס האירו בעיה אדירה שמעיבה על שוק החיסכון הפנסיוני בחודשים האחרונים, בדמות תקנות ממשק המעסיקים, שנכנסו לתוקף בינואר השנה. תקנות אלו העבירו אל המעסיקים את מלוא האחריות על ביצוע התשלומים בגין החיסכון הפנסיוני של העובדים והעברתם אל הגופים המוסדיים.

כפועל יוצא, כך אנו שומעים מסוכנים ומעסיקים, נוצרה בעיה של ממש. השינוי כבר מחייב, אבל אף אחד עדיין לא מוכן לכך, הממשקים לא משיקים, וכספים בהיקף אדיר לא עוברים כפי שהם צריכים לעבור במקרה של עובדים ומעסיקים רבים.

באוצר רואים במתרחש מחלות ילדות המאפיינות מהלך דרמטי כזה, ומשדרים כי יתנו לשוק את הזמן לתקן את המצב, ושלא מדובר בדרמה גדולה, כי הכספים לא באמת הולכים לאיבוד. אמנם אין ספק שמדובר בצעד חכם ומשמעותי, שיביא לשינוי לטובה בשוק החיסכון הפנסיוני, אבל בדרך לשם - למעבר מהעולם של פעם, של ההסתייעות בסוכנים, לעולם היעיל - נוצר המון בלגן.

מדובר בין היתר במיליארדי שקלים שככל הנראה שוכבים בחשבונות מעבר, ובמקרה של חוסכים רבים אינם משויכים בצורה נכונה. חוסכים אלו אולי יגלו עוד מעט ב"מכתבי פיגורים" ובסטייטמנטים שיקבלו, כי לא הופקד השנה כסף לחשבונותיהם. נדגיש כי מדובר באי-הפקדה טכנית, ולא מהותית, משום שהכספים הופקדו בפועל, וישויכו נכון - זה רק עניין של זמן. אולם מעבר לכך, מדובר גם בעמלות שבגלל אי-שיוך הכספים, אינן משולמות לסוכני הביטוח - אשר רבים מהם תלויים בתזרים העמלות כדי לממן את פעילותם. נוסף על כך מדובר בשעות ארוכות של לחץ ושל ניסיונות לתקן את המצב בגופים המוסדיים, אצל הסוכנים ובעיקר באגפי החשבות אצל המעסיקים.

כך, בדרך לעולם מסודר יותר, השוק נוחת בתחילת 2016 לבור (זמני) של בלגן, שיעסיק את הענף ואת העובדים והמעסיקים עוד כמה חודשים, לכל הפחות.

השנוי בדמי הניהול בפנסיה החדשה
 השנוי בדמי הניהול בפנסיה החדשה