תחקיר "גלובס": הכפר הירוק - חברה ממשלתית ועבריינית נדל"ן

בית הספר "הכפר הירוק", שהוקם כפנימייה חינוכית לבני-נוער מרקע של מצוקה, הפך למוסד לאלפיון העליון ■ החברה הממשלתית פועלת ללא הסכם חכירה ומשכירה נכסים מסחריים לעסקים ללא אישור ■ ועוד לא דיברנו על נפוטיזם

עסקים שפועלים במתחם הכפר הירוק. 10 מיליון שקל בשנה / צילום: איל יצהר
עסקים שפועלים במתחם הכפר הירוק. 10 מיליון שקל בשנה / צילום: איל יצהר

בחודש אוגוסט 2014 פרסם "גלובס" כי המדינה הגישה נגד חברת נורסטאר מדיה בע"מ ומנהלה משה נור, ונגד חברת הכפר הירוק ומנהלה ד"ר קובי נווה, כתב אישום בגין הצבה של 5 שלטי חוצות בסמוך למחלף גלילות בניגוד לחוק. השלטים, הנישאים לגובה של עד 21 מטר, הוצבו בשנת 2000 על קרקע חקלאית, ובתמורה שילמה נורסטאר לחברת הכפר הירוק עשרות אלפי שקלים מדי חודש. נורסטאר אינה החברה המסחרית היחידה ששילמה שכירות לחברת הכפר הירוק. עשרות עסקים הפועלים על מאות הדונמים שבתחומם פועל בית הספר החקלאי הכפר הירוק, מניבים לחברה מיליוני שקלים בשנה.

קיראו עוד ב"גלובס"


אלא, שכעת חושף "גלובס" כי הסכם החכירה שנחתם בין בעלת הקרקע - רשות מקרקעי ישראל - לבין חברת הכפר הירוק, שהיא אגב חברה ממשלתית, הסתיים בשנת 1983. מאז פועלת החברה על הקרקע ללא הסכם חכירה בתוקף, ומשכירה נכסים לעסקים מסחריים שונים המניבים לה מיליוני שקלים בשנה, וזאת מבלי לשלם דמי שימוש לרשות מקרקעי ישראל על הקרקע ובניגוד לתוכניות החלות על הקרקע.

כזכור, גם נגד קיבוצים המפעילים עסקים מסחריים בניגוד לדין פועלת רשות מקרקעי ישראל, אך במקרה של הכפר הירוק, כשמדובר בחברה ממשלתית, הדברים מסובכים יותר.

...

לא סתם הקצתה המדינה את הקרקע. בית הספר הכפר הירוק, החולש על פני 2,000 דונם, משמש כפנימייה חינוכית הטרוגנית אשר הוקמה בשנות ה-50 ופועלת משנת 1977 כחברה ממשלתית. בדוחות הכספיים של החברה לשנת 2014 מצוין כי מדובר בחברה ללא מטרות רווח, ולכפר הירוק תפקיד חשוב בקליטת בני-נוער עולים וילדים מרקע של מצוקה. לתלמידים המתגוררים בפנימייה היא משמשת בית במשך שנות לימודיהם. האחראי על החברה הוא שר החינוך, והמחוז המפקח הוא המינהל לחינוך התיישבותי ועליית הנוער.

מגמות יוקרתיות

בית הספר הוא מקיף שש-שנתי, ולומדים בו נכון ל-2014, 1,937 תלמידים בכיתות ז' עד י"ב. האוכלוסייה הטרוגנית ומורכבת מתלמידי חוץ, תלמידי פנימייה וילדי משפחתונים. 268 תלמידים הם עולים חדשים או תושבים חוזרים. 123 עולים מחבר העמים, 3 עולים מדרום אמריקה, 21 עולים ממדינות מערב אירופה, 14 עולים ממדינות אפריקה, 2 עולים מאסיה, ו-41 עולים מארה"ב וקנדה. בנוסף לומדים בו 64 תלמידים במסגרת תוכנית נעל"ה - נוער עולה לפני הורים. כיום, אגב, לומדים בבית הספר התיכון והפנימייה 2,500 תלמידים.

במרוצת השנים הורחב הקמפוס שרק התיכון והפנימייה בו מוגדרים "ציבוריים", ונוספו לו שורה של מוסדות חינוך עצמאיים הנחשבים ליוקרתיים ושואבים אליהם את השמנה והסלתה של השכונות היקרות במרכז הארץ שמשלמת אלפי שקלים בחודש כדי ללמוד בהם. מרביתם שוכרים את המבנים מחברת הכפר הירוק תמורת תשלום. גם התיכון עצמו נחשב כבר ליוקרתי ומבוקש, ונווה עצמו, בראיונות שהעניק לתקשורת, אף התגאה כי על מאות המקומות בו מתחרים מדי שנה אלפי תלמידים שנדרשים להציג ממוצע ציונים גבוה ולעבור ראיונות ומבחני קבלה.

בשיחה עם "גלובס", מציין המנכ"ל נווה כי מדובר במפעל חינוכי שעם השנים יצר אינטגרציה ראויה להערכה: "איפה אפשר למצוא מוסד חינוכי שבו ילדים מצפון תל-אביב ורמת-השרון מתחרים ביניהם כדי ללמוד לצד ילדים אתיופים? האינטגרציה אצלנו היא סיפור הצלחה והיא דוגמה ומופת לכל דבר".

גורם במשרד החינוך מסביר ל"גלובס" כי מגבלות שחלות על בתי ספר תיכוניים ברשויות המקומיות סביב הכפר הירוק לא חלות על בית הספר התיכון של הכפר הירוק. נווה אמנם בנה בחוכמה רבה מגמות חזקות ויוקרתיות שמושכות אוכלוסייה חזקה. לדבריו, אף מנהל תיכון בארץ לא יכול כיום לבחור מורים במשורה ולהעסיקם על פי חוזים אישיים - בניגוד למתרחש בכפר הירוק. כמו כן, שכר הלימוד שנע בין 1,000 שקל בחודש ל-2,000 שקל, מאפשר לכפר הירוק להעניק פעילויות העשרה שבתי ספר תיכוניים אחרים לא יכולים להעניק - דבר שמרוקן מהערים את התלמידים עם הפוטנציאל, ומצד שני יש בידיו לסנן תלמידים בעלי לקויות קשות שאותם הוא יכול שלא לקבל. הביקורת היא כמובן לא כלפי הרמה הגבוהה בכפר הירוק, אלא כלפי משרד החינוך שמאפשר אי-שוויון בתנאים שלפיהם מתנהלים בתי הספר התיכוניים.

את ייעודו החקלאי של בית הספר מצדיק משק חקלאי הכולל ענפי חי כגון רפת בת 152 פרות, לול פיטום, לול מטילות, אורוות, פינת חי וגידולי שדה, והתלמידים הלומדים בבית הספר יכולים לבחור במקצועות כמו אמנות, מוסיקה קלאסית, מדעים מדויקים ומדעי המחשב, וגם במגמת סביבה וחקלאות. בין בוגרי בית הספר ניתן למנות את ירון לונדון, בני גנץ, ישראל פוליאקוב, אבי קושניר, מיקי קם וידוענים נוספים.

למעשה, מלבד בית הספר והפנימייה, הפך מתחם הכפר הירוק למעצמה המשכירה שטחים לעסקים שונים כמו מרפאה וטרינרית שבבעלות חמי פרס, בנו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס; מרפאת שיניים; פינות ליטוף שעבור הביקור בהן נגבים דמי כניסה; קרקס פלורנטין; פנסיון לכלבים וכו'. זאת, כאשר החברה פועלת כאמור ללא הסכם חכירה וללא אישור מרשות מקרקעי ישראל להשכיר שטחים תמורת תשלום. על פי הדוחות הכספיים של החברה לשנת 2014, משכיר הכפר מבנים לעסקים שונים בהיקף של 10 מיליון שקל בשנה.

בין הסיכונים שמצוינים בדוח, מלבד צמצום תמיכות של משרד החינוך וביטול האישור לקבלת תרומות, מציינים גם "סיכון להפסדים הנובע משינויים בגובה דמי השכירות הנגבים בכפר הירוק עבור השכרת נכסים עקב שינויים בתנאי השוק". כיום מתדיינת רשות מקרקעי ישראל עם הנהלת חברת הכפר הירוק על מנת להסדיר את השימושים והחזרת חלק מהשטח. זאת לטובת קידום תוכנית למגורים, כאשר בחלק מהקרקע כבר קודם הליך שינוי יעוד למגורים. מחר (ג'), צפויה מועצת מקרקעי ישראל לדון בהסדרת כל בתי הספר החקלאיים בישראל על רקע מחלוקות דומות.

תגובות

קובי נווה, מנכ"ל חברת הכפר הירוק, מסר בתגובה: "היה לנו חוזה חכירה שאכן פקע ב-1983. קיבלנו מרמ"י חוזה חכירה חדש, חתמנו עליו, שילמנו את כל התשלומים שהיה צריך לשלם באותה עת, וקיבלנו אותו חתום ע"י מינהל המחוז ורשות מקרקעי ישראל (רמ"י). לכן, משפטית, יש לנו חוזה חתום לעוד 50 שנה. אחרי כמה שנים רמ"י טענה שמנהל המחוז שחתם עשה זאת שלא בסמכות ושצריך לחדש את החוזה. פנינו כמה פעמים והובטח לנו חוזה חדש ואנחנו ממתינים לו עד היום. על פי חוות הדעת של המשפטנים יש לנו חוזה חתום לעוד 50 שנה. רמ"י מתמהמהת כי היא רוצה להגיע להסדר עם כל כפרי הנוער בארץ. אנחנו במו"מ איתם ומקווים שבזמן הקרוב הנושא הזה יוסדר סופית אחת ולתמיד".

באשר להשכרת העסקים: "הסיבה שאנחנו משכירים עסקים היא משום שלפני 15 שנה המדינה קיצצה דרמטית את התמיכה בכפרי נוער ורבים מהם פשטו רגל. ללא השכרת העסקים, תוך פחות משנה סוגרים את הכפר הירוק. אנחנו חברה ממשלתית שאין לה שום גב כלכלי מאחוריה. אין לנו עמותה כמו ויצו או נעמת שמזרימות מילוני שקלים בשנה. אנחנו מקבלים אותם תקציבים מהממשלה כמו כל בית ספר, רק שבתי ספר אחרים מקבלים תקציב גם מהרשות המקומית, ואנחנו לא מקבלים שקל מעיריית רמת-השרון שדורשת מאיתנו תשלומים הזויים עבור היטלים, כמו כביש שמוביל לשכונת נווה גן שלא משרת אותנו בכלל.

"יש לנו פנימייה עם 700 ילדים, חלקם יוצאי אתיופיה וברית-המועצות, ואנחנו בית הספר האינטגרטיבי ביותר בארץ. יש לנו ילדי מצוקה שלומדים לצד ילדים ברמה גבוהה. יש פה פואמה פדגוגית. אינטגרציה של 100% הצלחה נגד כל הסיכויים. אנחנו מנסים לשרוד. חרף ההכנסות המצב הכלכלי לא פשוט. לצערי הרב מצב החקלאות מידרדר, אך אנחנו עדיין מקיימים חקלאות והתלמידים עובדים ברפת ובלול ובאורווה. יש לנו 2,500 תלמידים, מתוכם 700 בפנימייה, מה אעשה כדי לקיים את הפנימייה ולהאכיל את הילדים ללא פעילות כלכלית, כשהמדינה לא נותנת יותר? כפרי נוער הולכים ונסגרים ופושטים רגל. אז כל הסיפור המיוחד של הכפר הירוק שיירד לטימיון?".

באשר לנושא השכר: "אני עובד 24 שעות, גם בחגים ובשבתות כי יש לנו פנימייה. יש לי תואר שלישי וגם ותק של 45 שנה עם הוותק הצבאי, ובכל זאת אפשר לבקר פה ולראות שאין פה פאר".

מרשות מקרקעי ישראל נמסר כי "החברה הממשלתית הכפר הירוק תשיב לרמ"י שטח בגודל 577 דונם. כך סוכם בכתב. השטח המושב מיועד לבינוי דיור עבור הציבור ורמ"י כבר החלה בתהליכי התכנון. השבת הקרקע מתבצעת במקביל למהלך כולל להסדרת מערכת היחסים בין רמ"י ובין כלל בתי הספר החקלאיים.

"כאמור, במקביל להחלטה החדשה גובשו הסכמות בין רמ"י לבין חברת הכפר הירוק, שהיא חברה ממשלתית ולא חברה פרטית. ההסכמות כוללות כאמור השבת קרקע בהיקף 577 דונם. לצד זאת, ברוח הזמן ושינוי פני החקלאות הקלאסית, רמ"י תאפשר גם שימושים שונים שאינם שימושים מסורתיים של בתי ספר החקלאים. סוגיית מערכת היחסים בין רמ"י ובין בתי הספר החקלאיים באשר הם נמצאת מזה שנים רבות על המדוכה ומצריכה פתרון עקרוני ורוחבי. אנו שמחים לבשר כי רמ"י יזמה החלטה מקיפה בעניין. ההחלטה תובא לאישור מועצת המנהל בישיבתה הקרובה ב-18 לחודש".

מעיריית רמת-השרון נמסר כי "ועדת תכנון ובנייה ברמת-השרון אוכפת את החוק בנחישות במתחם הכפר הירוק, ובשיתוף הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הוגשו עד כה שורה ארוכה של כתבי אישום וצווי הריסה במקום והנושא נמצא בעיצומו של הליך משפטי בבית המשפט לעניינים מקומיים. יודגש, כי התב"ע מגדירה את המתחם ככפר נוער ללימודי חקלאות וסביבה בשטח של כאלפי דונמים ולא לפעילות מסחרית, ובמסגרת המאמצים המערכתיים לאכיפת החוק במתחם האמור שיתפה העירייה גם את היועץ המשפטי לממשלה שמסייע לטיפול בנושא.

"מאחר שמדובר בחברה ממשלתית, עיריית רמת-השרון סבורה כי יש לערב את הממונה על ההגבלים העסקיים ונציבות שירות המדינה שיסייעו במאמצים המערכתיים, הבלתי מתפשרים לאכוף את החוק במתחם".

מרשות החברות הממשלתיות נמסר כי "הנושאים נמצאים בבדיקה".

ממשרד האוצר נמסר: "סמכות האכיפה והאחריות לאכוף במתחם הכפר הירוק מוטלת על הוועדה המקומית לתכנון ובנייה רמת-השרון. על אף האמור, ולאור חומרת העבירות, הפעילה היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה את סמכות האכיפה המקבילה ופתחה בהליכי חקירה במספר מתחמים שבכפר הירוק. יצוין, כי גם הוועדה המקומית לתו"ב רמת-השרון פועלת לאכיפה במספר מתחמים בכפר הירוק, ולאחרונה אף הוגשו מספר כתבי אישום על בנייה ושימושים בלתי חוקיים לכאורה, המצויים בכפר הירוק. עם סיום הליכי החקירה תגיש היחידה הארצית לאכיפת דיני תכנון ובנייה לפרקליטות המדינה את המלצותיה באשר להגשת כתבי אישום בכפר הירוק".

נפוטיזם בכפר הירוק

הכנסות חברת הכפר הירוק עמדו ב-2014 על 86 מיליון שקל, כולל מהשכרת נכסים. ההכנסות משכר הלימוד עומדות על 38 מיליון שקל, מדמי החזקה בפנימייה 26 מיליון שקל, ממשק חקלאי 6 מיליון שקל, ואילו התמיכות ממשרד החינוך, המינהל לחינוך התיישבותי, הגיעו ל-2.7 מיליון שקל.

ד"ר קובי נווה, מנכ"ל הכפר הירוק, משתכר ב-53 אלף שקל ברוטו לחודש. לטענתו, שכר הנטו שלו מסתכם ב-17-18 אלף שקל לחודש. אשתו של נווה עוסקת בכל הנוגע לטיפול בהסעות התלמידים במהלך שנת הלימודים וטיפול בקבלת תלמידים חדשים. היא מועסקת בכפר 30 שנה, הרבה לפני שנתמנה למנכ"ל.

אשת המשנה למנכ"ל מועסקת בהנהלת חשבונות ב-100% משרה וב-12% משרה בהרשמה והסברה. אשת רכז הענף מועסקת בחצי משרה כאקונומית במטבח. אשת החשמלאי מועסקת בהוראה ובניהול מרכז הלמידה של הפנימייה בשעות אחה"צ והערב וטיפול בלקויות למידה. אשת הקב"ט מועסקת בתפקידי הוראה בבית הספר במגמת החשמל ואלקטרוניקה. אשת מדריך בפנימייה מועסקת כאם בית בפנימייה.

הכפר הירוק מציג
 הכפר הירוק מציג