החשכ"ל הזמין דוח, לא השתמש בו - ומסרב לחשוף אותו

אגף החשב הכללי באוצר מודה כי לא הסתמך על דוח שהזמין בהחלטה להזרים 75 מיליון שקל נוספים למיזם הסיבים האופטיים, ומסרב לבקשת "גלובס" לחשוף את תוכנו - כי לטענתו זהו לא דוח סופי

סיבים אופטיים / צילום: רפי קוץ
סיבים אופטיים / צילום: רפי קוץ

אגף החשב הכללי במשרד האוצר מודה כי לא הסתמך על דוח ניתוח שהזמין בעצמו במסגרת ההחלטה להזרים 75 מיליון שקל נוספים למיזם הסיבים האופטיים באמצע השנה שעברה. הדוח, שעיקריו פורסמו ב"גלובס" ושהוכן על ידי משרד רו"ח בן דור ושות', מתאר תמונה עגומה מאד של המיזם, וממנו ניתן להסיק שההזרמה הנוספת לא תפתור את בעיית המיזם וספק אם תציל אותו.

"גלובס" ביקש לקבל את הדוח, אך האוצר מסרב, ולכן נעשתה פנייה לקבלו דרך חוק חופש המידע, וגם כאן האוצר מסרב לפרסמו.

במסגרת ההליך שהוחל בו דרך עמותת הצלחה, האוצר מודה היום למעשה כי ההחלטה שקיבל על ההזרמה אינה באה בעקבות הדוח, משמע שהתקבלה החלטה כנראה מסיבות פוליטיות כאלה ואחרות, בעת שהיה ידוע וברור שהמדינה שמה עשרות מיליוני שקלים על קרן הצבי.

בתגובה של אנט קליימן ממשרד האוצר, הממונה על פניות הציבור וחוק חופש המידע, (שם נחשף המידע לפיו האוצר לא הסתמך על הדוח) היא כותבת כי, "האינטרסים שנבחנו טרם מתן תשובתנו היו הזכות לחופש המידע הכללית, הקיימת למבקש אל מול העובדה שהדוח המבוקש מעולם לא נערך כסופי ולמעשה ההחלטה ביחס למיזם הסיבים האופטיים לא התבססה עליו. לכן, באיזון שבין השניים נראה כי האינטרס הציבורי בחשיפת טיוטה מסוג זה נמוך מאוד".

התשובה של קליימן באה בעקבות פנייה ליחידה לחוק חופש המידע במשרד המשפטים, שאילץ את האוצר לפרסם את נימוקיו לסירוב למסור את הדוח, וזאת לפי בקשתו של עו"ד אלעד מן, היועץ המשפטי של עמותת הצלחה, שפנה בשם "גלובס" לקבל את הדוח. לדברי קליימן, "כפי שענינו..., אכן אין צפי שיוגש דוח סופי בעניין, הסיבה לכך היא שההחלטה ביחס למיזם התקבלה ללא הדוח וכעת התייתר הצורך בו. אין לנו מה לפרט מעבר לכך".

האוצר מנסה למנוע את פרסום הדוח בטענה שזהו לא דוח סופי אלא רק טיוטה, ורק מסמכים סופיים מחוייבים להתפרסם.

מן, יועמ"ש עמותת הצלחה שהגישה את בקשת חופש המידע, מסר בתגובה למסירת הנימוקים על ידי האוצר כי "חבל שנדרשה התערבות של משרד המשפטים כדי לאלץ את האוצר למסור את נימוקיו לדחיית הבקשה כפי שמחייב הדין. לגופו של עניין מדובר בנימוקים תמוהים בלשון המעטה. האם העובדה שקיים דוח ביקורת ובו ממצאים שלטענת האוצר לא הסתמכו עליו בסופו של דבר, מפחיתה את העניין הציבורי באותם ממצאים? האם המקרה הזה חשף שיטה לגניזת מסקנות ביקורת שאינן מתאימות לרשות שהזמינה את הדוח? כל אלו שאלות חשובות וטובות שלא קיבלנו עליהן תשובה מספקת ואולי יקבלו מענה במסגרת הליך משפטי שיוגש. בכל מקרה, הנסיון להמעיט בחשיבותו של הדוח, אינו מצדיק ואינו מאפשר את גניזתו מהעין הציבורית".

מן הוסיף, כי "המשרד לא פירט על איזה חריג או הוראת חוק הוא מסתמך בהחלטתו לדחות את הבקשה ונדמה כי לא לחינם. קשה לחשוב על חריג מתאים כזה. למעשה, גם התשובה המעודכנת לא עומדת בדרישות הדין לעניין הנמקת סירוב".

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "ההחלטה ביחס למיזם התקבלה ללא הדוח, ומכיוון שכך, התייתר השימוש בו והעבודה הסופית עליו מעולם לא הושלמה. השלמת הדוח כרוכה בעלויות כספיות והקצאת משאבים נוספים שכאמור, התייתרו".