מסתמן: ועדת חוקה תחתוך הריבית לבנקים ולגופים חוץ-בנקאיים

בתיקון המתגבש ל"חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות" מסתמנת הסכמה לריבית חד-ספרתית למשקי-בית ויחידים, בנוסף להחלת תקרת ריבית מחייבת גם על הבנקים וגם על הגופים החוץ-בנקאיים; וכן מתן סמכות למפקח הפיננסי שיקום (לאחר קבלת "חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים") לשנות את גובה תקרת הריבית, בהתאם להתפתחויות בעולם הריבית. כלומר, לימים שבהם תעלה ריבית בנק ישראל, ובהתאם עלולה לעלות תקרת הריבית לערכים גבוהים בהרבה.

יש לציין כי בנק ישראל המליץ כבר לפני כשנתיים, בדוח ועדת זקן, לקבוע תקרת ריבית גם לבנקים - בתנאי שתקבע בדיוק אותה התקרה גם לגופים החוץ-בנקאיים. עם זאת, אפשר שחלקים בהסכמה המתגבשת בין ועדת חוקה לאנשי האוצר צפויים להתנגדות בנק ישראל.

לאחר החג יקודמו התיאומים בין חברי הוועדה והאוצר מול הבנק המרכזי. יותר מדויק: בין שר האוצר משה כחלון לנגידה קרנית פלוג ולמפקחת חדוה בר.

"ריבית בלתי סבירה"

הדיונים בעניין סעיף הריבית בחוק, ששמו שונה ל"חוק אשראי הוגן", נמשכים כבר חודשים רבים תוך ביקורת נוקבת של חברי ועדת חוקה בכנסת וראשי האוצר בעניינו של סעיף תקרת הריבית שייגבו גופים חוץ-בנקאיים. על-פי הצעת החוק המקורית, בהתאם לעמדת בנק ישראל ומשרד המשפטים, נקבע כי הריבית המקסימלית ליחידים בהלוואות בנקאיות וחוץ-בנקאיות תעמוד על 20% פלוס פריים. נגד גובה ריבית זו קמו חברי ועדת החוקה בכנסת, והיו"ר ניסן סלומיאנסקי מהבית היהודי אמר: "אכן צריך תקרת ריבית בהלוואות - אבל לא 20%!"; ח"כ אלי כהן מ"כולנו", ראש ועדת הרפורמות שהוביל בזמנו את ההתנגדות בכנסת, בקואליציה ובאופוזיציה, אמר כי "תקרה של 20% - זו ריבית נשך!".

הטענה הרשמית של מנסחי החוק המקורי, בהתאם לעמדת בנק ישראל, טענה כי תקרת ריבית זו מעל ל-20%, אף שהיא עלולה להראות גבוהה תהווה תמריץ להקמת מספר רב של גופים מלווים, בנקאיים וחוץ-בנקאיים, וכך תתפתח ותתקיים תחרות על מחיר האשראי שהתוצאות שלה יהיו ירידה במחירי ההלוואות.

נכון להיום, ולאורך כל השנים מאז 1993 עת נחקק החוק להסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, הבנקים הם מחוץ לחוק הזה ולא קיימת להם תקרת ריבית מחייבת למתן אשראי, בעוד ששיעור הריבית הקבועה בחוק להלוואות מגופים חוץ-בנקאיים נגזר מנוסחה של פי 2.25 מהמחיר הממוצע של האשראי בבנקים, כפי שהוא מדווח על-ידי בנק ישראל.

"היעדר תקרה בבנקים הביאה למצב שבו אנשים 'נורמטיביים' משלמים ריבית דו-ספרתית, וזה במצב שבו הריבית במשק היא אפסית", אומר ח"כ אלי כהן שתומך בחוק, אולם כאמור מתנגד נחרצות לתקרה של מעל ל-20%, שאותה תיאר בזמנו ניסיון למחטף. "שהרי מי מקבל כרטיס אשראי? רק לקוח שמכונה נורמטיבי, שהבנק מכיר, שיש לו מסגרת אשראי והיסטוריה של החזר חוב. רוב העם עובד עם מסגרת אשראי חודשית של 55,000-15,000 שקל לחודש.

"רוב האנשים לא יכולים לגהץ יותר מזה בכרטיסי האשראי שלהם לחודש, אלא בהיתר ובהסכמה. למרות זאת, הריבית הממוצעת של חברות כרטיסי האשראי היא 9.5% לשנה. מה שאומר שיש לקוחות רבים שמשלמים ריבית גבוהה בהרבה, ריבית דו-ספרתית.

"זו ריבית בלתי סבירה, גם כי הריבית במשק כפי שהיא נקבעת על-ידי בנק ישראל היא אפסית, 0.1%, וגם משום שהיא מוטלת על אשראי ללקוחות המוכרים היטב לבנק שמחזיק בחברת כרטיסי האשראי - שכן בלי זה אתה הרי לא מקבל כרטיס אשראי".

"צורך בהתייעלות המערכת"

ההצעה המסתמנת והמתגבשת ממש בימים אלה אומרת כך: החוק יקבע תקרת ריבית להלוואות ליחידים, בכל המשק, גם לגופים הבנקאיים וגם לחוץ-בנקאיים, בשיעור שלא יעלה על יותר מפי 3 מהריבית הממוצעת שגובים הבנקים, זו שעומדת היום על 3%. כאשר ימונה מפקח פיננסי, הוא יוכל לבצע שינוי בתקרה הזו באישור שר האוצר.

"המצב הקיים שבו גופים חוץ-בנקאיים פועלים עם תקרה, והבנקים פועלים ללא תקרת ריבית על האשראי - הוא עיוות שנדרש לתקנו. כל השחקנים במשק האשראי צריכים לפעול לפי כללים אחידים", אומר ח"כ כהן.

- על אילו חישובים אתם נסמכים?

"הריבית במשק, בבנקים, לא אחידה. החברות הגדולות משלמות לבנקים ריבית מאוד נמוכה; עסקים בינוניים ועסקים קטנים משלמים יותר; והיחידים - משקי-הבית - משלמים את הריביות הגבוהות ביותר. זה אומר שמתבקשת התייחסות לממוצע של שלושת המסלולים הללו. בנק ישראל מפרסם את הריבית הבנקאית הממוצעת במשק, ואנחנו מבקשים שהחוק יקבע שיחיד, שמשק-בית שלוקח אשראי, לא ישלם יותר מפי 3 מאותה ריבית ממוצעת שפרסם בנק ישראל".

- למה פי 3!?

"קודם כל זה יוריד את ריבית המקסימום שעליה דיברו בזמנו בנק ישראל ומשרד המשפטים - 20% פלוס פריים. תקרת הריבית שאנחנו מדברים עליה תוריד, נכון להיום, את הריבית לחצי.

"כלומר: מאחר שהריבית הממוצעת היום היא כ-3%, הרי שתקרת הריבית שתגבה מיחידים, בשוק החוץ-בנקאי והשוק הבנקאי, שזה כולל כמובן חברות כרטיסי אשראי - תהיה לא יותר מ-9%. בסיס החישוב יהיה תמיד הריבית הממוצעת שמפרסם בנק ישראל. זה סוף-סוף מצדיק את שינוי השם של החוק לחוק אשראי הוגן".

- איך זה משתלב עם התוכנית של השר משה כחלון, בהסכמת הנגידה והמפקחת, להפרדת חברות כרטיסי האשראי מבנק לאומי ובנק הפועלים?

"זה אומר שיש חשיבות רבה לסיום חקיקת חוק אשראי הוגן בהקדם, ובכל מקרה לפני החקיקה המתייחסת לדוח ועדת שטרום ולהפרדת חברות כרטיסי האשראי. שכן ברור שחקיקת החוק הזה תביא לפגיעה בהכנסות חברות כרטיסי האשראי משום שהריבית הגבוהה שהם גובים היום מיחידים תחתך משמעותית.

"לכן יש להקדים את חקיקת החוק הנוגע לריבית במשק, ורק לאחר מכן להעביר את החוק הנוגע להפרדת חברות כרטיסי האשראי על-מנת שיהיה גילוי הוגן".

- איך זה ישפיע על הבנקים שעליהם לא חלה מעולם תקרת ריבית?

"חוסר היעילות במערכת הבנקאית בא לידי ביטוי בעמלות ובריביות שכל אחד מהחברות והיחידים משלמים. גם הגורמים הבכירים בבנק ישראל מעידים על צורך בהתייעלות המערכת. פתיחת שוק האשראי לתחרות תחייב את הבנקים בהלכי ההתייעלות שטובים להם וטובים לשוק ולצרכני השוק".

- הריבית במשק הרי לא תמשיך להיות אפסית. יום אחד זה עוד יעלה ל-2%, 3% ויותר.

"היום ממוצע הריבית הבנקאית נמוך, 3%, ולכן התקרה של פי 3 מחושבת ל-9%. אם הריבית במשק תעלה - התקרה תעלה במקביל. אכן סביר שזה יקרה מתישהו. נאמר לדוגמה שהריבית במשק תהיה 2%, זה אומר שממוצע הריבית הבנקאית יהיה נניח 5%, ואז התקרה, כפי שתהיה מנוסחת בחקיקה הזו, תוכפל ב-3 ותעלה ל-15%. זה אכן גבוה. לכן נקבעת בחוק סמכות למפקח הפיננסי שיקום כאן לקבוע תקרה נמוכה יותר".

- אתה אומר שלמפקח הפיננסי העתידי תהיה סמכות לקבוע תקרת ריבית גם לבנקים, שהם כידוע בפיקוח בנק ישראל. הנגידה והמפקחת מסכימות?

"הנושא הזה עדיין פתוח, הוא יתואם עם בנק ישראל".

- יש טענה כי חקיקה זו, כמו גם חוק נתוני אשראי, ממדרים, מוציאים החוצה את כל המתקשים ולא מאפשרים להם דרך להתקיים ולהשתקם.

"בנק ישראל ומשרד המשפטים אמרו בזמנו שיש אנשים ברמת סיכון גבוהה, ולכן יש הצדקה לדרוש מהם ריבית גבוהה, דו-ספרתית. תשובת ועדת חוקה היא שהאנשים הללו מקבלים טיפול אחר, מקביל. שר האוצר כחלון כבר מקדם את ההחלטה, בצמוד למאגר נתוני אשראי, להקים קרן למודרי אשראי שתספק אשראי גם לאנשים המוגדרים כבעלי רמת סיכון גבוהה, שאין ביכולתם לקבל אשראי מבנקים ומגופים חוץ-בנקאיים. אלה יקבלו אשראי מהקרן המיוחדת, בעוד שאנשים המכונים 'נורמטיביים', כשהם יקבלו אשראי - רמת הריביות שייגבו מהם תרד".

 המצב