ארה"ב, רוסיה והמזרח התיכון: מי יספק גז טבעי לאירופה?

אירופה קונה 35% מהגז הטבעי שלה מרוסיה ומבקשת לגוון את מקורות האספקה ■ השאלה היא אם צינור ישראלי-קפריסאי אפשרי מבחינה הנדסית וכדאי מבחינה כלכלית, ומה יעשה ולדימיר פוטין

פוטין ונתניהו בסופ"ש. מנסה להשיג דריסת רגל במזה"ת / צילום: רויטרס
פוטין ונתניהו בסופ"ש. מנסה להשיג דריסת רגל במזה"ת / צילום: רויטרס

האיחוד האירופי בוחן דרכים לעזור בפיתוח מאגרי הגז הטבעי במזרח התיכון והזרים לקפריסין 2 מיליון אירו על מנת שתערוך בדיקת היתכנות לצינור גז ממנה לאירופה - כך מדווח היום בעיתונות הקפריסאית.

דובר הנציבות האירופית אמר היום כי "מאגרי הגז במזרח התיכון יכולים לעזור למדינות השכנות וכן למדינות שמחפשות להגדיל את הביטחון האנרגטי שלהן".

אירופה, נספר, מקבלת 35% מהגז שלה מרוסיה, ולפיכך מחפשת באופן נואש לגוון את מקורות האספקה שלה. גז ישראלי וקפריסאי, שיזרום לאירופה בצינור, הוא אחת האופציות הסבירות ביותר למטרה.

"לאירופה יש אינטרס מובהק לעזור בפיתוח מאגרי הגז במזרח התיכון. לאיחוד האירופי יש שורה של פרויקטים שהוא מגדיר אותם כ'פרויקטים בעלי אינטרס משותף' (PCI), וזה אחד מהם", אומרת היום בשיחה עם "גלובס" מריאנה חרלמבוס (Marianna Charalambous), עורכת דין בתחום האנרגיה בקפריסין וחברת מועצת המנהלים של Cygas, החברה הממשלתית האחראית על רכישת גז טבעי למדינה.

חרלמבוס מספרת כי הכסף שהזרים האיחוד האירופי נועד לבדיקות ראשוניות של צינור כזה. "יש לבדוק האם זה אפשרי מבחינה טכנית והאם כדאי מבחינה כלכלית. רק לאחר מכן יבחן האיחוד האירופי האם הוא מוכן לקחת חלק במימון הצינור".

 

גם ארה"ב בתמונה

רוסיה תעשה כמובן כל שביכולתה על מנת למנוע מפרויקט כזה לצאת לדרך. רוסיה היא אחת מיצואניות הנפט הגדולות בעולם, ש-50% מהכלכלה שלה מבוססת על יצוא נפט וגז. בשל הסנקציות הבינלאומיות שהוטלו עליה ובשל צניחת מחירי הנפט, נפגעה הכלכלה שלה באופן קשה.

רק לפני יומיים, בתום הפגישה בין נשיא רוסיה ולדימיר פוטין לראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, דווח כי פוטין רוצה לקחת חלק במאגרי הגז בישראל. זאת לאחר שניסיונות קודמים שלו לרכוש גז מ"תמר" ולהיכנס כשותף ב"לוויתן" לא יצאו לפועל.

בכיר לשעבר במערכת הביטחונית סיפר ל"גלובס" כי אחד החששות המרכזיים של ישראל הוא כי האינטרס של רוסיה הוא דווקא לסכל את פיתוח מאגר לוויתן על מנת שלא יתחרה בגז הרוסי. או לחלופין, שהמאגר כן יפותח - אך שהגז לא יימכר לאירופה או לטורקיה ש-55% מהצריכה שלה מתבססת על גז רוסי.

בכירים במשק הגז מעריכים כי על מנת לשמור על נתח השוק שלה, תנקוט רוסיה אסטרטגיה של "כמות על פני מחיר" (volume over value). בדיוק כפי שעושה סעודיה עם הנפט. ואכן, סגן נשיא גזפרום, חברת הגז הממשלתית של רוסיה, אמר לא מזמן כי המדינה מתכננת להעלות את הפקת הגז שלה ב-2016 ב-8%. מ-418.5 מיליארד מטר מעוקב (BCM) של גז ב-2015, ל-452 BCM ב-2016.

כעת נכנסת לתמונה גם ארצות הברית, שרק לפני חודשיים החלה לראשונה לייצא גז טבעי נוזלי (LNG). לעת עתה היא הצליחה לייצא רק לדרום אמריקה, אך המטרה הסופית והעיקרית שלה היא לייצא את הגז לאירופה. עד לפני שנה וחצי, נזכיר, עמדו מחירי הגז הטבעי באירופה על 11-15 דולר ליחידת חום mmbtu. ארה"ב, שמחיר הגז הטבעי אצלה עומד היום כ-2 דולר לmmbtu, יכולה למכור את הגז לאירופה במחיר של 6.9 דולר (לאחר עליות הנזלה, שינוע וגיזוז).

אין ספק שרוסיה (אך לא בטוח שקפריסין או ישראל) יכולה להתחרות עם מחיר זה, וכעת השאלה היא, אצל איזה מבין השלוש - רוסיה, ארה"ב או המזרח התיכון - הגיאופוליטיקה חשובה מהכלכלה.

התחרות על אספקת גז לאירופה
 התחרות על אספקת גז לאירופה