מכירת קומברס: הנסיקה והנפילה של גאוות ההיי-טק לשעבר

משווי של קרוב ל-20 מיליארד דולר למכירה ב-643 מיליון דולר ■ מהעסקת 2,000 עובדים בישראל ל-300 בלבד

טקס נעילת המסחר במניית XURA (לשעבר קומברס) מאוקטובר 2015 / צילום: Nasdaq/OMX
טקס נעילת המסחר במניית XURA (לשעבר קומברס) מאוקטובר 2015 / צילום: Nasdaq/OMX

אין הרבה קשר בין חברת XURA שנמכרה אתמול לקרן הפרייבט אקוויטי Siris לבין קומברס ההיסטורית, שהייתה חברת היי-טק ישראלית מובילה עד לפני כעשור. XURA היא הגלגול הנוכחי של קומברס, שעברה הרבה תהפוכות, פיצולים, רכישות ושינויים בשנים האחרונות.

מחברה שהעסיקה בישראל למעלה מ-2,000 עובדים, נסחרה בשווי שוק של מעל 5 מיליארד דולר ונכללה במדד S&P 500 לפני כעשור (בשיא, לפני התפוצצות בועת הטכנולוגיה, קומברס הגיעה לשווי של קרוב ל-20 מיליארד דולר), היא הפכה לחברה שנמכרת ב-643 מיליון דולר, כאשר הפעילות הישראלית שלה היום כוללת רק כ-300 עובדים ואפס נציגים בהנהלה הבכירה, למעט היועץ המשפטי. אתמול זינקה מניית XURA בנאסד"ק ב-17.3%, והתקרבה למחיר העסקה.

קומברס הייתה בעבר אחת החברות בקבוצת קומברס טכנולוג'י, שכללה גם את ורינט, אולטיקום וסטארהום. הקבוצה הוקמה ב-1984 כ"אפרת טכנולוגיות" על-ידי קובי אלכסנדר, בועז משעולי ויחיעם ימיני, והציעה לחברות תקשורת שירותי ערך מוסף שונים. בהמשך החלה לספק גם פתרונות בילינג (גבייה) והתחרתה בתחום באמדוקס הישראלית.

התפוצצות בועת ההיי-טק והמשבר בתעשייה בתחילת שנות האלפיים השפיעו כמובן על החברה, שהתכווצה גם ברמת התוצאות הפיננסיות וגם במספר העובדים. אבל נראה שקו פרשת המים הגיע דווקא אחרי ההתאוששות בתחום, בשנת 2006. תחקיר שערך "וול סטריט ג'ורנל" מצא שהחברה נהגה להקצות לעובדים ולמנהלים אופציות במחירי שפל, כדפוס התנהלות קבוע, מה שהעלה חשד לפרקטיקה של באק-דייטינג (backdating) - שינוי בדיעבד של מועדי חלוקת האופציות.

רשות ניירות ערך של ארה"ב (SEC) החלה בבדיקה, במקביל לבדיקה פנימית של החברה עצמה. כעבור מספר שבועות, קובי אלכסנדר, הדמות המזוהה ביותר עם החברה, נאלץ לפרוש מתפקידי היו"ר והמנכ"ל.

אבל זה לא היה הסוף: כשלושה חודשים לאחר ההתפטרות, אלכסנדר לא התייצב לחקירה וברח. במשך מספר שבועות עסקה התקשורת במקום מחבואו של אלכסנדר, שהפך למבוקש על-ידי ה-FBI והוגדר כ"נמלט" על-ידי האינטרפול, עד שהתגלה שהוא ומשפחתו שוהים בנמיביה, לה אין הסכם הסגרה עם ארה"ב. מאז, כבר יותר מעשר שנים, אלכסנדר ומשפחתו נמצאים שם.

בעוד שאת התביעות האזרחיות שהוגשו נגדו בקשר לפרשת הבקדייטינג הצליח אלכסנדר לסגור בפשרה עם הרשויות בארה"ב, כששילם יותר מ-50 מיליון דולר ב-2010, הרי שבקשר לאישומים הפליליים שהוגשו נגדו הוא לא הגיע עד היום להסדר עם התביעה הפדרלית, שיאפשר לו לשים קץ לגלות שכפה על עצמו בנמיביה.

גם הפיצול לא הוביל למפנה

במשך תקופה ארוכה קומברס התקשתה להתאושש משערוריית האופציות. גם החברות האחרות שהיו אז חלק מהקבוצה, ורינט ואולטיקום, סבלו מכך, כי בדומה לקומברס גם הן לא יכלו לפרסם דוחות כספיים. החברות הועברו למסחר ברשימת הפינק שיטס - מסחר מעבר לדלפק בארה"ב.

בינתיים, ארבע שנות ניהול של החברה על ידי אנדרה דהן הסתיימו ב-2011 ללא הישגים מיוחדים ואחרי פיטורים של אלפי עובדים במספר סבבי פיטורים (נוהג שנמשך לאורך כל השנים בחברה, ובשנה האחרונה, לאחר התאגדות עובדי קומברס בישראל, הוביל גם לסכסוכי עבודה).

ב-2011 חזרה המניה סוף-סוף להיסחר בנאסד"ק ושנה לאחר מכן, תחת המנכ"ל צ'רלס בורדיק, ביצעה כמה מהלכים אסטרטגיים שחיסלו למעשה את המבנה שלה כחברת החזקות. החברה הבת, סטארהום, נמכרה לקרן פורטיסימו ב-54 מיליון דולר, ולאחר מכן ורינט רכשה את החזקות החברה האם בה, והפכה לחברה עצמאית ללא גרעין שליטה. עוד קודם לכן נמכרה אולטיקום לקרן מארה"ב.

הפיצול לא הוביל למפנה בשווי השוק ובמניית קומברס. החברה, כעת בניהולו של פיליפ טרטבול, המשיכה לחפש כיוון, ובשנה שעברה ביצעה עוד שינויים אסטרטגיים. צעד ראשון היה הכרזה על שיתוף פעולה אסטרטגי עם טק-מהינדרה ההודית בתחום השירותים הדיגיטליים, במסגרתה החברה ההודית תקלוט חלק מ-570 עובדים שקומברס תפטר מהחטיבה (צעד שגרר הכרזת סכסוך עבודה בישראל).

הצעד השני היה הודעתה על מכירת חטיבת הבילינג שלה לאמדוקס תמורת 273 מיליון דולר. הכסף שקיבלה מהעסקאות שימש לה לרכישת חברה בריטית פרטית בעסקה של כ-400 מיליון דולר כולל חוב. החברה הנרכשת, Acision, עוסקת בתחום הדיגיטל, וזה הפך לליבת העסקים של קומברס בשנה האחרונה. כדי לסמן את השינוי, שונה שמה של קומברס ל-XURA והיא ביצעה מיתוג מחדש של השם והלוגו בספטמבר האחרון. אתמול כאמור הושלם עוד מהלך אסטרטגי, כשקומברס עצמה היא הנמכרת הפעם.

מספר העובדים ממשיך להצטמצם

לצד הדיווח על מכירת החברה לקרן הפרייבט אקוויטי, XURA פרסמה אתמול את הדוח השנתי המורחב שלה ל-2015 (שנת הכספים שנגמרה בסוף ינואר 2016). הדוח מגלה שמספר עובדי החברה נחתך בשנה האחרונה - בין היתר על רקע מכירת החטיבה לאמדוקס ופיטורי העובדים שעברו לטק-מהינדרה - והסתכם ב-1,100 בלבד, לעומת 2,300 שנה קודם לכן. בישראל מועסקים כיום כאמור כ-300 עובדים, 27% מעובדי XURA, לעומת כ-780 (34%) בסוף ינואר 2015.

הצמצום במספר העובדים מביא גם לצמצום בשטחי המשרדים שנדרשים לחברה. לפי הדוח, ב-2012 נחתם הסכם חכירה של הבניין החדש ברעננה, אליו עברו העובדים מהמשרדים הקודמים ברמת החיל. ההסכם מאפשר לחברה לוותר על עד 30% מהשטח בכפוף לתשלום פיצוי, והחברה אכן מימשה את האופציה הזאת. גם ב-2015 היא ויתרה על שטחים נוספים, ושטחים אחרים בבניין הושכרו על-ידי XURA לשוכרי משנה. בדוח נכתב שהיא ממשיכה לבחון את צרכיה בתחום והיא "תפחית או תגדיל את השטח כנדרש".

אולי תחת הבעלות החדשה תגיע החברה למצב שבו היא נדרשת להרחבת השטחים שלה. הרוכשת, Siris Capital, היא קרן פרייבט אקוויטי שמשקיעה בחברות מתחומי הטלקום, טכנולוגיה, מידע ושירותים עסקיים. לפי אתר האינטרנט שלה היא מחפשת חברות שנמצאות במצבים ייחודיים, מאתגרים ומורכבים, ומשקיעה בהן 250 מיליון דולר עד 2 מיליארד דולר.

הקרן הוקמה ב-2011 על-ידי פרנק בייקר, פיטר ברגר וג'פרי הנדרסון, שעבדו יחד בקרנות אחרות בעבר. לדברי הקרן, היא סגרה לאחרונה את הקרן השלישית שלה עם התחייבויות ל-1.8 מיליארד דולר. בדיווח המלא על מכירת החברה, מציינת XURA שבמקרה שתגיע הצעת רכישה טובה יותר והיא תבטל את העסקה, היא תאלץ לשלם ל-Siris קנס של כ-22.5 מיליון דולר.

ההיסטוריה של קומברס
 ההיסטוריה של קומברס