מה יש להם להסתיר? הדוח השנתי אודות יישום חוק חופש המידע לשנת 2015, שהוגש היום (ד') לממשלה, חושף אילו רשויות ציבוריות אינן מוכנות לחשוף מידע בפני האזרחים, ומי הרשויות הכי שקופות. וזה לא מי שאנחנו חושבים.
הגיוני היה להניח כי משרד הביטחון יככב לשלילה בראש טבלת הרשויות שמסרבות להעביר מידע לאזרחים, ואולם את צמרת הסרבנים מוביל דווקא המשרד להגנת הסביבה - שמהווה את הרשות הציבורית שהעבירה הכי פחות מידע לציבור בשנת 2015. בשנה החולפת העביר המשרד להגנת הסביבה תשובות ל-26.5% בלבד מהבקשות למידע שהוגשו לו על-פי חוק חופש המידע.
גם הנהלת בתי המשפט לא מצטיינת בשקיפות, כאשר השיבה ל-36.8% בלבד מהבקשות שהוגשו לה; אך שלא נתבלבל, גם משרד הביטחון והמשרד לביטחון פנים נמנים על רשימת ה"לא שקופים", כאשר ענו לפחות מ-50% מהבקשות למידע שהוגשו אליהם השנה.
ומיהן הרשויות ה"שקופות ביותר"? ברשימה הזו נמנים משרד הבינוי והשיכון, שמסר את המידע ב-98.5% מהבקשות שהוגשו אליו; שירות בתי הסוהר עם 95%; ומשרד התיירות עם 94.11% מענה חיובי לבקשות.
"לא ניתן לאתר"
חוק חופש המידע מעניק לאזרחי המדינה את הזכות להגיש בקשה לקבלת מידע המצוי בידי הרשויות הציבוריות. התפיסה העומדת ביסוד החוק היא כי המידע המצוי בידי הרשויות הציבוריות הוא של הציבור, והרשויות מחזיקות בו כנאמנות בלבד. ואולם, חלק מהרשויות מערימות קשיים בקבלת מידע מהן, מגיבות לבקשות למידע באיחור ומבצעות לעתים תרגילים שונים ומשונים כדי למננוע העברת המידע.
כך, למשל, פורסם ב"גלובס" סיפור על פנייה לרשות המסים לספק נתונים על סכום החובות הישנים של נישומים ומספר התיקים הישנים, שנענתה תחילה בתשובה כי המידע אינו זמין, ובהמשך דרשה הרשות תשלום בסך של כ-103 אלף שקל ממבקש המידע, בתמורה להנפקת המידע.
בשנה החולפת מסרו הרשויות "הסרבניות" לאזרחים הצמאים למידע סיבות שונות לכך שאינם נעתרים לבקשתם, ובין היתר טענו כי לא ניתן לאתר את המידע למרות שננקטו "אמצעים סבירים" לאתרו (17.9%); המידע נאסף על-ידי רשות אחרת (17.8%); העברת המידע מהווה פגיעה בפרטיות (13.6%); מדובר במסמכים פנימיים (7.7%); או שתידרש הקצאת משאבים בלתי סבירה לצורך איתור המידע (7%).
ואולם, מהדוח לשנת 2016, שהוגש הבוקר לממשלה על-ידי שרת המשפטים איילת שקד, עולה כי האזרחים לא תמיד מקבלים את התשובות של הרשויות ונלחמים כדי להשיג את המידע. כך, נמצא כי ליחידה לחופש המידע הוגשו השנה 130 תלונות נגד רשויות בגין אי-העברת מידע - נתון המשקף עלייה של 52% במספר התלונות ביחס לשנה קודמת. בדומה ל-2014, גם בשנה החולפת אחוז התלונות על אי-מתן מענה היה הגבוה ביותר - 81% מכלל התלונות היו בנושא זה, לעומת 73% מהתלונות בנושא זה בשנת 2014.
"שיאני" התלונות - הרשויות עליהן הוגשו התלונות הרבות ביותר הינן: משרד הבריאות (19%), משרד התחבורה (13%) ומשרד החינוך (10%). משרד הבריאות מככב גם הוא כמשרד אליו הוגשו הכי הרבה בקשות לקבלת מידע בשנה החולפת - כ-850 בקשות, המהוות כ-13% מכלל הבקשות שהוגשו ב-2015.
ליקויים במשרד הבריאות
ליחידה לחופש המידע יש סמכות לתת הנחיה לתיקון ליקויים בהעברת מידע לאזרחים, בכפוף לשימוע שנערך למשרד, וכך השנה נדרשה היחידה להורות על תיקון ליקויים ב-20 תלונות, המהוות 13.7% מסך התלונות. גם בעניין זה "מככב" משרד הבריאות לשלילה עם 10 בקשות לתיקון ליקויים שהועברו אליו, שמהוות כ-50% מסך הבקשות. משרד האוצר נדרש לתקן שני ליקויים.
בנוסף, בשנה החולפת ניתנו 60 פסקי דין בעתירות חופש מידע נגד הממשלה, כשבית המשפט קיבל את טענת העותרים ב-46 מקרים. המשרד להגנת הסביבה מככב השנה כמי שהוגשו נגדו הכי הרבה עתירות - 10 בסך-הכול.
עוד עולה מהדוח כי ב-81% מהבקשות שהטיפול בהן הסתיים, נמסר מידע באופן מלא או חלקי וב-94.5% מהמקרים, התשובות ניתנו במסגרת לוחות הזמנים הקבועים בחוק (עד 120 יום); 63% מכלל הבקשות שהוגשו לממשלה נענו תוך 30 יום (המועד הראשוני למתן מענה לפי החוק); ואולם במשרד הביטחון 70% מבקשות לא נענו במסגרת הזמן שהתיר החוק; ובמשרד להגנת הסביבה חרגו מהמועד הסופי למתן מענה בכ-30% מהמקרים.
בשנת 2015 הוגשו לממשלה 6,478 בקשות חופש מידע, המהוות עלייה של15% בבקשות מהשנה הקודמת. עוד לפי הדוח, ישנה עלייה משמעותית בשימוש שעושה הציבור הרחב בחוק, ובאופן השימוש בו. כך, 18% מהבקשות המקוונות היו בקשות למידע אישי (לעומת שנת 2014 בה אחוז המבקשים עמד על 1.1%).
הרשויות אליהן הוגשו הבקשות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
